רון ארד (צילום: אסא ברונו)

רון ארד ללג'יט: "איך מסבירים דברים שקשה להסביר אותם?"

בימים אלה הוא עובד מרחוק על שני מגדלים בירושלים ובתל אביב וממשיך לייצר ולהציג בכל העולם. "כמו כולם, הייתי בסגר שלוש שנים אבל המשכתי לעבוד לא מעט"

את רון ארד פגשנו באולם התצוגה של Moroso במסגרת שבוע העיצוב במילאנו. הוא השיק שם את כורסת One Page, שהוצגתה גם במתחם Rossana Orlandi בעיר שבו הציג גם גופי תאורה שעיצב למותג התאורה הבולט Lodes.

רון ארד באיור של One Page ל Moroso
ועוד אחד

מיד בתחילת המפגש, הוא שואל אם היינו ב Salone del Mobile ואם ביקרנו בחלל התצוגה של חברת CITCO ITALY. "זה הדבר היחידי ששווה לראות שם" הוא אומר לנו בגאווה גדולה כשהוא מתייחס לשולחן הבר העצום ולמדפים העשויים שיש בעיצובו שהוצגו שם, כמו גם לפריטים נוספים בעיצובו שבהם כורסת Big Easy, כורסת Rough With The Smooth ושולחן פינג פונג העשויים גם הם שיש.

אז זה הפרויקט שאתה הכי גאה בו השנה?

"זה משהו שעבדתי עליו הרבה מרחוק, מלונדון, וראיתי לראשונה בתערוכה. כל התהליך התרחש אונליין וכשראיתי אותו בפועל בסלונה הרגשתי שהוא בבחינת better than I deserve".

אכן מרשים בהתייחס לכך שעבודותיו של רון ארד מיוצרות בדרך כלל מחומרים כמו מתכת, אלומיניום וניילון ואילו כאן מדובר בגושי שיש יוקרתיים מסוגים שונים.

זו הוכחה בעצם שאפשר לעשות הכל אונליין. יש לך עוד פרויקטים כאלה?

"כל השלוש שנים האחרונות היו כאלה. גם כורסת ה One Page ל'מורוסו' נעשתה באופן כזה והפעם הראשונה שלמעשה התיישבתי עליה הייתה כאן".

ארד מדבר על אותה כורסה מפוסלת, פרי שיתוף פעולה שלו עם 'מורוסו', שתוכננה מחדש ושבגללה התכנסנו. הכורסה עוצבה בהשראת דף נייר שמתעופף ברוח והיא תולדה של פתרונות חדשניים, אתגרים טכנולוגיים, צורניות איקונית, אסתטיקה וחומרים מתקדמים שמשלבים תכנון, מחקר, אומנות וחדשנות בייצור. המראה של הכורסה הוא הומאז' לצורניות הפיסולית שמאפיינת את ארד, שנעה באלגנטיות בין עיצוב ואומנות לכדי תוצאה של כורסה ארגונומית ללא צורך בתוספת כריות.

אז איך בעצם מתבצע הפיקוח?

"אני עושה אותו מרחוק וגם מישהו מהסטודיו שלי נסע לשם אבל הרוב זה אני. גם את המרצדס האדומה המעוכה שהוצגה בגלריה 'גורדון' עשיתי ככה".

ואכן, באתר הגלריה, ניתן לראות צילומים בהם נראה ארד כשהוא יושב מול המחשב שלו בסטודיו שבלונדון בעוד עבודת מעיכת המרצדס מתבצעת במפעל אי שם. 

וככה היא נראית באמת. כורסת One Page ל Moroso (צילום: Studio Eye)

ולא חסר לך לגעת?

"בטח שחסר לי לגעת, אבל כמו כולם הייתי בסגר, או אם תרצו מעצר בית, במשך שלוש שנות הקורונה והמשכתי לעבוד לא מעט. למשל עכשיו, אני בונה בניין של 80 קומות בתל אביב. אתמול הייתי שעתיים בזום עם המהנדסים. אנחנו עובדים על הגשר בינו לבין המגדל השכן ופתאום הבנתי שאני רוצה לשנות את הגשר. אז יצרתי סקיצות בעפרון והעברתי להם והגשר אכן ישונה".

ארד מתייחס כמובן למגדל ההיי טק החדשני 'תוהא 2' הממוקם בצומת הרחובות יגאל אלון ותוצרת הארץ בתל אביב, שיתנשא לגובה של כ 300 מטרים ושאותו הוא מתכנן עם אדריכל אבנר ישר. הגשר אותו הזכיר, מחבר בין המגדל החדש למגדל תוהא 1, שגם אותו תכנן עם ישר ושהושק כבר בשנת 2018.

הגשר המחבר בין תוהא 2 ותוהא 1. (הדמיה: View Point)
תוהא 2 משתלב בנוף (הדמיה: View Point)

מיד בתום לימודיו ב'בצלאל', עבר ארד ללונדון שם למד אדריכלות. בתום הלימודים, בשנת 1981, פתח משרד בלונדון וכשמונה שנים מאוחר יותר הקים את Ron Arad Associates – חברה שעוסקת בעיצוב ואדריכלות. ב 2008 היה למייסד שותף של חברת הבת Ron Arad Architects. ב 2010 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת תל אביב ושנה לאחר מכן זכה במדליית העיצוב של לונדון המוענקת למעצבים שתרמו תרומה יוצאת דופן לעיר.

