הספרייה הלאומית בירושלים (צילום: Hufton Crow)

20 עובדות על הספרייה הלאומית לכבוד יום השנה להשקתה

ערכים על זמניים? טכנולוגיות מתקדמות? עיצוב חדשני? מה אתם יודעים על אחד המבנים המיוחדים שנבנו פה בעשר השנים האחרונות?

תובנות מקומיות וחשיבה מחוץ לקופסה מאפיינות עשור של שיתוף פעולה בין משרדי האדריכלים 'מן שנער אדריכלים' ו Herzog & De Meuron מתחילת התכנון ועד סיום הבנייה של הספרייה הלאומית של ישראל. "התוצאה" לדברי אדריכל אסף מן, שותף במשרד לצד אביו שיחד הם שותפים לפרויקט "היא פרויקט אייקוני ובר קיימא אך 'ירושלמי' ובעל זיקה עמוקה לסביבה ולמורשת הלאומית".

מסיור מאלף שערכתי בספרייה בליווי הסבריו המרתקים של אדריכל אסף מן, אכן נראה שהחזון מומש על הצד הטוב ביותר. "שיתוף הפעולה ביננו, כמשרד מוסמך, עם החברות הבינלאומיות, Herzog & De Meuron ו Arup, הביא למימושו של חזון הפרויקט שמהווה ציון דרך לתעשיית העיצוב והבנייה הישראלית. חשוב לי לציין את היכולות יוצאות הדופן של התעשייה המקומית שהוכיחה יכולות יוצאות דופן בשמירה על איכות בנייה ברמה הגבוהה האפשרית, תוך עמידה במורכבויות יוצאות דופן במסגרת זמנים נוקשה ובתקציב ריאלי" אומר מן.

יכולות יוצאות דופן (צילום: עמרי אמסלם)

והנה 20 עובדות על הספרייה הלאומית של ישראל:

1

ה 29 בנובמבר הוא יום השנה להשקתה של הספרייה הלאומית של ישראל בירושלים. מבנה הספרייה, בן  6 הקומות מעל הקרקע, ועוד 5 מפלסים תת קרקעיים, כולל אולמות קריאה, תתי מחלקות, חלל לתצוגה קבועה ומתחלפת, מרכז מבקרים, חנות,, אודיטוריום ל 480 משתתפים, חללי סמינריונים, מסעדה, בית קפה, משרדים וחללי תפעול רבים.

2

הבניין בנוי משלושה חלקים עיקריים: מונולית מרחף, מסד שקוף של שני מפלסי ויטרינה פתוחים לרחוב ולגן הסובב ותת הקרקע שמהווה 60% מהבניין.

שלושה מפלסים (צילום: Hufton Crow)
שני מפלסי ויטרינה (צילום: Hufton Crow)

3

הספרייה ניצבת על ראש גבעה עם הפרש גובה משמעותי של כשמונה מטרים בין רחובות קפלן ורופין הגובלים במגרש. תהליך הבנייה החל בחפירת הגבעה כמעט בכללותה ובנייתם של חמשת המפלסים התת-קרקעים. צלע ההר שוחזרה טופוגרפית וכוסתה גינון.

4

כמבנה ציבור תרבותי, תוכננה הספרייה ללא גדרות במטרה להזמין את המשתמשים בו פנימה ולהסביר להם פנים. כך, יכול הציבור לטייל בגני הספרייה הפורחים שבהם אוצרות של צמחייה ארץ ישראלית. בחלקו הגבוה של הגן, תוכננה כיכר עם פסל סביבתי, בדמות שעון שמש, של האמן מיכה אולמן בשיתוף 'מן שנער אדריכלים' ומתכנני הנוף מילר בלום. בסלעים מגולפות אותיות עבריות שמהדהדות את אבני היסוד של השפה, וקורנות על פני הכיכר באופנים שונים בשעות היום השונות. מתחת לכיכר ישנו חלל תת קרקעי נסתר, אליו זורחות מסקיילייט שבמרכז הכיכר מעל, האותיות 'א' בעברית, 'ا' בערבית ו 'A' באנגלית.

מהגן לכיוון הספרייה (צילום: Hufton Crow)
שחזור טופוגרפי (צילום: Hufton Crow)

5

אנשי הספרייה הלאומית דרשו שהמבנה החדש יושתת על קיימות כגישה מתקדמת לעתיד הבנייה בישראל. המבנה, שזכה לתקן Lead Platinum, כולל מערכות רבות לחסכון באנרגיה ששולבו בתהליך התכנון. כך למשל, שימוש נרחב באור טבעי בכל חללי הספרייה מביא לרמת יעילות אנרגטית גבוהה. הסקיילייט המרכזי, המאיר את כל אולם הקריאה, הוא מעין גוף תאורה טבעי ענק ממדים שמספיק לקריאה ובטוח לספרים.

