מתוך הקולקציה החדשה (באדיבות גנית גולדשטיין)

הדור הבא של האופנה: קולקציה מודפסת בתלת ממד

טכנולוגיית הדפסת בתלת ממד הולכת ומשתדרגת ועושה צעד נוסף אל עולם האופנה עם תוצרים מרהיבים שמציעים פרספקטיבה חדשה למלתחה שלנו

טכנולוגיית ההדפסה בתלת ממד ממשיכה לשלוח את זרועותיה הארוכות אל עבר תחומים שונים בחיינו. בין הדפסת מוצרי צריכה, מזונות קולינריים או חומרי בנייה. האם עכשיו היא הולכת לכבוש ולעשות מהפך בעולם האופנה? שוחחנו עם המעצבת גנית גולדשטיין, שחוקרת את ההשפעותיה על עולם הטקסטיל ודרך היצירות שלה מותחת את גבולות עיצוב האופנה.

מסלול לימודיה המרשים של גולדשטיין נודד בין יעדים שונים ברחבי העולם, כשבכל מקום היא מוסיפה נדבך נוסף אל סל הכלים שלה. את מסעה התחילה בלימודי התואר הראשון במחלקת צורפות ואופנה בבצלאל. בשנה השלישית לתואר, יצאה לחילופי סטודנטים ביפן, שם התמקצעה בעבודות יד יפניות מסורתיות. עם סיום לימודיה, התקבלה למלגה ב-Royal College of art היוקרתי בלונדון, לתוכנית שמשלבת חידושי טכנולוגיה בעולם הטקסטיל. את פרויקט הגמר שלה עשתה בשוויץ, שם שהתה במסגרת תוכנית רזידנסי וכעת, היא לוקחת חלק בתוכנית ייחודית באוניברסיטת MIT הנחשקת כחלק מתואר מתקדם באדריכלות.

את סקרנותה לטכנולוגיה והטמעתה בעולם הטקסטיל, גילתה גולדשטיין כבר במהלך התואר הראשון. "התחלתי לעבוד עם סריקות תלת ממדיות" היא מספרת "אח שלי עבד בזמנו באינטל והייתי לוקחת לו את מצלמת העומק וסורקת איתה כל מיני דברים בבית; את עצמי או נעליים. אחר כך, הייתי עובדת על הגושים הסרוקים בתלת ממד וממדלת עליהם. זה איזשהו מסר שאני עובדת איתו, החיבור בין הפיזי לווירטואלי".
 
במהלך הלימודים, החלה לשתף פעולה עם חברת סטרטסיס הישראלית-אמריקאית, אחת החברות המובילות בפיתוח הדפסות תלת ממד. בעזרתם, הדפיסה את זוג הנעליים הראשון שלה, פרויקט שגדל לקולקציה של שלוש זוגות נעליים. "זאת הייתה תחילתה של ההבנה איך להכניס את כל האלמנטים הצבעוניים, כולל שקיפויות, לקובץ ההדפסה. הטכנולוגיה הייתה קיימת אז, אבל הממשק היה מורכב ומאז היא מאוד השתדרגה" נזכרת גולדשטיין. השפעות מסעותיה ביפן הקנו לה ערך לעבודת היד המסורתית, אותה היא שילבה עם חזרתה לעבודות מחשב כמו הדפסת תלת ממד וחיתוכי לייזר. פרויקט הגמר שלה כלל שש מערכות לבוש ושבעה זוגות נעליים, שילוב מוצלח בין טכנולוגיה מתקדמת ומלאכת יד.
הנעליים המודפסות, תחילת המסע המשותף (באדיבות גנית גולדשטיין)
עיצוב הקימונו "WeAreAble"(michaelt)

