קארים ראשיד מתחמק משאלות קשות אבל רומז על עבודה בישראל

כשבוע אחרי השביעי באוקטובר הבחינו גורמים בתעשיית האדריכלות והעיצוב בישראל שמעצב העל המצרי-קנדי, קארים ראשיד, פרסם בחשבון האינסטגרם שלו פנייה לגיוס כספים למען סיוע לתושבי עזה. אחרי לא מעט פניות נזעמות שקיבל ראשיד מקהילת העיצוב שלנו, הוא מיהר להסיר את הפנייה ובמקביל פרסם התנצלות והביע תמיכה בישראל. ראשיד, ככל הנראה עשה חשבון שקשריו הרבים בישראל והזמנות העבודה שהוא מקבל כאן שווים יותר. ראשיד ידוע כמי שיש לו כאן קשרים עסקיים וחבריים רבים כאן ובשלב מסוים אפילו שקל לפתוח משרד בתל אביב. בזמן הכנת הריאיון, נודע לנו גם שממש בימים אלה הוא עובד על בית מלון חדש בישראל וגם על בית חולים. 

כשאני מנסה ללחוץ ולשאול על ישראל ועל הפרויקטים בישראל, אני נתקלת בהתחמקות. בין היתר, כי הוא עדיין לא קיבל אישור לפרסם את זה משותפיו בישראל. הכל עדיין סודי. אז אני שואלת איך זה באמת לעבוד מול לקוחות בכל העולם ואיפה בעצם הבסיס שלו. "אני ממש נהנה להיות אזרח גלובלי, לנסוע ללקוחות ואירועים מסביב לעולם. אמנם הבסיס שלי בניו יורק ומילאנו, אבל ממש עכשיו אני כותב לך מהמטוס בזמן שאני טס ממילאנו למדריד ומשם אני אמשיך לקראקס ולבוקרשט. בזמן האחרון, אני ממש נהנה לבלות כל כך הרבה זמן באיטליה, בדיוק כמו בתקופה שלמדתי בה תחת המעצב האיטלקי הידוע רודולפו בונטו".

אתר מעצב עבור כל כך הרבה חברות, מותגים ואנשים. יוצא שאתה מעצב לעצמך?

"בדיוק עכשיו אני בונה את בית חלומותיי בניו ג'רזי. זה מדהים לראות אותו מבשיל – בית עתידני וחסכני בלי פינות חדות ובלי עמודים תומכים במרכז החלל. הבית נבנה בכפר עם נופים רחבים כי החיים בזמן הקורונה גרמו לי להבין עד כמה הקשר עם החוץ חשוב".

איפה אתה מוצא את עצמך בעידן שמטיף לקיימות אבל נשען יותר ויותר על בינה מלאכותית?

"גדלתי בקנדה ותמיד היינו מאוד מודעים לנושא הקיימות. יום כדור הארץ נוסד במונטריאול ואני זוכר אותו ממש בבירור. גם התואר הראשון שלי היה גדוש בלימודי עיצוב עם אחריות סביבתית כך שעיצוב ירוק מאוד חשוב לי. מעצבים חייבים לעצב עולם פונקציונאלי עם נוף פיזי ערוך יותר שיש בו פחות ששווה יותר, מה שיוביל גם לפחות צריכה. בנוסף, אנחנו צריכים להמשיך לתת את הדעת על יצירת עולם מקיים שימחזר יותר ויזרוק פחות  חיסכון במשאבים פירושו פחות שימוש בחומרי גלם ואנרגיה לאורך כל חיי המוצר – משלב הפיתוח, דרך הייצור ועד השימוש, כולל שימוש חוזר והיפטרות ממנו לבסוף.

