הוכרזו הזוכים בפרס דוד עזריאלי לאדריכלות לשנת 2020

לפני שעה קלה הוכרזו הזוכים בפרס דוד עזריאלי לפרויקט סטודנטים לאדריכלות 2020. ההכרזה על הזוכים התקיימה כמובן בשידור לייב באתר התחרות אך היתה לא פחות מרגשת עבור אנשי קרן עזריאלי, השופטים, המשתתפים וכמובן הזוכים.

פרס דוד עזריאלי מעניק הכרה ותמיכה ביצירתיות, מקוריות ואיכות אדריכלית בקרב סטודנטים לאדריכלות בישראל מדי שנה. ניגשים אליו סטודנטים לאדריכלות מחמשת בתי הספר לאדריכלות בישראל (הטכניון, אוניברסיטת תל־אביב, אוניברסיטת אריאל, בצלאל והמרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצ”ו). פרויקטים רבים הוגשו אך רק חמישה עשר נבחרו להשתתף בתחרות ולהופיע באתר. מהם, הכריזה ממש עכשיו קרן דוד עזריאלי על שלושת המקומות הראשונים וציון לשבח אחד שיזכו את הסטודנטים בפרסים כספיים של עד 60,000 ₪.

15 פרויקטים, 17 אדריכלים צעירים, 3 זוכים

ההחלטה על הזוכים נעשתה בעזרת פאנל שופטים מכובד שכלל את אדר' אלי גמבורג שותף בכיר במשרד האדריכלים הבינלאומי KPF, מתמחה בעיצוב חדשני עבור ערים, מוסדות, חברות ויזמים. ד"ר שרון עזריאלי מייסדת פרס עזריאלי למוסיקה, אמנית ומפרסמת של המגזין האדריכלי 'בתים בקנדה', אדריכל גיל שנהב שותף בכיר בכנען שנהב אדריכלים, מייסד בחברה לפיתוח והתחדשות עירונית, אדריכלית איילת כרמון מרצה בכירה בפקולטה לעיצוב של מכללת שנקר, ומי שעומדת בראש CIRTex – מרכז בלומנטל לחקר טקסטיל בשנקר ואדריכל גבי בועז-עובד, אדריכל ראשי ומנהל תכנון בקבוצת עזריאלי.

"השנה הזו אינה פשוטה בשום אמת מידה ניתנת לדמיון. למרות זאת, התעקשנו לקיים את התחרות כדי לחגוג יצירתיות בתכנון מרחבי שמשפיע על חיינו. נדהמתי מהיצירתיות של הפרויקטים השנה, ובעיקר התרגשתי מהדאגה של הסטודנטים לסביבה ולשימור, כפי שבאים לידי ביטוי בעבודות שהוגשו. ניתן לזהות בהן מוטיב חוזר של לקיחה מחדש של מרחבים חברתיים למען הקהילה והאנשים סביבה, את החשיבה היצירתית מחוץ לקופסא, ואת ההגדרה המחודשת של המרחבים והדרך שבה נשתמש בהם בעתיד." אמרה דנה עזריאלי, יו"ר משותף, קרן עזריאלי ישראל בהכרזה על הזוכים ופנתה בהמשך למשתתפים והפצירה בהם "המשיכו לתת ככל שאתם גדלים" בפן המקצועי והאישי כמובן. זוהי הדרך להמשיך להתפתח הסבירה למאות הצופים בהכרזה המרגשת.

והזוכים הם:

מקום ראשון – 'תת אביב' / ניסים קרלוס קזנטיני ומאיה שולדנפריי / בצלאל

הפרויקט מתמקד בשני תהליכים מרכזיים שעתידים לשנות את פני העיר תל אביב, ומציע חשיבה מחדש על עיצוב מפלס הרחוב ושימושי תת־הקרקע. התהליך הראשון הוא קליטתם הצפויה של עוד כחצי מיליון תושבים ב־50 השנים הבאות. תושבים אלה יציפו את רחובות העיר ויתרמו לשגשוגה הכלכלי, אך בה בעת יהיו כרוכים בעומס רב על תשתיותיה. התהליך השני הוא שינוי דרמטי במערך התחבורה העירוני הכולל את הפעלתם של קווי הרכבת הקלה, המטרו, והשתלבותם של כלי רכב שיתופיים ואוטונומיים.