החיבור עם סטרטסיס לא נעצר שם "הצגנו את הקולקציה בשבוע העיצוב במילאנו ב-2019, שכללה שתי זוגות נעלים נוספות, כפכפים שנוצרו בהדפסה על גבי עור וסדרת תכשיטים. זה המשיך כחלק ממלגה של האיחוד האירופי, שהפגישה בין מעצבים מכל העולם עם חברות המתעסקות בטכנולוגיה בטקסטיל, במטרה לבחון איך הטכנולוגיה יכולה להעצים את תחום האופנה. הפרויקט עוסק בשילוב בין רקמה והדפסה ואיך מחברים את מלאכת היד עם הטכנולוגיה. בפן הצבעוני, ברקמה קשה לעשות גרדייאנט לעומת טכנולוגיית מוליטיקולור בתלת ממד. הקימונו היה אחד מפריטי הלבוש הכי גדולים שסטרטסיס עשו, הוא היה מורכב מ-16 חלקי פאזל, שהתחברו ללא תפירה על ידי מחברים מודפסים על בד".

גם במהלך תקופת הקורונה היא המשיכה לעבוד באדיקות מול החברה, כשהעבודה הדיגיטלית אפשרה לה להמשיך ולעסוק בזה משלט רחוק חרף הסגרים. "הייתי שולחת להם קובץ דיגיטלי, במקביל שולחת בד והם היו משלבים אותם יחד". המגפה הביאה את גולדשטיין לחפש דרכים יצירתיות להציג את הקולקציה בזמן שהעולם היה בסגר. "עשיתי תערוכת מציאות מדומה ואת הבגדים שהכנתי, הכנסתי למערכת VR שאפשרה לראות את הבגדים בתלת ממד בתמונה וכקובץ תלת ממדי". הקשר שנרקם בין חברת הטכנולוגיה למעצבת הצעירה, המשיך להניב פירות וכעת היא משיקה את הקולקציה האחרונה שלה, כשהחידוש בה טמון בעיקר בהבנה עמוקה יותר אודות מהות הטקסטיל.

איזה חידוש מביאה איתה הקולקציה?
"הקובץ הדיגיטלי יותר חכם במובן של כמות החומר המודפס. פרויקט הקימונו היה מאוד מאסיבי, פה זה הרבה פחות חומר ויותר הבנה של הגמישות והקלילות של הטקסטיל. העיצוב עצמו של כל הבגד מוכן במחשב ומורכב מ-40 חלקים. פה האתגר היה להבין מהתחלה עד הסוף, כמה חתיכות יש, איך זה מודפס ולבסוף מורכב ונתפר יחד. בקימונו הייתה מחשבה על המחברים, פה אני משתמשת בתפירה".
תארי לנו איך נראה תהליך העבודה על הבגד
"הפאטרן הגיע מתוך סריקת גוף תלת ממדית, המרה של העיצוב למידול פרמטרי שטוח בדו ממד ולבסוף הדפסה מרובת חומרים על גבי בד. הפאטרן עצמו משתנה בגובה שלו ובחומריות. בקצוות ההדפסה השתמשנו בחומר שקוף לגמרי, שיוצר שקיפויות מצדדים שונים ואז מתחילה העבודה של הצבעים בתוך הקובץ. לאחר מכן, מדפיסים כל חלק וזה חוזר חזרה למפה הווירטואלית, הכל מתחבר בלוגיקה שהיא די מסורתית במובן של התפירה, אבל הבד עצמו שונה. העובדה שאפשר לעבוד על העולם של ה-Z בתוך טקסטיל זה משהו מאוד מיוחד".
 
מה עומד מאחורי הקונספט העיצובי של הקולקציה?
"הקונספט לוקח את עולם העונות ושואל שאלות על שינוי האקלים. אני זוכרת בתור ילדה שחורף היה חורף וקיץ היה קיץ, עכשיו, הטמפרטורות עולות, פתאום יש גשמים המון דברים שאנחנו שמים אליהם לב רק בטווח הרחוק ואותי מעניין הטשטוש בין עונות. כל אחד מהבגדים מייצג סוג של עונה, אבל כולם יכולים להיות כל אחד מהם. יש גם את עניין עונות האופנה, מן גלגל שרץ והוא נורא מהיר וגם מאוד לא בר קיימא כי מכינים מאסות גדולות וכשעונה עוברת זה לא רלוונטי".
 
