קרוב לקצה: תערוכה חדשה מוקדשת לתנועת אדריכלות ההיפ הופ

אמש, נפתחה במרכז לאדריכלות בניו יורק התערוכה 'קרוב לקצה: הולדת אדריכלות ההיפ הופ' בה מציגים עשרים ואחד אנשי מקצוע שבהם כאלה העוסקים בפרקטיקה אדריכלית, אנשי אקדמיה וסטודנטים את עבודתם ותוצריהם הקשורים בתנועת אדריכלות ההיפ הופ המתהווה.

אדריכלות ההיפ הופ, הנדונה בארצות הברית מזה מספר שנים, היא נושא שעלה באפן טבעי מהרחוב עצמו וכמו חוזר אליו בחזרה. מוביליה טוענים, שאדריכלות זו באה להתריס בפני הסטטוס קוו לפיו אדריכלות שמורה אך ורק לאדריכלים גברים לבנים. מטרתה, להעלות באפן משמעותי את מספרם וקרנם של אדריכלים שמקורם בשכבות המוחלשות ובמקביל ליצור גישה חדשה לאדריכלות ועיצוב העוסקת בנושאי זהות ומקום ומבוססת על מאפייני ההיפ הופ.

תרבות ההיפ הופ, שנוצרה בסביבה הבנויה וברחוב, נוכחת בו תדיר כשהיא שואבת את תוכנה מחייהם של מעוטי יכולת (במקור שחורים והיספנים) המבקשים להתריס כנגד הניכור שיצרו החברה והאדריכלות המודרנית המבדלת אותם משאר האוכלוסייה וכמו מאלצת אותם לגור בגטאות מובחנים למדיי.

במהלך חמשת העשורים האחרונים, מרכיבי ההיפ הופ, שבהם גרפיטי, ברייקדאנס, ראפ ודיג'יינג, הפכו מזוהים כאופני ביטוי יצירתיים ברחבי העולם כשכל אחד מהם השפיע על הסביבה הבנויה בדרך משלו. ייחודה של אדריכלות ההיפ הופ הוא בכך שהיא כוללת את אותן אנרגיות יצירתיות של תנועת ההיפ הופ הדומיננטית כל כך בתרבות של זמננו. העקרונות של אדריכלות ההיפ הופ, נוסו בתחילה על ידי קבוצת חלוצים שהשתמשו במאפיינים המקוריים של התנועה כבעדשה דרכה עוררו, העלו והציעו דימויים אדריכליים שונים ומשונים.

בשל אחריותם של האדריכלים (אם כי לא רק) לתופעה הדמוגרפית, החברתית והתרבותית, נראה שדווקא הם מצופים להיות מבין הראשונים שאמורים להתייחס לתופעה. "אנחנו נרגשים להיות הראשונים להציג תערוכה בנושא זה" אמר בנג'מין פרוסקי, המנהל בפועל של המכון האמריקאי לאדריכלות ושל מרכז האדריכלות בניו יורק "מאז ששמענו על התנועה המסקרנת בהרצאה מטעם אוצר ומעצב התערוכה, פרופסור אדריכל סקו קוק לפני כשנתיים, רצינו מיד לאפשר לקהל שלנו ללמוד עוד על הנושא".

התערוכה, שמטרתה בין היתר לייצר שיח שיש האומרים שצריך לקדם בדחיפות, מציגה את עבודותיהם של אותם חלוצים העומדים במרכז של אותה מהפכה אדריכלית מתהווה. המציגים מייצגים חמש מדינות עם פרויקטים הנעים בין סוגי מדיה וצורות ביטוי שונים: החל בפורמטים ויזואליים ניסיוניים ומיצבים, דרך הצגת מחקרים, תכנון ועיצוב מבנים ועד הצעות לפיתוח עירוני.

כך למשל, יצר אמן הגרפיטי CHINO Villorente את שכבת ההתערבות הראשונה על גבי קירות הגלריה המרכזית של המרכז לאדריכלות בעזרת ציורי קיר וכתובות גרפיטי אופייניות. השכבה הבאה, נבנתה ממתן תכלית חדשה למכולות משלוחים ענקיות שנפרסו לחלקים ונתלו על קירות הגלריה כשהן מכסות באפן חלקי את הגרפיטי שתחתן.

"מכולות משלוח בהחלט מייצגות שימוש חוזר ויצירתי במכלים קיימים ובשנים האחרונות הן אומצו לא פעם על ידי אדריכלים שונים ברחבי העולם" אומר סקו קוק, מעצב התערוכה "מכיוון ששינוי תכלית של דבר קיים ואימוץ תופעות ופריטים לצורך שימוש עצמי הם נושאים דומיננטיים בתחום ההיפ הופ, פרויקטים רבים של אדריכלות היפ הופ משתמשים בעזרים אלו כבנקודות מוצא לפרויקטים שלהם. עבור התערוכה, אותן מכולות משלוחים הופכות לכתובות או מאין מסרים תלת ממדיים על גבי הקירות שבעצמם כבר כוסו בגרפיטי".

ייצור שכבות או רבדים כחלק מהתהליך ממשיך בתצוגה באמצעות הצמדה לקירות של אותיות ויניל, תוויות נייר, כתובות, פוסטרים ומדבקות שבוצעו גם הם במדיה שונים על ידי CHINO. מערך של דימויים ואיורים ממוסגרים של משתתפי התערוכה יוצר שכבה סופית של התערבות בגלריה המרכזית. "המיצב בגלריה המרכזית הוא הצבע היחיד בו אנחנו משתמשים בתערוכה" מסביר קוק "כשכל היתר נותר שחור, אפור או לבן כרקע שיעזור למבקרים להתמקד בעבודות שבפני עצמן עמוסות למדיי".

את התצוגה בגלריה המרכזית משלים הווידאו 'אני יודע שראית אותי בווידאו שלך' המייצר קולאז' רב מסכים של הרצאות, מוסיקה, סרטונים וקטעי סרטונים של אירועים רלוונטיים לאדריכלות ההיפ הופ. התערוכה ממשיכה בגלריה התחתונה עם סדרה של מודלים מודפסים בתלת ממד המוצגים כאובייקטים המנותקים מהקשרם. לצדם מוצגת סדרה של דימויים והצהרות הנוגעות לתנועות אדריכליות אחרות הנקשרות, כך או אחת, לאדריכלות ההיפ הופ. בנוסף, ישנו גם תא אודיו בו ניתן להקשיב ולצפות בעוד הרצאות, ראיונות וקליפים של מוסיקת ראפ המושפעת מאדריכלות.