האדריכל מסימיליאנו פוקסס אמון על פרויקט ענק בשערי ירושלים

אדריכל מסימילאנו פוקסס, הנחשב למי שעומד בראש אחת מפירמות האדריכלות היצירתיות ופורצות הדרך בעולם, הוא ללא ספק מהדוברים הבינלאומיים החשובים בכנס המקצועי הראשון של התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל, 'אדריכלות יוצרת מציאות'. על הבמה, מתהלך פוקסס בן השבעים וארבע מצד לצד, מתקשה לתפעל את המכשור הטכני, מתייחס לכך בחיוך ומתבל את דבריו במיני סיפורים משעשעים. הקהל לא פעם פורץ בצחוק גדול.

אדריכל פוקסס הגיע לארץ, בין היתר, בשל מעורבותו בתכנון פרויקט רב ממדים בירושלים, השני שלו בארץ אחרי מרכז פרס לשלום שהושלם בשנת 2009. למעשה, מדובר בשימור, עיצוב מחדש, הרחבה וחידוש של מרכז הכנסים הלאומי 'בנייני האומה' שישמש שער לעיר ירושלים ויכלול בתוכו שטחי מסחר, תרבות, תיירות ובידור. עוד יכלול המרכז בית מלון בן עשר קומות, בניין משרדים ושני מגדלי עסקים המשולבים במסחר. את ההזמנה הבלעדית לפרויקט, ללא ליווי אדריכל מקומי, קיבל פוקסס מדוד שמרון, יו"ר בנייני האומה, ומירה אלטמן, מנכ"לית בנייני האומה, שביקרו במרכז הכנסים 'הענן' שתכנן ברומא והתאהבו.

"החשוב ביותר בפרויקט בירושלים זה לדאוג לסביבה ולנוף המקיפים אותו וכך אנחנו דואגים לא רק למבנים אלא גם, ובמיוחד, לכיכר המקבלת את פני הבאים. על מנת שהפרויקט והתכנון שלו יהיו חזקים ומלהיבים מספיק, חשוב להתקדם איתו כמה שיותר מהר". אומר בחיוך שובב אדריכל מסימיליאנו פוקסס, בן לאב יהודי אך אדם המאמין מאוד ברוחניות.

כאדם בעל שורשים יהודיים, איך זה לתכנן בירושלים?
"אמונה היא מתנה. לי אין את זה. לא קבלתי אמונה ממי שמחלק אותה. יש בי רוחניות ואני משתמש בה כדי להבין את ירושלים. השמיים של ירושלים אחרים מאשר בכל שאר העולם. רק בה הבחנתי בלילה בכל כך הרבה כוכבים".

ומה אתה חושב על האדריכלות בישראל ועל אנשיה?
"יש בישראל בניינים פנטסטיים ונורמליים, בדיוק כמו בכל מקום אחר בעולם, רק שבישראל מתחיל עכשיו תהליך מואץ של מדינה הבונה את עצמה. זו ארץ נהדרת עם המון אנשים נפלאים המרכזת בתוכה כישורים יוצאי דפן. אני אוהב את האנשים הצעירים והפנטסטיים במדינה הצעירה שעסוקים בעשייה ומאמינים שהכל עדיין אפשרי".

פוקסס היה לא פחות רומנטי גם בהקשר להרצאה שנתן היום בכנס בתל אביב. "אני מכנה את ההרצאה 'אהבה תציל את העולם' ובהחלט בטוח בכך שהיצירה תציל את האהבה". כל זה נשמע לגמרי הגיוני כשהוא טוען שהמרכיבים החשובים בכל אחד מהבניינים שהוא מתכנן הם אור, מים, ריאות ירוקות, מרחב פתוח ואמנות. על אמנות הוא לא יוותר לעולם. "אלו המרכיבים החשובים בחיים ולכן אם משתמשים בהם אפשר להתחיל לחשוב כמו שצריך על מבנים ואפילו על ערים שלמות. בעבודה שלי, אני מנגיש חלק מכל זה לציבורים גדולים ומרגיש שאני חלק מאותם אנשים שעושים וחושבים למען העתיד של כלל אוכלוסיית העולם שרובה הגדול נמצא דווקא בהודו, בסין ובמזרח. כולנו חייבים לחלום, להיות אופטימיים ולחלוק את הידע שלנו למען עתיד טוב יותר עבור העולם".

בארץ ובעולם

"אתם באמת רוצים לדעת את ההיסטוריה של מרכז פרס לשלום?" הוא שואל בעת ההרצאה ומתכוון כמובן למרכז שתכנן, יחד עם אדריכל יואב מסר, על גבול העיר תל אביב יפו. הוא נענה, כמובן, בתשואות רמות. "אז ככה" הוא אומר "לילה אחד, לקראת חצות, אני יושב לבדי במשרד כשהטלפון מצלצל. אני מרים את השפופרת ומעבר לקו אדם, שבתחילה חשבתי כמתחזה, המציג את עצמו כשמעון פרס. הייתי בטוח שזו בדיחה. ככל שהשיחה התמשכה, ציין אותו אדם שהוא רוצה ממני פרויקט ותאר אותו כמקום שבו יוכלו ערבים ויהודים להתחיל לדבר ולעשות דברים יחד.

