"השנה נושא השואה אקטואלי יותר מתמיד. בזמן העבודה על הכרזה חשבתי גם על הקהילות של יישובי העוטף שספגו מכה קשה. כולי תקווה שהם יצליחו להשתקם ולהמשיך להתקיים"
אירה גינזבורג זכתה בתחרות עיצוב הכרזה של יום השואה תשפ"ד
גם לאירה גינזבורג יש סיפור משפחתי שנוגע בשואה. משפחתה של סבתה נספתה כולה ביערות אוקראינה. סבתה לעומת זה, פרידה טייטלמן, שרדה בנס וזכתה להקים משפחה בישראל. הסיפור הזה, שבוודאי היה מוכר לגינזבורג לאורך כל חייה, השפיע על עיצוב הכרזה שהגישה לתחרות השנתית של 'יד ושם' והוא משתקף בה כסיפור של חיים והמשכיות. בכרזה מופיע מקבץ של ענפי עץ מתחדשים שמסמלים התחדשות וצמיחה מתוך חורבן התא משפחתי אבל גם יצירת חיים חדשים.
"זאת הפעם השנייה שהשתתפתי בתחרות של 'יד ושם' וגם הפעם השנייה שזכיתי" מספרת אירה גינזבורג, מעצבת גרפית ומאיירת ובעלת סטודיו למיתוג, איור ועיצוב גרפי. "סיפורה של הכרזה הוא סיפורה של סבתי שמדבר על חיים והמשכיות – סיפור שהוא למעשה החיים של כולנו, במיוחד עכשיו".
הכרזה הזוכה של גינזבורג מתארת עיירה שמייצגת את מיקומה של הקהילה היהודית. הקומפוזיציה דומה לעץ חיים שצומח כלפי מעלה ומסמל את קיומה הנוסטלגי כזיכרון לעם היהודי. בתים חלולים מסמלים את העדרם של חברי הקהילה ומדגישים את החלל שהותיר אחריו ההרס. החזות הנוקבת של הכרזה מבטאת בו זמנית את סיפור האובדן האנושי, את ההשפעה הנצחית של הרס הקהילה ואת היצירה היהודית העכשווית שמדגישה את המרדף הבלתי פוסק אחר המורשת היהודית למרות הניסיונות להרוס אותה. כל כך אקטואלי לצערנו.
איך ניגשת לעיצוב הכרזה?
"התהליך מתחיל ממחשבה על עולם הדימויים שיעביר את הרעיון בצורה החזקה ביותר. לאחר מכן, הוא ממשיך בעבודה על סקיצות בהרבה כיוונים שונים עד שהתכנסתי לתוצר הסופי".
איך בחרת בקומפוזיציה ובגוונים?
"סיפורה של פרידה הוא סיפור של חיים והמשכיות. ענפי העץ המתחדשים שבכרזה מסמלים את התחדשות התא המשפחתי של פרידה ואת יצירת החיים מתוך חורבן. כל עץ שכזה מספר סיפור של משפחה, סיפור של קהילה ומנציח את הנרצחים והשורדים לזיכרון עולם".
תחרות 'מעצבים זיכרון' לעיצוב הכרזה הממלכתית שהתמקדה בנושא "ראו, היו קהילות ואינן עוד: הקהילה היהודית ושברה", התקיימה השנה זו הפעם ה 14 והזמינה יוצרים ישראליים עכשוויים להביע קשת רחבה של משמעויות שקשורות בשואה באמצעות שפה חזותית. ועדת השיפוט המכובדת שכללה בכירים בתחום מבצלאל, HIT חולון, שנקר וויצ"ו חיפה לצד בכירים מיד ושם ומנהלת המערך לטקסים ואירועים ממלכתיים במשרד ראש הממשלה, בחרה בכרזה של גינזבורג בשל היותה מופשטת וקונקרטית בו זמנית ובשל הקומפוזיציה שממחישה באופן ויזואלי את החלל הרב ממדי שהותיר היעדר הקהילה שנרצחה והושמדה במרחב החיים ההיסטורי והתרבותי היהודי והכללי.
בנימוקיהם ציינו שבכרזה מופיעה עיירה בה נמצאת הקהילה היהודית ואילו הקומפוזיציה מדמה עץ חיים שצומח כלפי מעלה. "בכך מתכתבת הכרזה באופן פואטי ומרומז עם חורבן הקהילה שכמו מתקיימת בעולמות של מעלה בשל העובדה שנגדעה באכזריות מעולם המציאות הממשית המיוצגת במפת העיר שלמטה. מבנה הקהילה מופיע כעץ חיים שעולה וצומח ללא גבול, בבחינת הווית הקהילה הנוסטלגית כזיכרון עד לעם היהודי. חלק מבתי תושבי הקהילה חלולים ונותרו בהם קווי מתאר בלבד. יצירת החללים הפעורים שלא יוכלו עוד להתמלא, מיטיבים לבטא את היעדרם של תושבי הקהילה, היעדר נצחי, בשל היקפי ההשמדה ושיטתיותה. בכך מצליחה הכרזה לבטא את הסיפור האנושי של הפרטים אשר הרכיבו את השלם" כתבו.
איך את מרגישה עם הזכייה בשנה כל כך מורכבת?
"השנה נושא השואה אקטואלי יותר מתמיד. המדינה שלנו ספגה את האסון הקשה בתולדותיה שיהדהד עוד הרבה מאוד שנים. בזמן העבודה על הכרזה חשבתי גם על הקהילות של כפר עזה, ניר עוז, נתיב העשרה ושאר יישובי העוטף שספגו מכה קשה, אבל כולי תקווה שהם יצליחו להשתקם ולהמשיך להתקיים".
הכרזה נתלתה במוסדות ישראלים ויהודים ברחבי העולם.
אולי יעניין אותך גם...