"לגבי בינה מלאכותית, אני מאמין שאנחנו יכולים לעשות טוב יותר. תמיד אימצתי שינויים. בין אם זה היה באוניברסיטה כשנתתי למומחים לבנות את המודלים שלי או כשהייתי המעצב הראשון שהשתמש בהדפסת תלת ממד בסטודיו לפני למעה מעשרים שנה. התנסיתי עם בינה מלאכותית אבל יש לי לא מעט ספקות לגביה. עם אלפי דימויים של העבודות שלי בעולם הווירטואלי, אני שם לב שהרבה מעצבים שולחים לי דימויים מדהימים שנוצרו בתוכנת מחשב כתוצאה משילוב השם שלי וכמה מילים והביאו לתוצאה שנראית כאילו אני עיצבתי את זה. אז העניין הזה של בינה מלאכותית הופך לקל מדי, במיוחד לסטודנטים ולמעצבים משוגעים לדבר. זה עיצוב שלא נובע מהנשמה או מחזון אלא נוצר בחלקו עוד לפני שהם למדו לפתח את הרעיונות של עצמם. בנוסף, קונספט חזק הוא קריטי לעיצוב טוב ובינה מלאכותית בנקודה הזו משקפת רק סגנון מלאכותי. זה מאוד מדאיג".

לקארים ראשיד יש פורטפוליו עשיר במיוחד. כאחד הקולות המשמעותיים והחשובים של העיצוב בימינו, מאחוריו למעלה מ 4,000 עיצובים, מעל 400 פרסים ולקוחות ב 47 מדינות. הוא מעצב עבור מותגי יוקרה אבל גם למותגים יומיומיים ומזה זמן הוא כבר התרחב מאוד מעיצוב מוצר לעיצוב פנים, אירוח, חללים ציבוריים, מגורים, מסחר ותערוכות. בנוסף, הוא מעצב גם פריטי לבוש ואקססוריז ויצירות האמנות המגוונות שלו הן חלק מהאוספים של מוזיאונים מובילים ותערוכות מסביב לעולם. את הסטודיו הפרטי שלו הוא הקים בניו יורק ב 1992 ובהמשך התרחב ופתח סטודיו גם בשנזן שבסין. בזמנו הפנוי הוא אוהב לפלרטט עם אמנות, אופנה ומוסיקה והוא נחוש להנכיח את היצירה שלו ככל שניתן בנוף הפיזי והווירטואלי.

כשאני שואלת את ראשיד אם עיצוב מיועד לעשירים או שהוא אמור להיות זמין לכולם, הוא אומר שהמשמעות של יוקרה השתנתה מאוד בארבעים השנים האחרונות. "בעבר, הרעיון שעמד מאחורי יוקרה כלל ביצועים טובים יותר, חומרים טובים יותר, תפעול פשוט יותר, חוויה חכמה או אינטליגנטית יותר ואולי אסתטיקה גבוהה יותר. יוקרה הייתה אקסקלוסיבית ונדירה. אבל נקודת המפנה התרחשה כשטכנולוגיות הייצור הפכו מתוחכמות ומדויקות עד כדי כך שהמכונה יכולה לייצר עבודה טובה יותר מזו של עבודת היד. שעון שעולה היום ארבעים יורו, עשוי לעבוד זמן ארוך יותר משעון רולקס יוקרתי. זוג ג'ינס לא יקר מ H&M יכול להיות באיכות טובה יותר מג'ינס יוקרתי ב 350 יורו. במילים אחרות, היצור ההמוני יצר את היוקרה ה'דמוקרטית' ושינה לחלוטין את התפיסה המסורתית של מה זו יוקרה.

מה סימלה יוקרה בעבר ומה היא מסמלת היום?

