כשהכוכבים מסתדרים: אדריכל, מעצבת ולקוחות משלימים סיפור אחד

כל בית הוא קצת אחר. יש בתים שהמבנה והחללים שבו, הם שכפולים שיוצקים אליהם אופי ושונות בעיצוב הפנים, יש בתים שנבנים רק פעם אחת, יש כאלה ששוברים בהם קיר או סוגרים מרפסת ויש בתים בהם דרי הבית נותנים את הטון ומעניקים לקירות את אופיים המיוחד. הבית של לירון ויואב בשער הגולן לא ממש נכנס לאף אחת מהקטגוריות האלה. הוא עבר 4 שיפוצים בעבר, 3 בידי הקיבוץ ואחד לפני 12 שנה בידי לירון ויואב בעצמם. נוספו לו חלקים, השתנו חללים, נפתחו חלונות, נוספו עוד חדרים עד שהוחלט שהגיע הזמן לעשות סדר.

"הפרויקט התחיל כשלירון ויואב פנו אליי עם רצון לשפץ את ביתם" מספרת מעצבת הפנים מרב זהר "זיהיתי שיש כאן הרבה יותר מסתם שיפוץ של פנים הבית וביקשתי לצרף גם את אדריכל כפיר וקס." לאחר פגישה משותפת ראשונית הם החליטו לצאת לדרך הזו יחד. "צריך היה לצאת מהקופסה ולראות איך אנחנו שומרים על צניעות קיבוצית אבל עם בית שיתאים ללקוחות שלנו. הבית היה מאורגן לא טוב מבחינת החללים ויחד עם כפיר והלקוחות, יצרנו סקיצה חדשה להפרדת החללים, איפה ציבורי ואיפה פרטי, איך אנחנו שומרים על איזון ואיך אנחנו מצליחים לשמור על מה שאפשר מהבית הישן." היא מסבירה את תחילת הדרך.

"אצלנו בסטודיו מאוד אוהבים שיפוצים, יותר מבנייה חדשה" אומר אדריכל כפיר וקס על החיבור שלו לפרויקט, "יש בהם משהו שמצריך הרבה יותר תשומת לב לקיים וזה מתיישב לנו עם התפיסות האקולוגיות שלנו, לא להרוס אלא לבנות על הקיים. השיפוץ הזה, החמישי במספר, היה מהותי באופן שבו זו פעם ראשונה שהבית הפך להרמוני ושלם ולא לתוספות. זה כנראה היה הדבר המאתגר בפרויקט, קשירה של כל השיפוצים לבית שלם שנראה אחד ולא תלאים. דבר נוסף שהיה חלק מהאתגר היא העובדה שבשיפוצים, מראש, יש פחות מקום ליצור בית שמתפקד באופן אקלימי, ועדיין הצלחנו להכניס לבית את החשיבה האקלימית, שיהיה מאוורר, מואר באור טבעי, פתחנו הרבה זכוכיות אבל זה לא יחזור אלינו בחום ושמש ישירה."

אתגרים שבין חלל ואיזון

האתגר של זהר היה דווקא אחר וסבב יותר סביב תחושות שרצתה לייצר עבור הלקוחות בחלל ואיזון שהיה נדרש בין קירות הבית "לא היה קושי, האתגר היה למצוא אלמנטים חדשים, שיאזנו את החלל. שהכול יתכתב עם הכל, שיהיה להם נעים שכשהם נכנסים הביתה ושירגישו שזה הבית שלהם." היא מספרת.

זה לא דבר טריוויאלי לפתוח כאלה חלונות גדולים בבית בקיבוץ, איך זה קרה?

וקס: הסיטואציה היתה לטובתנו, הצמחייה בחצר היתה כזו שתחמה את החצר, יש עץ צאלון מאוד יפה ממש מול פינת האוכל, זה נותן שואו מדהים לזכוכיות. רצינו שפינת האוכל תרגיש כמו ישיבה במרפסת, כמו ישיבה בסאן רום. הבית לא יושב על ציר מרכזי בקיבוץ והתיחום עם הצמחייה בחוץ אפשר את הפרטיות. בבית הקיים, לא היו המון חלונות ולא רצינו לשנות יותר מידי את החזיתות, לפתוח ולהגדיל פתחים קיימים, העדפנו ללכת בפינת האוכל החדשה על המקסימום זכוכיות וזה השתלב עם האפקט העיצובי שרצינו. למקרה שכן ירצו להתבודד, על כל החלונות יש צלונים וניתן לסגור ברגע את פינת האוכל.

