פיירו ליסוני ללג'יט: "בני אנוש הם הבסיס לכל"

את פיירו ליסוני אנחנו מראיינים במסגרת השתתפותו כמנהל אמנותי ומעצב של אינספור מותגים שמוצרים חדשים שלהם הופיעו ב Salone delMobile שנערך באמצע אפריל במילנו. כדי למנות את הגדולים והמוכרים בהם נזכיר חברות שאיתן הציג כמו: Boffi, B&B Italia, De Padova, Glas Italia, Golran, Kartell, Lema, Living Divani, Lualdi, Porro, Salvatori. בהחלט הישג מרשים ואילו לא כולן.

עבור המותג ALPI, שחוגג מאה שנות ייצור רהיטים, אצר ליסוני את קולקציית North Light – אוסף של משטחי עצים בגוונים עמומים שמקור ההשראה להם בנופי סקנדינביה: באור המיוחד שלה, במישורים הצחיחים והקפואים ובזוהר הקוטב. מה שהתקבל הם משטחים בהירים, כמעט חוורים, טהורים, נטולי קישוטים המיועדים לשימוש אדריכלי בנוכחות שקטה וכמעט דיסקרטית.

איך האוצרות עבור ALPI מתקשרת עם הגישה שלך לעיצוב?

"אני עובד עם החברה כבר המון שנים. מצד אחד, יש את המסורת והאיכות המוכרים של החברה, אבל מהצד השני, יש תמיד את הדחיפה אל עולמות חדשים פחות מוכרים. אנחנו מנסים לעבוד עם דור חדש של עצים משוחזרים ומלאכותיים ולהפוך אותם לאותנטיים אפילו יותר מעצים אמיתיים וזה מבלי לפגוע ביערות ובסביבה הטבעית. מסיבה זו, אנחנו משחזרים את העץ בטכנולוגיה שונה לחלוטין שהופכת אותו לחדשני ועכשווי". 

ליסוני נולד באיטליה והוא קרוב עכשיו לגיל 70. בשנות העשרים לחייו, השלים לימודי אדריכלות בפוליטכניקו במילאנו ומאז הוא מתכנן ומעצב באינספור תחומים. אפשר להגיד עליו שהוא ה Made in Italy בהתגלמותו. 

הפעילות שלך בתחומים שונים החל באדריכלות דרך עיצוב פנים, תכנון נוף ועיצוב גרפי מתבצעת כל הזמן בו זמנית. איך אתה משחק עם כל כך הרבה פרויקטים בכל כך הרבה תחומים?

"לכולם יש תמיד את אותו בסיס. בני אנוש. כאדריכל ומעצב, אני מעצב אוביקטים שמאכלסים חללים שבתורם נכללים בתוך אדריכלות. אבל הנחת היסוד היא שכל אחד מהם נלמד ביחס לבני אנוש". 

במקביל, אתה משמש גם כמנהל אמנותי של מספר מותגים ונוסע בעולם בלי הפסקה. איך אתה שומר על ריכוז?

"צריך משמעת ואחריות. תפקיד המנהל האמנותי הוא חלק מגישה הומניסטית שמסוגלת לקרב בין היבטים שונים ומנסה להמנע ככל האפשר מטעויות אבל הוא גם כולל תחושת אחריות חזקה מאוד. זה מכיוון שכמנהל אמנותי אתה המקור לתשובות עבור כל כך הרבה אנשים".

מהו בעיניך תפקיד העיצוב בימינו?

"העיצוב הפך יותר אליטיסטי אבל באותו זמן הוא גם יותר דמוקרטי במובן שהיום הרבה יותר אנשים יודעים ומבינים עיצוב. העיצוב האיטלקי מורכב בבסיסו מהתפתחות מתמדת ומתמשכת, ונשען על מודל שמורכב משיתופי פעולה ומעל הכל משלב בין שיטות ותהליכים של תעשייה ואומנות".

איך היית מגדיר את פילוסופיית הסגנון שלך?

"עיתונאים מתייגים אותי כמי שנמנה על הטרנד המינימליסטי, אבל באופן כללי אני רואה את עצמי מוגדר יותר על ידי מינימום של קישוטיות וקוד של אלגנטיות שיכול גם לפעמים להתקבל כבעייתי מכיוון שזו התוצאה של חיפוש אחר שילובים ופרופורציות שאז הופכים בעצמם לקודים חדשים. מדי פעם, אני אוהב להכניס גם טעויות אל תוך המודל הזה במטרה ליצור שפה יותר אלגנטית. באופן אידיאלי, אני מרגיש יותר דומה לאתוס של עיצוב רציונלי".

מה התפקיד של בינה מלאכותית בעתיד של האדריכלות והעיצוב והאם עלינו לחשוש ממנה?

 "בינה מלאכותית היא כלי. הטעות בעבר הייתה שהתייחסנו לתוכנה כאילו היא הייתה האלמנט הסופי ולא פשוט כלי. זה אותו דבר עם בינה מלאכותית. כרגע היא עדיין לא כזאת מוכרת אבל אנחנו מנסים להבין מה היא תעשה ואם ככלי היא תהיה משהו שנשתמש בו כדי לבנות דברים אחרים. אבל אם יתייחסו אליה כאל מוצר סופי בפני עצמה, זה יוביל לאסון".

האם ביקרת בישראל מאז השקת מלון ממילא בירושלים שתכנן אדריכל משה ספדי ואתה עיצבת? ואיך אתה מבין את המצב הנוכחי?

"חזרתי לממילא הרבה פעמים אז ראיתי אותו גם מתפתח וגם נשאר נאמן לעצמו במהלך השנים. אני חייב להודות שאני מאוד גאה בפרויקט. ולגבי המצב הנוכחי, הוא ללא ספק טרגי. מצד אחד ישראל נתפשת כקורבן ומהצד השני ישנה התשוקה לראות את ישראל כמנהיגה. לרוע המזל, זה לא המצב כרגע".