שלושה זוגות אדריכליות ומעצבות מגלות לנו הכל על היחסים שלהן בעבודה ומחוצה לה, על הקשר המיוחד בין אם ובת
פעם חשבת לעבוד עם אמא? הנה הנשים שעושות את זה נכון
לערבב בין משפחה לעסקים זה לא תמיד דבר קל, צריך לדעת לעבוד יחד ולהישאר מקצועיים גם כשנתקלים בקשיים ובמהלומות. לאימהות ובנות קשר ייחודי; לפעמים הדמיון בין השתיים הופך ליתרון ולפעמים זה דווקא הפער והשוני שהופכים את החיבור להצלחה. שוחחנו עם שלושה זוגות אדריכליות ומעצבות, אם ובת, שיגלו לנו איך ממנפים איחוד כוחות חוצה דורות למקום הנכון.
משרד: לנצ'יאנו דיזיין
אם ובת: אנג'לה לנצ'יאנו ושר פרוכטר
למשרד הוותיק ניסיון של ארבעים שנה בפרויקטים אדריכליים, שמנהלות יחד אנג'לה ושר אשר דוגלות במתן מענה לחלומות הלקוח ככל שהפרויקט מאפשר. הבת שר נולדה לתוך עולם העיצוב ועוד מילדותה נהגה ללוות את אמה בפרויקטים. "היא לא התלבטה כלל מה היא רוצה להיות כשתהיה גדולה, המקצוע תפור עליה", מספרת אנג'לה. נראה שהן פיצחו את קוד העבודה המשותפת. "תמיד ששואלים אותנו איך זה לעבוד יחד אנחנו לא מבינות את השאלה, כל כך נעים ומפרה לעבוד ביחד" היא מסבירה. "אנחנו נותנות המון כבוד והערכה אחת לשנייה, זורמות בהתאם למה שהכי נכון בכל סיטואציה, ובעיקר יש בינינו המון אהבה ודאגה אחת לשנייה".
הדבר הזה ניכר באופן שהן תופסת זו את זו. "אני מעריצה את היכולות של שר להפוך כל חלל, גם הבעייתי ביותר שנראה בלתי אפשרי, לחלל יפה. את יכולת ההקשבה והמסירות ללקוחות והטעם המשובח שלה. שר רוקמת את הפרויקטים עבור הלקוחות ועל הדרך כובשת אותם באישיות השקטה והמקסימה שלה", אומרת אנג'לה על בתה. "אני מעריכה את הכישרון שלה לראות את האנשים מולה ולהתאים להם כמו כפפה ליד את האופי של הבית, אצלה התחושות והדמיון מובילים את הפרויקטים, היא רואה את הכול מבעוד מועד ויש לה יכולות לחיבורים ולתפיסת חלל", ממשיכה ומשלימה שר את אמה.
איך מתנהלת קבלת ההחלטות וחלוקת התפקידים ביניכן?
"היופי ביחסי העבודה בינינו הוא שאין לנו חוקים בחלוקה, יש לשר כישרון-על בתכנון וחלוקה ועל כן רוב הפרויקטים עוברים תחת ידה בשלב הראשון, וביחד אנחנו בוחנות, מוסיפות, משנות עד לקבלת תכנון מושלם. כל היתר מתחלק בינינו לפי הצורך וההתאמה שאנו חשות שנכון לפרויקט".
ספרו לנו, איך מפרידים בין בית לעבודה?
"שמירת הגבולות אינה קשורה לעבודה משותפת, הורים צריכים לתת לילדים מרחב, לסמוך עלייהם, מותר גם לעשות טעויות כי זה חלק מהחיים, נותנים לילדים את האפשרות לחלוק איתנו את מה שהם מוצאים לנכון לחלוק, ובעיקר להיות שם עבורם כשהם צריכים אותנו".
הן עוסקות במגוון גדול של פרויקטים; מלונות בארץ ובחו״ל, ארמונות קטנים בחו״ל, קליניקות, מספרות, משרדים, דירות קטנות, דירות ענקיות, וכל פרויקט אתגר אותן בדרכו. "כשזה עובד זה עובד", הן אומרות על העבודה המשותפת. הדבר שהן בטוח מסכימות לגביו, זה שאדריכלות היא מקצוע שמחייב מסירות ואהבה. "אנחנו מחפשות בכל פרויקט את המיוחד, האחר, הנכון ואנחנו ממש שוקעות עמוק לתוך התהליך עד לסיום ועד להתאהבות הבאה".