"יוקרה סימלה שפע, דקדנטיות, 'יותר זה יותר'. יוקרה סימלה גם את הפריט הייחודי (one off) או משהו נדיר כמו אופנת עילית, או יצירת אמנות או חומר נדיר. אבל עכשיו, יש לנו טכנולוגיות רובוטיות שיכולות גם להתאים מוצרים אישית ולהבדיל בינהם בזמן הייצור וכך לייצר פריטים ייחודיים באופן אוטומטי, בנגישות מעולה ובמחיר נמוך. לזה אני קורא 'אומנות דיגיטלית'. באינטרנט, כלקוח, אני יכול לעצב ולהתאים לעצמי את השפמו שלי, את הבגדים שלי ואת הנעליים שלי. בעיניי זו התחלה של גישה חדשה אל מוצרי יוקרה עם עיצוב, איכות, אסתטיקה, חכמה ופונקציונאליות שנמכרים במחיר נוח להמונים".

אני ראשיד אני מראיינת בעצם בהקשר של Salone del Mobile ושבוע העיצוב במילאנו שם הציג אינספור פריטי ריהוט ועיצוב לבית עם חברות שונות, בקנה מידה שונים, בחומרים ובטכניקות שונות. מעניין אותי לשאול אותו על זה ומן הסתם אני מתחילה במותג הגדול והמוכר Natuzzi שנציגות שלו קיימת גם בישראל. 

חזרת לעבוד עם Natuzzi אחרי עשרים שנות הפסקה. איך זה הרגיש ומה המשמעות של מה שהצגתם יחד בסלונה?

"מזה זמן רב אני מכבד את נטוצי ואת המורשת שלהם כמותג עיצוב אולטימטיבי כך שזה כבוד גדול לעבוד איתם שוב. לספת Memoria שהצגנו, יש שורשים ונשמה ים תיכוניים כי היא ניצבת כעוגן במפגש בין אנשים וביחסים בינהם ולו האינטימיים ביותר. מבחינתי, הספה הזו היא מפתח לאושר פיזי או מנטלי. קבלת הפנים והיחס החם והמקרב שמושרשים עמוק במסורת של דרום איטליה הם הבסיס לרעיון מעורר ההשראה לעיצוב הספה הזו. הקימורים והקווים המפותלים לצד החומריות הרכה והמלטפת באים להדגיש את ההרמוניה ואת היופי שבמפגש בין אנשים". 

עם MIDJ לעומת זה, הצגת את KOSMOS שהיא קולקציה רכה בקווים אבל קשיחה בחומר. מה היא מייצגת עבורך?

"הקולקציה הזו הייתה ממש חלום פנטסטי שהפך למציאות. המותג הוציא את החזון שלי לפועל בצורה מושלמת. הייתי רוצה שכל שיתופי הפעולה שלי היו כל כך מניבים כמו זה. אני תמיד אומר שאני מסתכל על העולם כאילו שאני מכוכב אחר והלוואי ויכולתי לבנות את בית הכפר שלי על הירח. אז עבור MIDJ יצרתי מערכת מינימליסטית ונוחה של סלעים שכמו צפים ברכות ובשלווה. מי שדל בשנות הששים והשבעים, זוכר בוודאי כמה כולם היו אופטימיים אז ביחס לעתיד והרשו לעצמם לנסות המון דברים בהקשר של צורניות וטכנולוגיה. החזון הזה עדיין מעורר בי השראה גם היום וכך, הצורניות המודולרית של 'קוסמוס' יוצרת סביבה חושית ונינוחה לכולם".

עם RIVA, לעומת זה, שיחקת עם עץ. איך אתה קופץ בין חומרים ועדיין שומר על הסגנון האופייני לך?

"כמעצב אתה חייב ללמוד לשתף פעולה. אני עובד עם החוזקות של הלקוחות בין אם הם עובדים עם זכוכית, פיברגלס, הדפסת תלת ממד, עץ או תבניות מסוגים שונים. מעצב חייב להבין לעומק את התרבות וההיסטוריה של החברה, את החזון שלה ואת השוק שלה. RIVA ממש מצטיינת ויודעת לדחוף גבולות עם עץ".

עם Umbrosa השקתם את שמשיית Eclipsum ולמעשה עבדת על ממד שלא באמת קיים – צל. איך זה היה להגדיר מחדש את הקונספט של צל?

