הסקופ של פוקסאווה: מוצר ראשון למותג ישראלי

את מעצב העל היפני נאוטו פוקסאווה פגשנו במילאנו במיצב Myth Makes Belief של Alessi במסגרת שבוע העיצוב שהתקיים שם באפריל. ללא ספק כבוד עצום. אבל התרגשות לא פחות גדולה אנחנו רושמות כשבזמן הכנת הראיון נודע לנו, שבימים אלה ממש משיק פוקסאווה מוצר חדש עם המותג הישראלי 'סודה סטרים'. כשאנחנו ממהרות לשגר אליו לטוקיו את השאלה איך הוא מרגיש עם זה, אנחנו זוכות לקבל תשובה למרות שמיידעים אותנו מראש על יומן עמוס ושלל עיסוקים.

"חברת 'סודה סטרים' נמצאת תחת PepsiCo שהיא אחת מפלטפורמות המשקאות הגדולות בעולם" מציין מעצב העל נאוטו פוקסאווה. "התעניינו מאוד בהצטרפות לפרויקט הזה כי רצינו ליצור עיצוב איקוני שיבלוט על פני העיצוב הקיים וישפיע משמעותית על העולם. צריכת סודה היא חלק בלתי נפרד מחיי רבים והיא מייצגת ערכים חשובים של הרגשה טובה ואורח חיים בריא".   

איך חווית את העבודה מול המותג הישראלי? 

"מעצם היותו של המשקה כל כך פופולרי בקנה מידה עולמי, אני מעריך מאוד את הפונקציונליות של 'סודה סטרים'. העיצוב שלי למותג הוא תולדה של השראה ששאבתי ממכונות מזיגה מתכתיות מסורתיות שהובילו אותי ליצירת אייקון פשוט אך אלגנטי. אני רואה את ישראל כמרכז מוביל לתעשיות ההיי-טק וזה מה שהשפיע למעשה על הרצון שלי לעבוד עם המותג". 

"בפגישה עם נאוטו פוקסאווה נוצר קליק מיידי" אומר עידו קרצ'מר, ראש חטיבת מוצרים וחדשנות בסודה סטרים. "הוא קלט מיד מיהם הצרכנים שלנו, מהם ערכי החברה ואת המשמעות העמוקה של חיבור בין עיצוב פורץ דרך לחווית משתמש מעולה". 

ואיך היה לעבוד מולו? בטח מאוד מרגש

"זו הייתה ללא ספק תצוגת תכלית של שיתוף פעולה והיזון חוזר בינו לבין מנהלות המוצר, ג'ני מרסי וטל שוטנפלס, שניהלו את הפרויקט עם מחלקת הפיתוח של החברה. פוקסאווה למעשה התאחד עם הפרויקט והוביל לא רק את עיצוב המוצר וחווית המשתמש, אלא היה גם מעורב עמוקות בבחירת שם המוצר, enso, בעיצוב האריזה ובכל אלמנט שפוגש את הצרכן כחלק מהמכשיר".

איך הוא התייחס לבריף שהעברתם לו?

"לא היו לו הרבה השגות ולמעשה הוא פיתח את הבריף באופן מדויק כך שלא היו כמעט הבדלים בין בחינת המודל הראשוני למוצר הסופי. כל התהליך הזה ארך כשנתיים וחצי שזה זמן קצר יחסית לפרויקטים בעולמות מקבילים של מכשירי יוקרה. בסופו של דבר, המוצר הסופי על כל רבדיו מתעלה על מה שציפינו כך שמבחינתנו, זה תוצר מובהק של שיתוף פעולה בין מותג ישראלי מוביל ומעצב על ברמה עולמית".

את פוקסאווה, כאמור, אנחנו פוגשות במילאנו, שם הציג קולקציית כוסות וקרפים ליין וכלי הגשה שעיצב עבור Alessi. המיצב, שאצר סטודיו PlayLab מלוס אנג'לס, שיקף את העולמות הדמיוניים של המותג בהם מציאות ואשליה מתערבים זה בזה. כשאנחנו שואלות לשלומו, אי אז באפריל, הוא אומר שהוא בעיקר עסוק מאוד בהשקת שלל מוצרים שעיצב למותגים שונים ושפרוסים ברחבי העיר.

על הקשר עם 'אלסי' הוא מספר שמדובר בקשר ארוך וחברי במיוחד. "במהלך 20 שנות עבודה משותפת השקנו יחד הרבה מאוד מוצרים. אבל מזה כשלוש שנים, מאז הקורונה, אני מרגיש שהחברה מנסה לחזור קצת לשורשים שלה. לכן, טוב לי במקום שבו אני מעצב מוצרים יותר מסורתיים עבורה. אני אוהב את הניגודיות שבין המסורת שאני מביא מיפן לבין התרבות המערבית ש'אלסי' מייצגת".

אתה יכול לתאר את הקשר שלך עם 'אלסי' לאורך השנים?