ההקשר הגלובלי של ארד מחזיר אותנו לשאלה איך העולם מתייחס אליו? כבריטי? כישראלי? "אני גר בלונדון ב 50 השנים האחרונות. נולדתי בתל אביב אז אני גם ישראלי" הוא אומר.

איך אתה חווה את היותך ישראלי לאור מה שקורה עכשיו בארץ?

"זה לא אישו עם האנשים שאני מכיר ואוהב. כולם מאוד מודאגים כמו שאני מאוד מודאג. בואי נגיד, שרוב האנשים שאני מכיר ומדבר איתם לא הצביעו לברקסיט, לדונלד טראמפ או לנתניהו. כלומר, יש לי את העולם שלי ואת האנשים שלי ולכולם אכפת ממה שקורה וכולם מאחלים זמנים יותר טובים.

"כשאני מדבר עם אנשים מהארץ, הם מאוד דואגים איך אני מסתדר עם גלי האנטישמיות. יש ותמיד היו אנטישמים. אבל בארץ לא מבדילים בין אנטי ישראלים, אנטי ממשלת ישראל או אנשים שהם אוהדי ישראל שאוהבים את הארץ והם לאו דווקא אוהדי הממשלה בארץ. אני חושב שמה שקורה בארץ יותר מדאיג מאשר מה שקורה לישראלים בחו"ל. אבל מי יודע, אנחנו נמצאים בזמן לא טוב ואני מקווה שמשהו יקרה מתישהו. איך? אני לא יודע עדיין".

כורסת One Page במתחם רוסנה אורלנדי בשבוע העיצוב במילאנו (צילום: Leonardo Duggento)
הכורסה של רון ארד בגלריית הפלאות של מורוסו במתחם רוסנה אורלנדי (צילום: Leonardo Duggento)

זה מעודד מה שאתה אומר כי יש המון פחד בקרב מעצבים ישראלים שרוצים להצליח בחו"ל וכאילו הדלתות נסגרו להם

"אני לא יודע. כנראה אי אפשר לעשות עכשיו אירוע או תערוכה של מעצבים ישראלים ועם זה, יש אנשים שעובדים ועושים דברים. הזדעזעתי למשל לשמוע שהבלט באירלנד ביטל הופעה שחוברה על ידי אוהד נהרין בגלל מה שקורה בעזה. זה איום ונורא ואי אפשר לסבול את זה. את הפתרון של האוצרות בביאנלה בוונציה דווקא כן אהבתי לפיו האוצרות תלו שלט על הביתן הישראלי שעליו נכתב שהאמנית והאוצרות של הביתן הישראלי יפתחו אותו כאשר תושג הפסקת אש ועסקה לשחרור החטופים. כל זה נורא ואיום והדרך שמתמודדים עם זה היא לא הכי מוצלחת".

איך היית רוצה לראות את ההסברה הישראלית?

"זה לא רק ההסברה עצמה, אלא מה יש להסביר. איך מסבירים דברים שקשה להסביר אותם? כשאני הייתי קטן, גם היו לי דעות על מה שקורה בעולם בכלל ובדרום אפריקה בפרט. בדיוק אותן דעות כמו שיש היום לאנשים צעירים שגרים בלונדון על מה שקורה בארץ. אני לא בטוח שצדקתי אז, אבל כללית זה מה שהרגשתי. עם זה, יש בארץ המון יוצרים ואומנים ומוסיקאים ומשוררים נהדרים ואני מאחל לכולם שיצליחו בארץ ובעולם. חשוב לי לציין, שאני נגד חרם תרבותי מכל סוג שהוא, ההיפך, אני בעד לתת לאנשים לדבר ולהופיע כמה שיותר. אם הייתי היום זמר אנגלי, לא הייתי מחרים את ישראל, אלא הייתי הולך לשיר שם ולהגיד את מה שאני חושב".

אנחנו רוצות להמשיך לפטפט עם ארד עוד ועוד אבל בשבוע העיצוב, כמו בשבוע העיצוב, הכל מתוזמן והוא ממהר לפגישה נוספת. אנחנו נמשיך להתענג על מוזיאון העיצוב בחולון בתכנונו, שהושלם ב 2010 ויש מי שאמרו עליו מיד עם פתיחתו שהוא נחשב לאחד מפלאי תבל החדשים, ונמתין בסבלנות לתוהא 2 ולמגדל נוסף עליו הוא שוקד בימים אלה, עם אדריכל יגאל לוי, שמוקם בכניסה לירושלים בצמוד לתחנה המרכזית.

יצירותיו של ארד מוצגות בגלריות ומוזיאונים הנחשבים ברחבי העולם כמו גם מיצבי האמנות שלו שניצבים בתל אביב, לונדון, סאול וטוקיו. לנו נותר להמשיך לעקוב.

מוזיאון העיצוב חולון (צילום: יח"צ)

אולי יעניין אותך גם...