נרשמתם כבר לניוזלטר של לג'יט? תוכלו להרשם פה >>

ייעוץ ארגוני שהפך לייעוץ על החיים

באמת בפינת האוכל, נראה כי אין דבר פרט לחלונות ענק ולנוף שבחוץ, איך מתמודדים עם עיצוב הפנים במצב כזה?

זהר: בעבודה שלי החוץ הוא תמיד חלק מהפנים של הבית. התהליך היה ארוך והגודל השתנה לאורך התהליך, השולחן שהיה קטן יותר גדל וגדל עד שהוחלט על שולחן באורך 3.20 מטר שפתוח כל הזמן. הם רצו שלכולם תמיד יהיה בו מקום, לבני הבית הרבים ולאורחים שמגיעים לעיתים תכופות. רצינו גם שעץ הצאלון היפהפה שמבעד לזכוכיות יהיה חלק מהפינה הזו. הפריחה של העץ קסומה, פשוט יפה. לא היה שם אתגר, היה ברור שזה מה שהולך להיות שם.

זהר מעצבת פנים כבר 12 שנים להן קדמו שנים רבות בתור יועצת ארגונית שהגיעו אל קיצן כשהחליטה כי במקום שינויים בארגונים היא רוצה ליצור שינויים בבתים של אנשים, בחיים שלהם. הדבר החשוב לה ביותר בתהליך העבודה הוא לצקת תוכן על בסיס רגשי לתוך הבית, להגיב לשריטות של אנשים וחוויית החיים שהם רוצים שתהיה להם. וקס למד אדריכלות בבצלאל וב-15 השנים האחרונות הוא מתכנן בתים פרטיים בעיקר, כשבעשר השנים האחרונות הוא מתמקד בעיקר סביב בנייה ירוקה ושילוב של חומרים טבעיים בבנייה. בחמש השנים האחרונות, הוא עושה זאת עם המשרד העצמאי שבנה, בו חמישה אדריכלים נוספים שיוצרים יחד בתים באזורים כפריים בעיקר.

איזה מקום היה לבחירת החומרים בפרויקט, הם מאוד מורגשים בתוצאה.

וקס: מאוד משמעותי, זה מאפיין את כל הפרויקטים במשרד, אנחנו מתרחקים מחומרים מלאכותיים, מושכים תמיד את הלקוחות לכיוון החומר האמיתי במצב הכי טבעי וחשוף שלו. בפרויקט הזה רואים את זה בתקרות וברצפה, הקירות פשוטים אבל הרצפה פרקט, התקרות עץ ופלדה חשופה, זכוכיות. כמה שיותר חומרים במצב הגולמי. גם בעיצוב הפנים, מרב המשיכה את זה, יש מדפים מברזל, קיפולי נייר, כמה שיותר החומר האמיתי.

איזה אפקט יש לחלונות כאלה בקירות החוץ וגם בקירות פנים הבית?

וקס: עיצובית, הבית משחק הרבה על השקוף ועל מה רואים בשני הצדדים. כשהזכוכיות הן בפנים, זה יוצר עומק בחלל, במבט. הקומה לא מאוד גדולה אבל כשמסתובבים בה, נוצרת תחושה של בית הרבה יותר גדול ממה שהוא באמת. אותו דבר קורה כשמסתכלים החוצה, יש מרחב וזה מכניס את הירוק פנימה. המבט ממשיך עוד עשרים מטר החוצה. חדר העבודה השקוף, נולד מהגדרה מאוד מדויקת של הלקוחות, הם רצו חדר עבודה קטן, מרכזי ומבודד אקוסטית, לא בפינה נידחת, שלא ישמעו את מי שבפנים. בשלב שכוכב אלומיניום נכנסו לתמונה, החלטנו שקירותיו יהיו פרופילים של אלומיניום מינימליסטי עם זכוכית, הוא לא חוסם את החלל ונמצא בדיוק במעבר בין האזור הציבורי לפרטי. האלמנט הזה מאוד שינה את האנרגיות בבית. זה מאלץ את יושבי הבית לשמור בו על סדר.

על השראות ודעות קדומות 

אז מדובר בלקוחות שידעו מה הם רוצים ואתגרו אתכם בבחירות או שדווקא הרגשתם שאתם מובילים?