"הצל הוא פלטה כל כך יפה לעבוד איתה, ממש כמו קנבס. יצרתי עבורם שמשייה שיש לה חיוניות ואנרגיה שמותאמים לעולם הדיגיטלי שלנו או מה שאני מכנה DIGIPOP. עיצוב טוב צריך להעסיק את כל החושים ומסנני קרינה עושים בדיוק את זה. בזמני הפנוי, אני אוהב לאייר, להאזין למוסיקה ולשבת לצידה של בריכה. אני לא יכול לחכות ליום שבו אוכל לשבת לי מתחת לשמשייה כשאני חולם וחושב על העולם, על אהבה, על אנשים, על שלום, על יופי ועל מקום אחד רומנטי, מרתק, אנרגטי, מפתה, מעורר השראה שאנו מכנים כדור הארץ".

ועם Illulian התעסקת עם שטיחים שמייצגים קנה מידה נוסף אבל אז אתה משחק גם עם דו ותלת ממד שגם מייצגים אותך. כך שהכל מתערבב שוב. איך אתה עושה את זה?

"שוב, המיומנות של הלקוח היא הבסיס ליצירת גרסה הוליסטית ואמנותית של החזון שלי. השטיחים של המותג הזה הם כמו יצירות אמנות שאפשר לתלות על הקיר".

העבודה של ראשיד תמיד נראתה כאילו היא נמצאת צעד קדימה מכל השאר. ולכן, כשאני שואלת אם העבודה שלו עכשווית בעיניו או עתידנית, הוא אומר שעיצוב צריך לעסוק ביצירת חזון, צורות ומשמעויות חדשות שמתכתבות עם העולם העכשווי. עם זה, הוא אומר, עלינו להיות נועזים בבדיקת הקצוות הרחוקים ביותר של הדמיון שלנו ולא לשחזר את העבר.

מה הקשר בין עיצוב ורגשות?

"אני מאמין שלעיצוב יש חשיבות רבה בחיי היומיום שלנו והוא יכול לשנות באופן חיוני את התנהגותם של בני אדם. עם זה, ולצד הפונקציונאליות, רהיטים ומוצרים חייבים לקחת בחשבון את הרקע הרגשי של בני אדם ולכן עליהם להעצים את החוויה והדמיון של המשתמשים בהם. כל מה שאנחנו מעצבים נוצר במטרה לייצר חוויה אנושית טובה יותר כיסא חייב להיות יציב ונוח. אין שום תירוץ היום לייצר מוצרים או חללים בויים שלא עובדים על המפגש שבין פואטיקה, רגש, אסתטיקה ותקשורת לבין פונקציונאליות".

אתה מעצב גם מינימליסטי באופן מסוים אבל גם מאוד צבעוני. הצבע הוא פיצוי על הצורה?

"בכלל לא. צבע הוא אחד התופעות היפות ביותר בקיום שלנו. צבע הוא החיים ועבורי, צבע הוא דרך להתעסק ולגעת ברגשות, בנפש ובקיום הרוחני שלנו. אף פעם לא הסכמתי עם הרעיון שצבעים זוהרים וצבעי יסוד הם לילדים בלבד או שלילדים צריך לתת צבעי יסוד בלבד ולא צבעים מתוחכמים. זה גורם לכך, שככל שאנחנו מתבגרים אנחנו מתאימים את עצמנו לגוונים כהים, מאפור בנאלי ועד חומים. צבע צריך להופיע לאורך כל שנות חיינו בלי קשר לגיל. כל זה מביא אותי למחשבה שתמיד רציתי לחיות בעולם אוניברסלי, שבו הכל יפה, הכל מעוצב היטב ושבו הסביבות הבנויות שלנו אינן מוטות גיל".

הלוואי שמחשבה הייתה באמת יכולה ליצור מציאות. בינתיים נוכל רק להמשיך לקוות.