משרד: ראובני אדריכלי פנים
אם ובת: דניאלה וקארן ראובני
המשרד נולד כעסק משפחתי המתמחה בעיצוב פרויקטים ציבוריים בארץ ובחו"ל, בתים פרטיים ובתי עסק. הוא הוקם בשנת 1977 על ידי מאיר ודניאלה ראובני. בתם, קארן, הצטרפה לצוות בשנת 2000 ובהמשך הדרך הפכה לשותפה מובילה בעסק. דניאלה וקארן אמנם עובדות יחד על הכול, אך חלוקת התפקידים בין השתיים די ברורה. קארן אמונה על הצד הקריאטיבי שכולל חומריות, צבעוניות וקונספט עיצובי ואילו דניאלה בעלת ניסיון עשיר, אחראית על הפן הטכני ומציאת פתרונות לפרויקטים מורכבים.
"עוד מילדותה הייתה קארן בעלת כושר יצירה מאוד מפותח, היא אמנית אמיתית. תמיד היו לה יותר רעיונות משאלות", מספרת אמה. "לי יש יותר ניסיון בידע טכני ובביצוע לאורך הקריירה ולכן אני מגבה אותה מאחור. היא יכולה לעוף עם הרעיונות הכי משוגעים ואני מורידה אותם לביצוע. אני מאוד גאה בה, אנחנו זוג מנצח. אני נותנת לקארן יד חופשית, היא מובילה את המשרד ובשבילי זו מתנה אמיתית". נראה שגם בעבודה קשה שלא לראות את מקומה התומך והמעודד של האם והרצון לפרוץ גבולות, לצאת מהקופסה ולחדש מצד הדור הצעיר יותר. "קודם כול היא אמא חמה ואוהבת ונותנת לי את המקום, דוחפת אותי קדימה, היא גם מקבלת אותי כמו שאני והיא לא מנסה לשנות אותי להיות מה שהיא הייתה במקצוע", מעידה עליה קארן. "אני חושבת שזו הגדולה שלה, זה מאוד קשה לקבל את השינויים כשיש לך עסק, שעבדת עליו במשך שנים. אני הכנסתי סוגים שונים של פרויקטים ודרך ניהולית חדשה שהתקבלו בהמון אהבה". הקשר בין השתיים היה חזק מאז ומעולם, אך הוא הלך והתהדק לאחר פטירת האב, מאיר ראובני, לפני כשמונה שנים. "אני מעריכה את אמא שלי אפילו יותר", מציינת קארן. "אני רואה בה מנהלת עסק, לאורך שנים, מודל של אישה עובדת ובעלת מקצוע מדויקת. למדתי ממנה וגם התייעלתי".
מהם היתרונות והמורכבויות בעבודה אחת לצד השנייה?
קארן: "אמא שלי ואני מבינות מאוד מהר אחת את השנייה. השילוב של שתינו מביא לפרויקטים ידע, ניסיון וקילומטרז' ומצד שני, ראש צעיר ומעודכן. המורכבות יכולה להגיע אם יש בינינו חוסר הבנה או חוסר הסכמה לגבי משהו, אבל אנחנו צולחות את זה מאוד מהר, מבינות ומוותרות. זה כמעט ולא קורה ואין לנו כמעט חילוקי דעות".
מגיל צעיר ראתה קארן את הוריה עובדים זה לצד זו, כך שהתנהלות בתוך עסק משפחתי זה לא דבר חדש לה. "אבא שלי היה תמיד אומר שהוא לא מספיק לדבר עם אמא למרות שהוא עבד איתה. כשאנחנו נכנסות למצב של עבודה ה'זון' הוא שונה, הייתי מגדירה את זה כשותפות, אבל כאלו שגם מאוד אוהבות אחת את השנייה". אחד הפרויקטים שהן גאות בו במיוחד מגיע מתחום הדיור מוגן בשוהם, פרויקט שהחלו לעבוד עליו לאחרונה ומעורבות בו לכל אורכו. "מה שמשך אותנו זו העובדה שאלו פרויקטים המשלבים מגורים עם מתקנים שיתופיים של בית מלון". את פרויקט החלומות קארן יודעת לשרטט היטב: "מלון בוטיק, במיקום פראי ובתולי, שנתכנן בו הכול; החל מהתכנון עצמו ועד לעיצוב כלים והבדים ופשוט מאוד להמשיך ליצור יחד."