"ביקרתי בבית של אלברטו (אלברטו אלסי, נשיא החברה וראש מערך האסטרטגיה השיווקית, העיצוב וניהול העיצוב בחברה) לפני כ 16 שנה. הוא לא הזמין אותי לדון על פיתוח מוצר כלשהו, אלא כדי להתארח ולטעום מהיין שהוא תוצר של הכרמים הפרטיים שלו. הוא רצה לדעת מה אני חושב על היין. כבר אז, חשבת לעצמי שיום אחד אני אעצב לו כמתנה קולקציית כלים שמיועדת לשתיית יין כדי שיום יבוא ונוכל לשבת יחד ולשתות בהם יחד את היין שלו".

אז איך למעשה זה הפך לקולקציה שמוצגת במילאנו?

"כמובן שהוא רצה שזה יהפוך לפרויקט אמיתי. ברגע שהפרויקט יצא לדרך, לקח לנו כשלוש-ארבע שנים עד שהגענו למוצרים הסופיים כי צריך לבחון אותם עם טועמי יין מקצועיים והם חייבים להיות מדויקים בגדול, במבנה, בנפח, בקוטר וכדומה".      

זה קרה לך גם קודם שרצית ליצור מוצר כמתנה והוא הפך לפרויקט מסחרי בסופו של דבר?

"כן, אני תמיד מציג את הדברים שלי בדרכים טיפה שונות מאחרים. למשל יצרתי עם 'אלסי' סיר. אחרי שהיה לנו אב טיפוס, הגעתי אל רוברטו הביתה ובישלנו יחד פסטה, מה שיצר שוב את השילוב שבין עיצוב יפני מסורתי לפסטה מערבית. כדי להמחיש לו את הקוטביות הזו, הצגתי בפניו שני סוגי כלבים: שיבה-אינו יפני וגולדן רטריבר. הוא מאוד אהב את האלגוריה הזו וכך המשכנו בייצור הסיר".  

בשלושים שנות קריירה מפוארת, נאוטו פוקסאווה הספיק, באופן מרשים, לעצב כמעט הכל. מעיצוב מוצרים, מוצרי היי-טק וציוד אלקטרוני, דרך פריטי ריהוט ואביזרים ברמה הגבוהה ביותר ועד חנויות, בתים ומבנים שלמים. לאחרונה, הוא אף השלים את משרדי הסטודיו שלו וביתו הפרטי, מבנה בצורת L שאותו תכנן עם משרד Takenaka ועיצב עד אחרון הפרטים. לצד שיתוף הפעולה עם מיטב החברות ומותגי העיצוב הבינלאומיים, הוא מכהן, בין היתר, כחבר צוות היועצים של Muji וכמנהל אמנותי של Maruni. ואם זה לא מספיק, אז פוקסאווה זכה גם בלא מעט פרסים וכתב מספר ספרים ובנוסף לעיצוב בפועל הוא משמש כמחנך, אוצר ויועץ.  

תאר את תהליך העיצוב שלך. איך זה עובד? 

"עם 'אלסי' תמיד יש בריף ואיתו באים הרבה דיונים. זה לא עובד ככה עם אחרים. כשאני מעצב, לרוב אני מייצר רעיונות וחולק אותם עם צוות המעצבים שלי. עיצוב אמיתי מבחינתי, הוא תולדה של המיזוג בין לדעת לחשוב על עיצוב באופן שונה לבין לדבר עליו הרבה".

פילוסופיית העיצוב של פוקסאווה מבוססת על האמונה שהעיצוב המוצלח ביותר הוא השימושי ביותר ובמיוחד כזה שלא שמים אליו לב. כאחד מהוגי העיצוב המובילים בעולם, הוא מאמין שעיצוב צריך להיות פשוט, לכלול ערכים הומניסטיים ולהיות נצחי ומאריך חיים. "אני מתמקד בהתנהגות. לא בצורה ולא בפונקציה" אמר פעם.

אתה מעדיף לעצב עבור מותגי יוקרה כמו 'מולטני' או עבור מותגים כמו 'מוז'י' שכולם יכולים לרכוש?

"אלו לא מותגי יוקרה אלא מותגים איכותיים. מבחינתי, צריכה להיות להם פילוסופיה חזקה מעבר לייצור מוצרים איכותיים. אני נזהר בבחירות שלי כי עשיתי במשך זמן רב הרבה דברים עבור מותגים מהסוג הזה ואנשים חושבים שזה הדבר היחיד שאני עושה".

האיך קורונה השפיעה על העבודה שלך?

"אכן הייתה תקופה שקטה יותר מהרבה סיבות שאני לא בדיוק מודע לפרטים שלהן. לגבי המשרד שלי – הוא לא השתנה בכלל. להפך, דווקא יש יותר פרויקטים. עם זה, אני חש שקשרים השתנו. אם בעבר הייתי עובד לפי בריף של הפרויקט, עכשיו הקשרים הופכים לנעימים יותר. אנחנו מדברים זה עם זה. יש דיאלוג. ומחליפים רעיונות. קורה גם שאני מקבל בריף אבל מציע משהו אחר. זה קורה לעיתים די קרובות, כמו שקרה למשל עם המותג Molteni C&Dada". 