על פי נימוקי השופטים: "פרויקט 'תת אביב' מציע פתרון מעמיק ואסתטי לצורך להתאים חללים תת־קרקעיים גדולים המשמשים כחניונים, להתפתחות הנוף האורבני של תל אביב. בעיה אמיתית זו מתעוררת במציאות כבר עכשיו, עם התקדמות הפיתוח של אמצעֵי הסעת המונים. הפרויקט מציג רעיון חדשני ומבריק של ניצול אזור המפגש בין תחום תכנון הערים לבין תחום האדריכלות, כדי לגלות שימושים נוספים לחללים הנלכדים במעבר בין שני קני המידה, כגון לצרכים ציבוריים או לצרכי למידה. בכך, הוא הופך בעיה להזדמנות".

מקום שני – 'IN-du-City' / אנסטסיה פוקלצ'וק / ויצו חיפה

הפרויקט מציע חשיבה מחודשת על שילוב תהליכי ייצור ותעשיה כחלק מן הרקמה האורבנית, בשאיפה ליצור מערכת כלכלית־חברתית חדשה וערים רב תכליתיות חזקות. הקידמה הטכנולוגית משנה את החוקים ואיתם גם את תהליכי הייצור, את תרבות הצריכה ואת מערכי הייצור המסורתיים. שינויים אלו מאפשרים ומחייבים תכנון מחדש של סביבות העבודה המוכרות, התאמה לייצור חדשני ושימוש בתהליכים ידידותיים לסביבה. כל זאת, מתוך דגש על התאמת המרחב הפיזי לצרכיו של הפרט, כחלק ממערכת אורבנית שלמה, בהבנה שתעשייה ותהליכי ייצור הם חלק בלתי נפרד מהעיר. כמקרה בוחן התמקדה פוקלצ'וק במפעל הקמח 'הטחנות הגדולות של חיפה' הממוקם בתוך העיר ופועל משנת 1921 ועד היום.

מנימוקי השופטים: "הפרויקט מציע מבט רענן על דֶה-תיעוש, עובדה קיימת במציאות, וממציא אותו מחדש במונחים של חללים ציבוריים, אינטראקציות חברתיות, כלכלה, עבודה וחיים. מעל ומעבר ליעד המצומצם של הצלת מפעל כזה או אחר, פרויקט שאפתני ומתוכנן היטב זה טוֹוה רקמה אורבנית עשירה מההזדמנויות הגלומות ברֶה-תיעוש, על ידי יצירת מערכת חיים שלמה שבה תעשייה וייצור משולבים מחדש בתוך המרקם העירוני."

מקום שלישי – 'שטח מת' / שרונה קרמר ויותם אורון / בצלאל

הפרויקט מגיב למצוקת שטחי הקבורה החמורה בישראל, ומציע צמצום משמעותי של השטחים הנחוצים לקבורה, תוך שיפור איכותם המרחבית והטקסית ושילובם כחלק מן המרחב העירוני. על מנת להגיע לפתרון המאפשר ציפוף משמעותי של שטחי הקבורה, תוך שמירה על כללי הלכות הקבורה היהודית, מציע הפרויקט חזרה לטקס קבורה יהודי עתיק, תוך התאמתו לצרכי ההווה: קבורה דו־שלבית ושימוש בגלוסקמה – יחידת קבורה קומפקטית.

השופטים ציינו כי: "'שטח מת' הוא פתרון עצמתי ופואטי לבעיה קונקרטית וכלל־עולמית של הצורך ההולך וגדל בשטחי קבורה. תוך החייאת מסורת תרבותית יהודית עתיקה והתאמתה למאה ה־21, הפרויקט מציע פתרון מעשי וחדשני לאתגר זה, תוך ראיית האפשרויות של משמעות אתרי הקבורה בהקשר של הנוף הציבורי, כרחבה בלב עיר, או בראיית החוויה האמיתית של המבקרים באתר. במיוחד בתקופת הקורונה, אנו רואים פרויקט יפהפה זה כאמירה אופטימית לעולם, המתבוננת בכאב המוות מזווית יצירתית, אנושית וחיונית".

ציון לשבח קיבל פרויקט 'הברית החדשה' של אליאס מויס (ויצו חיפה) שמציע שינוי מהותי במרכזה ההיסטורי והמסורתי של העיר נצרת, ממרכז דתי טעון ורווי קונפליקטים למרכז יצירתי מגוון ומרחב המכבד את האחר והשונה ללא הבדל דת, מין, גזע ומסורת. ההצעה היא לתכנן ולעצב אדריכלות חדשה, שונה ומגוונת המשלבת סמלים דתיים עם סמלים מסורתיים. במרכז הפרויקט עומדים השאיפה והרצון לתקן מקומות חשוכים בזיכרונות שלי וליצור מרחב מגוון לצעירים, מקום לביטוי וליצירה, שבו אפשר לחוות את ממד הזמן ואשר מכבד את כל מבקריו ומשתמשיו.

ברכות לזוכים ונתראה בשנה הבאה, פנים אל פנים!