תערוכה חדשה בבית האדריכל בוחנת את בתי הכנסת של שנות ה 60-70

מחר, יום חמישי, 6/9, תפתח בבית האדריכל בתל אביב התערוכה 'פולקלור קונקרטי: אדריכלות ניסיונית בבתי כנסת במדינת ישראל בשנות השישים והשבעים'. התערוכה מצביעה על נקודות המפגש בין אדריכלות הבטון הרדיקלית, המזוהה עם בתי הכנסת, לבין פריטי האמנות ותשמישי הקדושה ששולבו במבנים, המצביעים על תרומתם לחידוש מורשת התכנון והתפילה בבתי כנסת. את זה היא עושה באמצעות התבוננות בחמישה בתי הכנסת אייקוניים שנבנו במדינת ישראל בשנות השישים והשבעים. אוצרות: נעמי שמחוני ודנה גורדון.

מבנים, כמו בתי כנסת, מוכרים לציבור בשל חזותם החיצונית על אחת כמה וכמה כשזו יוצאת דפן ובלתי שגרתית. התערוכה, מבקשת דווקא להצביע על החדשנות המתגלה מבפנים וכך היא חוקרת וסוקרת את ארגון אולמות התפילה ואת עיצוב הריהוט ופריטי האמנות היהודית באמצעות מקרי בוחן של חמישה בתי כנסת: בית הכנסת אוהל אהרון בקריית הטכניון בחיפה (אדריכל אהרון קשטן), בית הכנסת המרכזי על שם אליהו חלאסצ'י, הפירמידה, בבאר שבע (אדריכל נחום זולוטוב), בית הכנסת היכל יהודה בתל אביב (אדריכל יצחק טולדנו), בית הכנסת המרכזי בנצרת עילית (אדריכל נחום זולוטוב) ובית הכנסת של בה"ד 1 (אדריכל צבי הקר).

"דרך נושא התערוכה אנחנו מנסים לקרוא מחדש את המבנים מתוך השימוש הדתי שלהם ולא רק כאדריכלות בטון" אומרת נעמי שמחוני, אוצרת התערוכה "אם בדרך כלל בשיח האדריכלי מכירים את המבנים הללו דרך הפן הברוטליסטי שלהם, כאן אנחנו מנסים להסיט את המבט פנימה, הן טכנית והן רעיונית, ולהכיר גם את הצדדים של בתי הכנסת הקשורים בתכן שלהם. הבחירה בגוף העבודות הללו מעניינת כקבוצה של מבנים יחסית מוכרים של אדריכלים מוכרים כשבאותה הזדמנות אנחנו מנגישים מושגים כמו ארגון פנימי של בית כנסת, בימה, ארון קודש וכדומה. דרך התערוכה, אנחנו מקווים שהקהל ייחשף למגוון הגדול והעשיר של בתי הכנסת הקיימים בארץ ולתוכנם".

מה גילית תוך כדי המחקר שהפתיע אותך?
"הבנתי שחשובה לא רק האדריכלות אלא האומנות והאמנות הקיימות בבתי הכנסת שהיא למעשה מלאכת מחשבת של אנשי מקצוע שהשקיעו בה ידע ומחשבה. כך למשל, בבית הכנסת בנצרת עילית, המוכר בשל המבנה הייחודי שלו, גיליתי את שם מעצב ארון הקודש. כשביקשתי לראות צילום של הארון, הבנתי שמדובר בעבודת ריקוע בכסף הנחשבת למאוד מהותית ומשמעותית לבית הכנסת. בבית הכנסת בטכניון, גיליתי שהרבה מהמעשים האדריכליים וההכרעות התכנוניות משרתים רעיונות שנועדו לשמש את הטקסים השונים המתקיימים בו. כך למשל, פתח אור הקיים מעל הבימה, מאפשר לערוך טקסי נישואין תחת כיפת השמיים כשלמעשה נמצאים בתוך המבנה".

למעשה, התערוכה מאירה את תרומת האדריכלות הרדיקלית לחידוש מסורת התפילה בבתי כנסת בישראל.

התערוכה ניגשת לנושא הפולקלור הקונקרטי משלוש פרספקטיבות. הראשונה, באמצעות מחקר אדריכלי היסטורי. השנייה, באמצעות עבודות של האמנים אלי סינגלובסקי, הילי גרינפלד ונעמה רוט שנוצרו עבור התערוכה בתגובה למבנים. והשלישית, עיצוב התערוכה המצביע, באמצעות השפה החזותית, על המפגשים המתקיימים בבתי הכנסת בין אדריכלות ויהדות.

אדריכלית נעמי שמחוני, אוצרת התערוכה, עוסקת בחקר אדריכלות בתי כנסת במדינת ישראל בשלושת עשוריה הראשונים לקראת דוקטורט בחוג לאמנות באוניברסיטה העברית בירושלים. אדריכלית דנה גורדון היא האוצרת הראשית של הגלריה בבית האדריכל. עיצוב גרפי: אבי בוחבוט. התערוכה עד: 1/11.