"מוטיבים רבים בהדפסות משלבים את הטבע, והבגדים הם כמעט כמו השתקפות של נוף. יש שכבה שקופה מעל שרואים בצבעים משתנים מכיוונים שונים ומרבית הצבעוניות לקוחה מהעולם הטבעי. הגראדיאנט נמצא בכל מקום בעולם, כל מה שסביבנו הוא צבעוני ומשתנה כל הזמן, זה היה הרעיון מאחורי האפקט והבחירה הצבעונית. אנחנו תמיד צוחקים שזה באמת מולטי קולר כי לא היה צבע שלא בחרתי, וזה מראה את היכולות הטכנולוגיות".
 
את נוטה לשלב טכניקות ישנות לצד אמצעים טכנולוגים מתקדמים, מה הרעיון מאחורי החיבור הזה?
"יש משהו בטכנולוגיה שכל כך מתקדמת, שאנחנו מאבדים הרבה מאוד דברים בדרך. לפעמים מדובר בשדרוג, אבל הרבה פעמים זה לוקח את המקום למה שהיה לפני. אני מאוד אוהבת עבודות יד אבל ביפן הערכים שלימדו אותי נטמעו בי ובאיזשהו מובן בעיצובים שלי, אני מנסה לשים את עבודות יד ממש לצד הטכנולוגיה. מבחינתי זהו סט כלים ועבודת היד לא פחות חשובה מהעבודה האלגוריתמית של המחשב. העולמות האלה יכולים להתחבר ואני כאוצרת, מחברת בין העולמות השונים אם זה דרך רקמה או אריגה שאני מכניסה חוטים תוך כדי ההדפסה. אני בוחנת את מקום המעצב או בעל המלאכה בתוך העולם הטכנולוגי, שאנחנו לא מאבדים, אבל אנחנו מעשירים בטכנולוגיה. באיזשהו מובן כשמשתמשים בטכניקה דיגיטלית, מאוד קל לדברים להפוך לגנריים ולעשות העתק הדבק. מלאכת היד מכניסה את הממד של הייחודיות".
 
אילו אפשרויות טומנת הטכנולוגיה?
"אני חושבת שהיא מאפשרת להציג משהו, להבין אותו בעולם הדיגיטלי ומיד ליצור משהו מותאם אישית. מה שמאוד קל זה שלב בחינת אבי הטיפוס, אני מעצבת וישר מוציאה לפועל. בהדפסות תלת ממד ביתיות אפשר לעצב אב טיפוס ולראות את התוצאה. מה שהכי חדשני בעולם הזה זה עצם העובדה שאפשר לבחור כל וקסל (פיקסל תלת ממדי) ולעצב במיניאטוריות כל סוג של חומר לכל אחד מהם".
 
מהם האתגרים בעבודה בהדפסת תלת ממדית בתחום הזה?
"שום דבר עדיין לא כל כך קל, זו טכנולוגיה מאוד חדשה. ההבנה של האופנה היא עדיין חשובה בעולם ההדפסות, זה לא שהמעצב צריך להיות מעצב פרמטרי ואלגוריתמי ופשוט לייצר פארטנים, זה דורש הבנה בטקסטיל ובגוף. הגוף שלנו מאוד מורכב והמעבר בין ייצור בדו ממד וחזרה לתלת ממד, בטח כשמדובר בהתאמה אישית, הכל צריך להיות מאוד מדויק. יש פעם בין המעבר מהעולם הפיזי לדיגיטלי וחזרה לפיזי. זה אולי לא אתגר, אלא מומחיות בלהבין איך אחרי זה הדברים מתחברים ממש כמו פאזל תלת ממדי על הגוף. יש גם את האתגר בלהבין איך לא יוצרים הכל באופן דיגיטלי ומערבים את המעצב האנושי בתוך זה".
 