אור טבעי (צילום: עמרי אמסלם)

5

המונולית, המשמש כחלק העליון של המבנה ושהקצוות הזיזיים שלו מייצרים למסה תחושה קלילה של ריחוף, מאזכר מבנים מימי קדם. הקצוות הזיזיים שלו מאזכרים למסה תחושת ריחוף. הוא עשוי אבן ירושלמית ומאפשר החדרת אור אל פנים המבנה דרך פתחים מעטים הממוקמים בו. הצורה המקושתת שלו, שמזכירה קלילות של מעוף נוצה הנוגדת לנפח ולמסה שלו, מקשרת במבט בין מבנה הספרייה ומבקרי מוזיאון ישראל שממול וממסגרת את המבט הנשקף מן הכנסת אל הנוף הירושלמי.

6

ההשראה לצורניות הלא אחידה של חלקי האבן הירושלמית המחפים את המונולית, נלקחה מאבני הכותל שנשחקו עם הזמן. פתרון טכנולוגי אפשר את יישום ביצוע חלקי האבן בקנה מידה גדול שכזה. חלק מהאבנים כמו חולצו מתוך הדוגמה ויצרו חירור בחזית שמאפשר כניסת אור טבעי לתוך המבנה.

מזכיר מבנים מימי קדם (צילום: עמרי אמסלם)
בהשראת אבני הכותל (צילום: Hufton Crow)

7

המונולית ניצב על גבי חמש מסות אורטוגונליות שבפינותיהן גרעיני בטון קונסטרוקטיביים הנושאים אותו ובהם אזורי שירות שונים. בין גרעיני הבטון , נמתחות הוויטרינות בגובה 8 מטרים. החזיתות והוויטרינות, שתוכננו כך שיהיו בטוחות מפני אירועים ביטחוניים, תוכננו בשילוב מערכות חזית מבוקרות אקלים המאפשרות שקיפות וחדירת אור טבעי רך תוך שמירה על בקרת אקלים בפנים המבנה.

8

בגג המונולית ישנו קונסטרוקציה תומכת מורכבת שמתחתיה נאספים מי הגשמים ודרך צנרת המבנה המים מוזרמים לנחל הסמוך. גם האלמנט הזה מחופה בחלקי אבן ירושלמית ליצירת חזית חמישית המשלימה את גוף המונולית ממבט על.

ויטרינות (צילום: עמרי אמסלם)
בגובה 8 מטרים (צילום עמרי אמסלם)

9

הצדדים הפנימיים של שני קירות המונולית הקשתיים מחופים בכריות רכות וטקטיליות שצורתן זהה לזו של לוחות האבן החיצוניים. הרעיון שאב השראה מטקסטיל ירושלמי-מזרחי טיפוסי, והעיצוב הסופי, שפותח על ידי גלי כנעני ומיקי קידר, ראש המחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר, מושפע מסגנון הטקסטיל הישראלי של שנות ה 60-70.

קיר הכריות (צילום: אודית לורן בלקין)

10

הכניסה הראשית אל הספרייה נצבת מול הכנסת ומתבצעת דרך המונולית שרק כאן, במפלס הרחוב, מקבל קנה מידה אנושי. משני צדי הכניסה, ניצבים שני גופי בטון מופשטים, המאזכרים אריות, שתפקידם לתמוך בקירוי פלדה מקומר שמגן על הנכנסים והיוצאים מגשם ושמש.

אחד ה"אריות" (צילום: Hufton Crow)

11

הספרייה המעגלית בנויה סביב "באר הידע" שהוא רצף אסימטרי של פתחים עגולים הנפערים בכל מפלסי אולם הקריאה ומחברים בין שלושת חלקי הבניין. תחילתה של "הבאר" בחלון הסקיילייט העגול בגג השוטף את חלל הספרייה באור טבעי, מסונן ורך לעומק כל המפלסים.

הבאר, שפותחה מסקיצה ראשונית מעוררת השראה של ז'אק הרצוג, היא רעיון סמלי שהפך לצורה מרחבית – באר של אור וידע. לא ניתן לנתק את מושג ה"באר" מהקשר המקומי וההיסטורי של ירושלים, הרי בהריה המגנים, הוקמה ההתיישבות של בני ישראל סביב מקור המים, השילוח, אבן הפינה של הציוויליזציה המערבית.  