איך מתייחסים ב'מולטני' לזה שאתה לא מקבל את הבריף?

"למרות שהם מתכננים שינויים בחברה, אני עדין מדבר איתם דרך נשיא החברה, קרלו מולטני, שהוא אדם מאוד נחמד והוא כמובן מתמקד בקשר שבין מסורת וחדשנות. זה עסק משפחתי שעובד ממש טוב, מה שהפך די נדיר בתעשייה הזו עכשיו. 'מולטני' היא חברה ענקית שמחזיקה במותגים טובים ויוקרתיים ומנסה להשתפר כל הזמן. הם מינו את Vincent Van Duysen למנהל קריאטיבי שרואה את התמונה כולה אבל אני מעצב עצמאי שמתמקד במוצר ספציפי ולא באמת מנהל את המכלול. זו הדרך שלי ואני אוהב אותה".

במהלך השיחה, אנחנו מתעניינות במיוחד בשיתוף הפעולה של פוקסאווה עם מוז'י שם הוא מעורב בפיתוח ועיצוב מוצרים. "מוג'י היא החברה הכי קשה" הוא אומר. "זה משהו בסיסי שמיועד לכולם אבל המשמעות של מוג'י זה 'ללא מיתוג' ו'ללא שמות מעצבים'.התפקיד שלי במוז'י זה לוודא שהעיצוב והצבעוניות נשארים בסיסיים".

בהרצאה שנתן פוקסאווה לרגל השקת אחד מסניפי מוז'י בעיצובו, הוא אמר שכשאנשים מחפשים לקנות משהו הם בסופו של דבר לא סתם נכנסים למוז'י ומוצאים את הדבר המדויק. "זה מכיוון שאנחנו מתחשבים בפרטים הקטנים ביותר של כל הבט בחיי היומיום של האנשים. מוז'י תמיד מבססת את החשיבה שלה על דברים שאנשים עושים באופן טבעי מבלי לחשוב עליהם אפילו. התפיסה של מוז'י, היא לעשות את הדברים 'פשוט נכון' ובאופן ההרמוני ביותר לחיי אנשים. מוז'י מחפשת לייצר מוצרים בדרך הפשוטה כך שיהיו קומפקטיים וישתלבו בחיים קומפקטיים ושמחים – זה מה שהכי חשוב לה". 

יש משהו שהיית מאוד רוצה עוד לעשות?

אני חושב שאני אמשיך באותה דרך. כמעצב, אני אוהב להתמקד בדברים שאני עושה, אבל אני לא יכול לשכוח מהסביבה בין אם מדובר באדריכלות של מבנה או בעיר שלמה. חייב להיות ממשק ותקשורת בין הדברים והכל חייב להיות משולב זה בזה. אבל העולם מחולק לתעשיות שונות שלא ממש מתממשקות זו עם זו בצורה טובה. אז, מבחינתי, זה אחד התפקידים שלי לשלב בין כל הדברים האלה. אני מכיר טוב את הקטגוריות השונות ויכול לנוע ביניהן ולהתמקד בכל הפנים. התחלתי כמעצב של מיקרו טכנולוגיה אבל עכשיו אני מעצב גם כיסאות וספות וגם מכוניות, יאכטות ומבנים וכולם משמשים אותנו בחיינו. אני מעצב בשביל השימוש בדברים ובשביל החיים. אני מתמקד בחיים ולא בכוס הספציפית. מעצב חייב להתמקד בכל הפנים של החיים".

בימים אלו הפוקוס שלו מתמקד יותר ביצירת אווירה וסביבת מחייה הוליסטית כוללת בדיוק כמו זו שיצר בסטודיו החדש שלו בטוקיו. המבנה, שמשמש לעבודה ומגורים, ממוקם באחד הפרברים השקטים של העיר. כל דבר בו עוצב על ידו מכוסות השתייה, דרך הכיסאות ועד שמשות החלונות. לאחרונה, ובנוסף לכל, הוא הקים קרן למדעי העיצוב שמהווה זרוע חיצונית של המשרד שלו ושמטרתה לעסוק בפרויקטים ניסיוניים ובחשיבה ביקורתית."אני מתעניין במדע של העיצוב כי לשניהם יש את אותה מטרה רק שהתהליך להגיע אליה שונה. כשמדובר במדע, אני מתעניין במיוחד באקולוגיה. אקולוגיה ופסיכולוגיה יכולים לתאר באופן מדויק את גוף האדם והסביבה בעוד שעיצוב יכול ממש להגיד לנו מה לעשות" אמר פוקסאווה בראיון שנתן לא מזמן.