נחמה ושעשוע: תערוכה במוזיאון רמת גן עוסקת במשחק ומשחקיות

בתחילת יולי נפתחה במוזיאון רמת לאמנות ישראלית התערוכה כל הימים, כל הימים: משחקיות באמנות ישראלית עכשווית. התערוכה המאוד מוצלחת, שעוסקקת בקשרים ובהשפעות ההדדיות שמתקיימים בין משחק, דמיון ויצירה, מתמקדת בחווית המשחק וביכולת שלנו לברוא מציאות שלתוכה אנחנו יוצקים הלך רוח של שעשוע ועשייה. כשאני שואלת את שרי גולן, האוצרת הראשית של התערוכה לצד עדייה פורת, מה הקשר בין דמיון, יצירה ומשחק בגיל הילדות ובגיל המבוגר? ולמה בכלל משחק הוא מרכיב כל כך חשוב בחיינו, היא מציינת שהדמיון הוא אחד מהמשאבים החשובים ביותר שיש לנו, שמאפשר לנו ליצור ולהבין את העולם סביבנו בדרכים חדשות. "בגיל הילדות, המשחק והדמיון הם כלים ראשוניים לפיתוח היצירתיות וההבנה של העולם, אך גם בגיל המבוגר הם ממשיכים לשרת אותנו ככלים לביטוי עצמי ולעיתים אף ל"בריחה" מהמציאות" מציינת אוצרת התערוכה, שרי גולן. "במיוחד בזמנים כמו אלה שאנו חווים כיום, עם המורכבות הפוליטית והחברתית בישראל, המשחק מהווה מרכיב חשוב ביותר בחיינו. הוא מאפשר לנו למצוא נחמה ושעשוע וגם להתמודד עם אתגרים ולמצוא פתרונות יצירתיים. המשחק חשוב כי הוא מעניק לנו מרחב שבו אנחנו יכולים להיות חופשיים להתנסות, ליצור ולחלום".

מה הקשר בין כל זה לבין אמנות ולמה משחק מעסיק אמנים?

"האמנות והמשחק חולקים יכולת יוצאת דופן לברוא עולמות חדשים ולהביע רעיונות באופן חופשי ויצירתי. עבור אמנים ואמניות, המשחק הוא כלי מרכזי שמאפשר להם לבחון את המציאות מנקודות מבט שונות ולשבור מוסכמות. המשחקיות באמנות, מאפשרת לאמנים ואמניות להתמודד עם המציאות המורכבת בה אנו חיים בארץ וליצור עבודות שמעוררות השראה ומחשבה. המשחק באמנות הוא מרכיב מרכזי שמאפשר להם להפעיל את הדמיון בצורה חופשית ולא מוגבלת וליצור יצירות המציעות דרכים חדשות להביט על העולם. מי שיכולים לשחק עם תפיסת המציאות שלהם, יכולים גם לברוא מציאות חדשה לפעולת הבריאה ולכן במשחק ודמיון יש קשר הדוק ומשמעותי עם פעולת היצירה.

כדי לעשות קצת סדר בעולם המשחק והמשחקיות, בחרה גולן בחוכמה אלגנטית לחלק את התערוכה לשלושה חלקים, נושא בכל קומה במוזיאון. משחקים ראשוניים מתייחס לתפיסה הנאיבית של המשחק והמשחקיוּת ולכן במרכזו עבודות ילדיות ונאיביות שנקשרות לפנטזיית השיבה לטבע. משחקים ממשיים מבקש להדהד את הזיכרון הקולקטיבי שגלום במשחקים מוכרים כמו משחקי שולחן, משחקי חצר, משחקי דמיון ומשחקי מחשב. משחק וחלום, מוקדש ליחסים שבין משחקיוּת לבין חלומות ובטשטוש הגבולות ביניהם. 

באיזה אופן משחק יכול לגשר על פערים, לחבר, להדביק, לקשר בין אנשים? האם זה התפקיד שלו והאם זה נושא שעולה בתערוכה?

"המשחק הוא כלי עוצמתי לגישור על פערים חברתיים ותרבותיים, במיוחד בזמנים כמו אלה שאנו חווים כיום. הוא מאפשר לאנשים להתכנס סביב חוויה משותפת, לשתף פעולה ולהכיר אחד את השני בסביבה חיובית ומהנה. בתערוכה שלנו, המשחקיות משמשת כמרכיב מרכזי ליצירת תחושת קהילה ושייכות, ומדגישה את יכולתו של המשחק לשבור מחסומים חברתיים ולתרום לקידום ההבנה והקבלה בין תרבויות שונות. המשחק בתערוכה מציג לא רק אפשרות לברוח מהמציאות, אלא גם דרך להתמודד איתה ולמצוא בה תקווה וחיוביות. יחד עם זאת, המשחק הוא גם הנושא שדרכו אמנים ואמניות שונים מביאים דווקא את הזהות הרב-תרבותית שלהם במציאות הישראלית המרובדת והסבוכה. זה מעניין לראות כיצד משחק משקף תרבות, מקום וזמן. לצד עבודות שמביאות נימה הומוריסטית ומשעשעת, ישנן עבודות שעוסקות בתכנים מורכבים ו"כבדים" יותר, דווקא באמצעי הבעה הכוללים משחק ויצירתיות, ודרכם מאפשרות לגעת גם בפצעים של החברה הישראלית ולהציע מידה של ריפוי ונחמה".