כתבות קשורות בתחום
משרד: נ.ש פרנקל אדריכלות ועיצוב פנים
אם ובת: שרה ונירית פרנקל
בר מעל ארבעה עשורים שמשרדן מתמחה בפרויקטי יוקרה. סגנונן של שרה ונירית משלב מגוון רחב של עולמות תוכן וחיבורי חומרים מפתיעים. המשרד הוקם על ידי שרה, נירית לעומת זאת, לא חשבה להצטרף לעסק המשפחתי וחיפשה להצליח באופן עצמאי ולבטא את הצד היצירתי שלה. בעידודה של אמה, נרשמה ללימודי הנדסאי אדריכלות ואף החלה לעבוד במשרד במקביל ללימודים והשאר היסטוריה. "פיתחתי נישה שלא הייתה קיימת במשרד, כל נושא עיצוב הפנים. כיום, הפרויקטים הוליסטיים מהתחלה ועד הסוף, החל מהתכנון, הבנייה ועד עיצוב הפנים. ממש מא' ועד ת'". מאז, הן עובדות יחד, עשרים ושבע שנים, משלבות את הניסיון והוותק של האם, לצד הרוח הצעירה והעדכנית שמביאה איתה הבת.
אילו יתרונות ואתגרים יש בעבודה המשותפת?
"היתרונות הם שאנחנו מכירות היטב, את החוזקות, הרגישויות ויודעות לתת את המקום אחת לשנייה, מפרגנות. מבחינת האתגרים, אין שום אתגר. אנחנו מעבר לעבודה ובלי קשר, פשוט חברות טובות".
העבודה היא משותפת וכל פרט עובר סיעור מוחות של השתיים, התייחסות וטיפול. נראה שאצל שרה ונירית, כל אחת תפסה את מקומה בתהליך העבודה. "אמא שלי היא אושייה ולא רק בזכות זה שהיא אמא שלי, אני חושבת שהיא גאון; התפיסה המרחבית שלה, קריאת המגרשים, העמדות המבנים, היא אחת בדורה. נשמע גרנדיוזי וזו אפילו לא הגזמה. אני אוהבת את אמא שלי על הישירות שלה, היא לא פוליטיקאית, זו עוד אחת מהחוזקות שלה", מספרת בהערצה נירית על אמה. "נירית היא הצד המשלים שלי. היא יודעת לקרוא אנשים, לזהות את הצרכים שלהם ולהוביל אותם למקום שהם רוצים ולפעמים גם צריכים להגיע", מספרת שרה בגאווה. "אני גאה בבחירה של נירית להמשיך את דרכי ולפתח את המשרד לכיוונים נוספים".
במקרה של אי-הסכמה, בדרך כלל אחת מצליחה לשכנע את השנייה, אך אם במקרה זה לא צלח, הן פותרות אותו די בקלות ופשוט מאוד מציעות ללקוח את שתי האלטרנטיבות לשיקולו. כשזה נוגע לגבולות בין עבודה למשפחה, בנות פרנקל דווקא לא ממש מתאמצות להפריד בין השתיים. "שיחה שמתחילה בתכנון של בית וגולשת לענייני משפחה. אני חושבת שזה היופי במשרד משפחתי. גם הלקוחות מבינים ויודעים את העובדה שאנו משפחה, מה שגם יוצר שיח פתוח עם הלקוח. פתיחות שהופכת את התכנון לטוב ומקצועי יותר. אגב, גם הפוך, בערבים או בסופי שבוע, העבודה נכנסת לשעות של הבית וזה חלק מהעניין והיופי במשפחה".
מתוך ארסנל העבודות שלכן, באיזה פרויקט אתן גאות במיוחד?
"קשה לומר, היו הרבה רגעים בחיים שהבתים היו טובים יותר במציאות לעומת החזון שלנו, זה הצליח להפתיע אותנו. לרוב זו קפיצת מדרגה בקריירה, זה בית שכולם יאהבו אותו, זה בית שתמיד נזכור אותו לטובה וכזה ששם אותנו צעד קדימה".
את פרויקט החלומות שלהן הן מתארות כעבודה שלווה, ללא לחצים, כזו שמתנערת מהבירוקרטיה המעיקה והתקציבים המגבילים; כזה שהן יוכלו לשוט עם הדמיון.
הקשר בין אימהות לבנותיהן מתחיל עוד מהרחם, כשמתבגרים הוא נשטף ברגעי אהבה ושמחה מהולים בחיכוכים ומורכבויות. כשזה נוגע לעבודה, כל אחת מביאה את סל הכלים והאופי הייחודי שלה. נקודות השוני והדמיון בין השתיים משלימות זו את זו, לצד הערכה ותשוקה משותפת, הן סוד ההצלחה.
רוצים להתעדכן בכל פעם שעולה כתבה? עקבו אחרינו באינסטגרם
אולי יעניין אותך גם...
