הוכרזו הזוכים בפרס מפעל חיים בפסטיבל אדריכלות ישראלית

אדריכלית פרופ' ניצה סמוק

נימוקי השופטים:

אות מפעל חיים של התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל מוענק לאדריכלית פרופ' ניצה סמוק על תרומתה הייחודית לשימור ולשיח המשמר בישראל. בין השנים 1990-2002 כיהנה סמוק כראש מחלקת השימור בעיריית תל אביב יפו, מחלקה אותה הקימה עוד לפני שהשימור הפך להיות שגור בשיח הציבורי. כראש המחלקה הייתה סמוק, כמעט לבדה, חלוצה של עידן חדש הקושר בין אדריכלות לשימור ולמורשת. סמוק קידמה את תוכנית השימור של תל אביב יפו שהייתה בזמנו תוכנית השימור הראשונה בארץ.

בזכותה הפכה תל אביב הצעירה והדינאמית לחלוצת השימור האדריכלי בארץ ובהקשר של שימור הסגנון הבינלאומי – חלוצה בעולם כולו. הסגנון הבינלאומי, שנחשב אז בתל אביב חדש מדי ומתקלף מדי מכדי לשמרו הפך, לא מעט בזכותה של סמוק, לסמלה של העיר ולאחד ממנופי האיכות שלה. פעילותה הנמרצת והתקיפה, מבית לבית, ממרפסת למרפסת ומפרט לפרט, הניבה בשנת 2003 את הכרזת העיר הלבנה של תל אביב כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.

על פי השופטים, סמוק לא הסתפקה במרוץ היומיומי העיקש לקידום השימור. היא הבינה את עומקו של השינוי התרבותי ואת הצורך בתיעודו ובהנחלתו. לצורך כך, הוציאה את שני ספרים המעגנים את השימור בקונטקסט האדריכלי והתרבותי הכולל – 'בתים מן החול: אדריכלות הסגנון הבינלאומי בתל אביב 1931-1948' שיצא לאור בשנת 1994 ו'לגור על החולות: העיר הלבנה של תל אביב אתר מורשת עולמי' שיצא לאור בשנת 2004.

שליחותה המקצועית הובילה אותה גם אל האקדמיה, שם הובילה את התכנית לתואר שני בשימור בטכניון והכשירה אדריכלים ואדריכליות שימור המפיצים את מורשתה החשובה ביישובים רבים ובתוכניות. כאדריכלית בנשמתה, ממשיכה ניצה סמוק לעסוק הלכה למעשה אדריכלי של עשרות מבנים לשימור.

בימים אלה של תנופת בנייה חסרת תקדים וביקורת קשה על איכותן של השכונות החדשות שאנחנו בונים ועל הדרך שבה אנו מחדשים את ערינו, ברורה עוד יותר תרומתה של סמוק להחדרת תכנים של איכות, זהות מקומית ומורשת לשיח ולעשייה התכנונית.

בעשייתה העקבית וארוכת השנים, מייצגת סמוק את המבט החוזר והחקרני לעבר המורשת הבנויה ואת ההכרה בערכיה. לפי סמוק, חידוש וחדשנות אינם מבטלים את הקיים, אלא נבנים עליו ויונקים ממנו את ערכיו. לשירות הציבורי, כך לדעתה, תפקיד מרכזי בהובלת שינויים ערכיים ולהדבקות באמת פנימית ובלתי מתפשרת מניבה הישגים.

אדריכל משה צור:

נימוקי השופטים:

מזה ארבעה עשורים מעצבים הפרויקטים של אדריכל משה צור את הנוף העירוני-אדריכלי של ישראל. רבים מהפרויקטים שיצאו ממשרדו של משה צור מהווים פריצות דרך. הם מקרינים על כל מה שנעשה אחריהם ויוצרים עבורם את המסגרת, התקדים והעוגן. זאת, בבניית המגורים למגוון של אוכלוסיות, בבניה הציבורית וכמובן בבניה הפרטית-תאגידית. טרם סיימנו להעריך וללמוד את הפרויקט האחרון והנה קמה לנגד עינינו פריצת הדרך הבאה.

עוד הוסיפו השופטים שכמעט כל פרויקט של משה צור זוכה להד ציבורי, לפרס מקומי או בינלאומי ולחיקוי. אבל אין מדובר במקבץ מקרי שיוצר אדריכל מבריק ומקצועי בלבד. מדובר במכלול בעל ערך מצטבר ובעל משמעות מקצועית ותרבותית ייחודית. המצוינות והחדשנות שמביא משה צור אל הנוף האדריכלי הישראלי הם יוצרי סטנדרט, הם צומחים מתוך המקום והזמן ונותנים מענה אמיתי לסביבה ולקונטקסט העירוני, הקמפוסי או הטבעי. בדופק החיים המהיר של הנוף האדריכלי הישראלי, משה צור הוא המטרונום שקובע את הקצב.

משה צור הוא מסטר אמיתי של צורה, טכנולוגיה וחומר, בהם הוא שולט ביד אמן ואינו מרפה עד לפרט האחרון. וצריך לומר את מה שאיננו מובן מאליו – היוצא מתחת ידיו – כולו טוב טעם. אצל משה צור, המושג ׳אסתטיקה׳ חוזר אל מרכז הבמה והוא שיח לגיטימי וראשי – מבחן של תרבות ושל איכות חיים. בכך תורם משה צור, דרך מכלול עבודותיו – מפעל חייו המקצועי, תרומה מכרעת למעמדם של הארכיטקטורה והאדריכלים בישראל.

למרות שהמכלול האדיר והבלתי נדלה של הפרויקטים שהקים וממשיך להקים ממש בימים אלה, הם תרומתו העיקרית, מקפיד משה להקים דורות של תלמידים וממשיכים מתוך משרדו וממשיך לחלוק את משנתו גם באקדמיה ובכל פורום אפשרי.

הפסטיבל מתקיים ביום שלישי, 4/6, אקספו, ביתן 1, תל אביב.