"השיחה הפכה מעניינת עוד יותר כשאותו אדם הזמין אותי להיפגש במקום שמטעמי ביטחון ייחשף בפניי רק כשנתקרב למועד המפגש. כשהסתבר לבסוף שזו לא בדיחה, הבעתי הסכמה מיידית. כשנפגשנו, התחלנו מיד לחשוב יחד על מבנה הפונה לים שייבנה מכספם של תורמים המעוניינים בו. מאז, ובמהלך תקופה, צברתי הרבה שעות פרס. בינתיים, עברו למעלה מעשרים שנה, אני הייתי צעיר אז, פרס היה צעיר תמיד".

במהלך ההרצאה, מקרין פוקסס בלי סוף שקופיות מרהיבות שבהן מגוון מרתק של פרויקטים שתכנן ברחבי העולם. בין היתר, הוא מציג את מרכז הירידים במילאנו, מרכז תרבות באיינדהובן, את משרדי פרארי במודנה, את תכנית העל בה היה מעורב הכוללת מגדלים בווינה, את חנות הדגל של ג'ורג'יו ארמני בשדרה החמישית בניו יורק שבה גרם מדרגות מונומנטלי, כנסיה בפולינו, הארכיון הלאומי בצרפת, מבנים בטיביליסי ועוד ועוד. כולם מתחילים מאיור ידני ומודל והופכים, בהמשך, למבנים תלת ממדיים מורכבים ומרשימים הדורשים לא מעט עבודת מחשב מסובכת.

בכל המבנים כולם מקדיש פוקסס תשומת לב יתרה ומדגיש את התאורה הטבעית, את השימוש במים במטרה לנצל אנרגיה ואת המתח הנוצר לא פעם בפרויקטים שלו בין שני אלמנטים גדולים הנוגעים לא נוגעים זה בזה. "חשוב מאוד שמבנים היום יתוכננו כך שיהיו רב שימושיים ויוכלו להכיל פעילויות מסוגים שונים" אומר לי פוקסס כשאנחנו נפגשים פנים אל פנים "היום, אני כבר לא רוצה לעשות אייקונים אלא מבנים עירוניים שיהיו בעיקר שמישים ושהקהל שבא בקרבם יוכל בעיקר לנצלם כהלכה".

פוקסס ועתיד הערים

במשך שנים רבות הקדיש משרדו של פוקסס תשומת לב מיוחדת לחקר בעיות אורבאניות באזורים מטרופוליטאניים גדולים ולכן אני שואלת איך ייראו ערי העתיד
"כרגע, לא פחות משישים וחמישה אחוזים מהאוכלוסייה גרים בערים. בעתיד המספר יעלה לכדי שבעים ושניים אחוזים. אין ספק שהעולם משתנה ושרב האנשים העובדים יעברו לגור בערים הגדולות. צריך להבין שזה מה שאנשים רוצים ולהתכונן לזה באמצעות תשתיות ומערכות טובות יותר אליהן יצטרפו מבנים לשימושים מעורבים. אל אלו יחוברו גם תשתיות תחבורה כמו רכבות מהירות ושדות תעופה שיאפשרו לאנשים לנוע מהר ממקום למקום".

יש אומרים שמרבית מעובדי העתיד יעשו את עבודתם דווקא מהבית
"אני לא מאמין בזה. לדעתי, תהיה חזרה דווקא למגורים משותפים ועבודה משותפת. אני מאמין בכך שאנשים צריכים לשבת יחד ולחלוק רעיונות לטובתם ולטובת כולנו".

על אלו חידושים היית יכול להצביע באפן מיידי?
"כרגע, המבנה העירוני והמבני נראה עדיין אותו דבר. אותם מבני זכוכית ומתכת שלתוכם צריך לצקת גם את הצרכים המשתנים. לדעתי, נכון יהיה לחשוב למשל על מבנים שיוכלו להיות גמישים ולהשתנות בהתאם לצרכים. דוגמא לכך הם מבנים המסוגלים להתכווץ ולהתרחב לפי הצורך. אני בהחלט מאמין גדול בכך שיש דברים רבים שניתן לעשות וכדאי להתחיל היום".

מסימיליאנו פוקסס, נולד ברומא שבאיטליה ב-1944, סיים לימודי תואר באדריכלות באוניברסיטת 'לה ספיאנצה' ברומא בשנת 1969 ומשנות השמונים נחשב לאחד מגיבוריה המרכזיים של סצנת האדריכלית העכשווית. הוא שימש פרופסור אורח במספר אוניברסיטאות, כמנהל הביאנלה השביעית בוונציה תחת הכותרת 'פחות אסתטיקה יותר אתיקה' ומינואר 2000 הוא כותב טור קבוע בירחון לאספרסו. פוקסס זכה בהכרה בינלאומית ובפרסים יוקרתיים רבים.

יחד עם רעייתו דוריאנה, מנהל פוקסס את אחד ממשרדי האדריכלים הבינלאומיים החשובים בעולם הממוקמים ברומא, פריז ושנזן שבהם צוות של כמאתיים בעלי מקצוע. הסטודיו השלים למעלה משש מאות פרויקטים ועבד באירופה, אפריקה, אמריקה, אסיה ואוסטרליה. סטודיו פוקסס, פיתח בארבעים השנים האחרונות גישה חדשנית באמצעות מגוון פרויקטים שבהם התערבות עירונית, שדות תעופה, מוזאונים, מרכזי תרבות, מרחבים למוסיקה, מרכזי קונגרסים ומשרדים.