עשרות האמניות והאמנים שמשתתפים בתערוכה בוחנים את גבולות היצירה באמצעים משחקיים ומעלים מגוון תהיות באשר למציאות הישראלית. הם מציגים שאלות על טבע ותרבות, על זהות ועל רב-תרבותיות, לצד ביקורת על החברה, שבה אנו חיים. 

יש קשר כלשהו בין נושא התערוכה לבין המצב שכולנו חווים עכשיו? האם היו מחשבות שניות? האם נעשו שינויים כלשהם בתערוכה? מה תפקידה של תערוכה מסוג זה בתוך הקשר כללי כל כך כאותי?

"התערוכה נוצרה מתוך התחשבות במצב הפוליטי והחברתי המורכב שאנחנו חווים כיום בישראל. בתור מי שנולדה בנגב המערבי (עוטף עזה) ויש לה קשר אישי לאירועי ה 7.10 כמו רבים במדינה, היה רצון דווקא לקיים את התערוכה הזו ולהעניק  אותה כסוג של "מתנה" לחברה הישראלית במיוחד בזמן הקשה הזה. המשחק והאמנות מציעים דרך להתמודד עם התקופה הכאוטית והלא ודאית הזו באמצעות יצירת מרחב של תקווה, נחמה ואופטימיות. שניים מהאמנים המשתתפים בתערוכה – אייל אסולין ולימור קליין טיבולי הם מאזור "העוטף" ושרדו את מתקפת הטרור של 7.10. העבודות שלהם חושפות הקשרים לנושא על אף שנוצרו טרם האירועים. לא נעשו שינויים מהותיים בתערוכה עצמה, אך התכנים מדגישים את החשיבות של המשחקיות והיצירתיות בזמנים קשים אלו. התערוכה מבקשת להציע מפלט זמני, להעלות חיוך ולהעניק השראה, תוך חקירה של רעיונות ומחשבות על המציאות והאפשרות לשנותה. היא מדגישה את תפקיד האמנות כדרך לברוא חלופות למציאות קשה, לבנות גשרים למרחבים מקבילים ולתת תקווה וריפוי".

כל המציגים בתערוכה הם אמניות ואמנים ישראלים עכשווים שמבטאים את רעיונותיהם בשלל טכניקות שבהן וידיאו, מיצב, ציור, צילום ופיסול. חלק מהעבודות אפילו נוצרו במיוחד לתערוכה.יוצאת דופן היא העבודה של האמנית האורחת האנה ליאוני פרינצלר שעבודתה הגיע לתערוכה באדיבותה ובאדיבות מוזיאון האחים גרים שבגרמניה. 

באיזה אופן התערוכה מיועדת גם לילדים ואיך היא מונגשת להם? האם זו תערוכת "החופש הגדול"?

"זוהי אינה "תערוכת החופש הגדול" אך היא כן תערוכה מאוד גדולה ומרשימה שמיועדת לכל הגילאים, כולל ילדים, והיא כוללת פעילויות אינטראקטיביות, סדנאות יצירה ומשחקים המותאמים במיוחד לקהל הצעיר. התערוכה מתקיימת במהלך החופש הגדול ומזמינה משפחות לבוא ולבלות יחד זמן איכותי ומשחקי במוזיאון. העבודות בתערוכה מציעות חוויות יצירתיות ומשחקיות המותאמות לילדים ובכך מאפשרות להם לחקור, ללמוד וליהנות מהאמנות בצורה חווייתית ומעוררת השראה. בתקופה הזו, חשוב לנו להציע מקום שבו ילדים ומשפחות יכולים למצוא מפלט וליהנות מזמן משותף ושמח. יחד עם זאת, מבוגרים יבינו רבדים ומשמעויות נוספים שיש ליצירות האמנות להציע. כמו כן, בדיוק כפי שהאחים גרים לימדו אותנו, משחק, דמיון וחלום הם גם הדרך שדרכה ילדים ומבוגרים מעבדים פחדים, חרדות וקשיים שונים במציאות".

אחנו כבר היינו. מומלץ בחום.

כל הימים, כל הימים: משחקיות באמנות ישראלית עכשווית.

אוצרות: שרי גולן ועדייה פורת.

מוזיאון רמת גן לאמנות עכשווית.

נעילה: 31 בדצמבר, 2024.