זהר: אני מתעקשת לבוא לפרויקט ללא דעה מוקדמת. אני לוח חלק, בגלל הרקע שלי בייעוץ ארגוני חשוב לי לאבחן את הלקוחות ולהגיע אל השכבות הכי אישיות שלהם, לגלות מה הם באמת רוצים. כאן מדובר על שני אנשים שבאו משני עולמות שונים, היו חילוקי דעות על הרבה דברים בשיפוץ אז עזרתי לנתב אותם יחד לבחירות הנכונות. לירון בחרה את הצבע השחור לחלונות האלומיניום, זה יצא מקסים, כל דבר שהיינו בוחרים היה נראה אחרת ומשנה את האווירה בבית, המשך העיצוב של החלל התנהל סביבם. דיברנו על רצפת פורצלן וכשיואב הגיע לראות אותה בחנות הוא רצה דווקא רצפת עץ, הוא החליט שזה מה שהוא אוהב וזה מה שהוא רוצה. עם הזכוכיות והאלומיניום במעטפת והעץ ברצפה – יצאנו לדרך. הוא דיבר באלמנטים של חום, היא דיברה קור, המשימה שלי היתה כל הזמן לייצר את האיזונים, ביניהם ובחלל, כדי לייצר מוצר הרמוני.

מה היו מקורות ההשראה לפרויקט?

זהר: הלקוחות עצמם. הם היו ההשראה, לירון שהיא לירון מבים בם בם, תירס חם ליוותה אותי עם המקצב של הספר, הבן שלהם שיוצר אוריגמי שהשתלב לאורך הדרך בכל מיני פינות בבית, הטיולים שלהם בעולם, המגורים מעבר לים, הם מקור ההשארה לכל. משם מתגלגלים, ברגע שבחרנו את האלומיניום הוא היה מקור ההשראה לשאר הדברים, ברגע שבחרנו את העץ, הוא הכתיב את הדבר הבא.

למצוא כוכבים

והבחירה באמת לעבוד עם כוכב אלומיניום לכל רוחבו של הבית היתה ברורה מההתחלה?

וקס: לא הכרתי אותם כשהתחלנו את הפרויקט, מרב הציעה אותם ללקוחות, אבל היום, בזכות הפרויקט הזה, אני רוצה אותם איתי בכל פרויקט. זה היה פרויקט מאוד מורכב עבור חברת האלומיניום, היתה התקנת מחיצות אלומיניום בפינת העבודה, הם התחברו שם עם גרם המדרגות. כל החלונות בפינת האוכל משולבים בתוך הגג, זה היה מאוד מורכב וכוכב היו פרטנר מדהים, הם עשו את זה בקלות. השירות שהם נותנים ברמת הקונספט היה יוצא דופן, חשוב היה להם להבין מה אנחנו רוצים להשיג ולעבוד איתנו בשיתוף פעולה. הם סיפקו את המוצר שנתן מענה אופטימלי באסתטיקה שחיפשנו, עם המחיר המתאים ובידוד שיתאים לבית האקלימי.

מהי הפינה הכי מיוחדת בפרויקט?

וקס: פינת האוכל, חד משמעית. היא התוספת במטרים הכי משמעותית, היא גם התוספת, באופי האדריכלי שלה, הכי שונה מהבית הקיים. עיצובית היא אמנם מקום קטן אבל ההשפעה העיצובית שלה היא עצומה, כל הקירות עשויים זכוכית, כל התקרה חשופה, השילוב של הברזל בתקרה, מינימליזם שמשפיע על כל החלל. כשמסתכלים עליה, מתוך הבית, הדבר הראשון שרואים זה ירוק, רק חוץ ואחר כך רואים את השאר, זה מה שניסינו לייצר, החוויה היא קודם של חוץ ואחר כך נכנסים פנימה

ומה כל כך מיוחד בפרויקט השלם?

זהר: כל הבית מאוד מיוחד כי יש בו אנרגיות שאין בשום בית אחר, זה בית יחיד ומיוחד ולא ניתן לחקות אותו. אין לו שם, אין לו סגנון, הלקוחות הם הסגנון. החיים בארה"ב, הקיבוץ, האמנות של הילדים, האישיות הקצת נוקשה מקבלת ביטוי לצד הרכות שהם רוצים לייצר. יש אנרגיה שנוצרה בתהליך העבודה המשותף של כולנו, זה משולש, לקוחות, אדריכל, מעצבת, זו נוסחה מנצחת. מה שאותי הפתיע, זה שהמון אנשים רוצים בית כזה ונורא מתחברים אליו. כוכב אומרים שאנשים באים ואומרים להם שהם רוצים גם. אני מאוהבת לגמרי בבית הזה, הסימביוזה ביננו עשתה את זה, אם אחד מהמשוואה לא היה קיים זה לא היה יוצא כך.

~> הכתבה בשיתוף כוכב אלומיניום <~