באר הידע (צילום: Hufton Crow)
תכנון שהתחיל מסקיצה (צילום: Hufton Crow)

12

בתחתית "הבאר", גרם מדרגות ספיראלי מוביל אל חלל דמוי מערה שבו עמדת צפייה במטמון הספרים שצונח אל לב האדמה 20 מטרים. מערכת שינוע רובוטית מאפשרת את הזמנת הספרים על ידי הקוראים באולם הקריאה מעל.

מבט למעלה (צילום: Hufton Crow)
מרפסת הצופה אל המטמון (צילום: Hufton Crow)

13

פרטים אדריכליים במבנה מקנים לו נוכחות על-זמנית שקושרת בין העת העתיקה לטכנולוגיה ועיצוב המותאמים לימינו. החומרים הטבעיים גם הם בעלי אופי על זמני ובהם עץ, בטון, אבן, וזכוכית.

14

הרכיבים ששימשו ליציקת קירות הבטון בפנים המבנה מכילים אגרגטים וחול מאבן טבעית הדומים לגוון האבן הירושלמית. המדרגות הראשיות, שנראות כמו פסל סביבתי, נוצקו כך שהתוצאה היא מעקה עם צלעות קמורות שעוקב אחר המדרגות המתעגלות. הפרט האדריכלי הזה, שנוצר בטכנולוגיית מידול דיגיטלי ויישום עכשווי, מאזכר מוטיבים מאדריכלות העולם העתיק כמו העמוד הרומי.

מונומנט בפני עצמו, גרם המדרגות (צילום: עמרי אמסלם)
גרם המדרגות (צילום: עמרי אמסלם)

15

הספרייה הלאומית היא ביתו של גוף היצירה הספרותית הארצישראלית מאז קום המדינה, ושל אוצר ספרים נדיר ביותר הטומן בחובו פריטים יחידים במינם, אצורים ושמורים תחת קורת גג אחת נגישה לציבור.

16

אזור האחסנה הראשי של הספרים, "המטמון", הוא מחסן אוטומטי תת-קרקעי ענק בגובה של 20 מטרים הכולל למעלה מ 4 מיליון וחצי פריטים, שני עותקים מכל ספר שיצא לאור מאז קום המדינה. זה, לצד האוסף המקורי של הספרייה שנאסף מסופרים יהודים מכל קצווי תבל לאחר מלחמת עולם השנייה. בספרייה יש גם שני מיליון וחצי צילומים, כ 610 אלף כתבי יד, כ 106 אלף עיתונים וכתבי עת, כ 150 אלף כרזות וכ 12 אלף מפות.

17

תיבת אוצר ספונה תחת שכבות בטון ממוגן ובה אוסף הספרים הנדירים – פריטים יקרי ערך עד כדי כך שהם חסרי מחיר, דוגמת כתבי יד מקוריים של הרמב"ם, ניוטון, קפקא, איינשטיין ועוד. עבור הספרים האלה תוכנן אולם קריאה ייעודי.

המטמון (צילום: אודית לורן בלקין)
אולם קריאה יעודי (צילום: Hufton Crow)

18

מאגר הזיכרון הלאומי, שמובילה הספרייה הלאומית מזה כשנה, הוא מיזם נרחב לתיעוד מאורעות יום 7 באוקטובר והמלחמה. שותפים לו גורמים בישראל ובקהילות היהודיות בתפוצות, ומטרתו ליצור מאגר מידע מהימן, נגיש ונרחב של כלל חומרי התיעוד שיהווה משאב חיוני לנו ולדורות הבאים.

19

בספרייה עובדים כ 300 איש כשרוב שטחי המשרדים ממוקמים בשלושה מפלסי גלריה מדורגים הנמצאים תחת קימור הגג. שאר שטחי המשרדים נמצאים במרתף העליון. גם כאן נכנס אור טבעי דרך עשרות סקיילייטים קטנים המנקדים את גג המבנה, ובמקרה של המשרדים במרתף העליון על ידי חצרות מונמכות.

20

בספרייה יש תערוכות קבע ותערוכות מתחלפות, מתקיימים בה סיורים רבים וכן אירועים שונים כמו סדנאות, ימי עיון והרצאות שונות.

לקוח: הספרייה הלאומית של ישראל בראשות המנכ"ל אורן ויינברג.

הובלת הפרויקט: 'החברה לבניין הספרייה הלאומית' בראשות, אודי קפלן.

ניהול פרויקט: חברת 'פורן שרים'.

אדריכלות נוף ותכנון סביבתי: 'מילר בלום'.

ביצוע / קבלן ראשי: אלקטרה, בשיתוף קבוצה גדולה של קבלני משנה מקומיים ובינלאומיים.

אולי יעניין אותך גם...