האם בעתיד נתהלך ברחוב עם בגדים מודפסים? הטכנולוגיה באמת יכולה להתאים לייצור המוני?
"עולם האופנה הוא מאוד מזהם ודי מטורף איך העולם הטכנולוגי כל כך מפותח ומנגד, האופנה מתנהלת היום עדיין באותה שיטה מסורתית של רול של בד, שעובר לפאטרן לגזירה ותפירה. יש הרבה מאוד פיתוחים טכנולוגיים בטקסטיל, אבל איך שמייצרים את הבגדים נשאר די אותו הדבר. אני לא בטוחה שאנחנו רוצים לחזור למשהו שהוא באמת מאוד המוני בייצור. זה מתקשר לתרבות הצריכה, אם תהיה האפשרות ליצור בגדים שהם הרבה יותר מותאמים לנו ולצרכים שלנו, נצרוך הרבה פחות וזה למה אני כן מאמינה שהעולם הזה של הצרכנות יכול להשתנות בעקבות הטכנולוגיה".
 
ומה המחשבות שלך על העתיד?
"הכנת טקסטיל הוא הליך מורכב, החזון שלי הוא ליצור בגדים יותר מותאמים אישית, שעונים על צורך מסוים. להפוך את התהליכים ליותר פשוטים ויותר מתחשבים בסביבה, הצורך לעומת הצריכה והצריכה לעומת הייצור. היום אנחנו מייצרים הרבה יותר ממה שאנחנו צריכים, אם נהפוך את זה, נבין מה אנחנו באמת צריכים ונייצר את זה, יהיה הרבה יותר טוב. זו מן מטרה הרבה יותר גדולה, להבין איך מסלול ייצור הבגד עובד וליצור בגדים שהם יותר מקומיים, שאפשר ליצור כמעט בכל מקום ללא צורך בשינוע. ההבנה הדיגיטלית והטכנולוגית יכולה לשפר הרבה מאוד בעולם הקיימות באופנה".

לחברת סטרטסיס חטיבת עיצוב שמיועדת לעסוק בפרויקטים בתחום עיצוב המוצר, החל משלב הפיתוח, בחינת אבי טיפוס ועד ייצור סדרתי. החטיבה עובדת עם מגוון תעשיות; מוצרי צריכה, אלקטרוניקה ביתית, רכב, חינוך ואקדמיה, אופנה, קוסמטיקה ואריזות. "סטרטסיס משתפת פעולה עם מעצבים מובילים ומותגי-על בשוק האופנה על מנת לייצר ולפתח תקדימים עיצוביים שיהוו הוכחת היתכנות והשראה לשוק האופנה הגבוהה" מסבירה נעמי קמפפר, קריאייטיב דירקטור בחברה. "העבודה המשותפת על הפתרונות העיצוביים והגדרת הצרכים, עם המעצבים ועם צוות המומחים שלנו בסטרטסיס, מסייעת לנו בהבנה, בפיתוח, ושיפור הטכנולוגיה ובקידומה. שיתוף הפעולה עם המעצבים מאתגר את המיישמים, מאפשר לנו לבחון מבעוד מועד את הגדרת היעדים השיווקיים, ומסייע בפיתוח החומרים והיישומים העתידיים, הייחודיים לשוק האופנה". פירות העבודה המשותפת יוצגו בשבוע הבא במהלך שבוע העיצוב במילאנו. "סדרה של כ-40 מוצרי אופנה חדשים הכוללים בין היתר ביגוד, הנעלה, שמלות, תיקים, ארנקים, מנורות ואריזות קוסמטיקה. הפרויקטים נעשו בשיתוף עם קבוצות מעצבים ידועים, ביניהם קארים ראשיד, אסא אשוח, קיימין, 'אילוזורי מטריאל', גנית גולדשטיין, ג'וליה קורנר, שלשיית אספור, פוראבה, ו-יסנה רוקגם".

"אנחנו מאמינים שהדפסה בתלת ממד היא העתיד של החדשנות בתחומי האופנה והעיצוב" מוסיף שמיר שוהם, סמנכ"ל חטיבת העיצוב "ושהיא תפתח אפשרויות בלתי מוגבלות בפני מעצבי אופנה ויצרנים להתאמה אישית של בדים באופן שיאפשר עתיד בר-קיימא יותר".
 
רוצים להתעדכן בכל פעם שעולה כתבה חדשה? עקבו אחרינו באינסטגרם

אולי יעניין אותך גם...