ארבעה חודשים מאז קידומן, שוחחנו עם שלוש השותפות החדשות של המשרד המוביל, על הדרך שעברו, הפרויקטים הנחשקים ומה זה בכלל אומר להיות אישה בעולם האדריכלות?
גירל פאוור: השותפות החדשות של משרד האדריכלים המוביל בריאיון
ישר אדריכלים הוא בין המשרדים המובילים בארץ, עם ותק של 65 שנה בתחום, המשרד הוקם בשנת 1956 על ידי האדריכל יצחק ישר ז"ל ואת מורשתו המשיך בנו אבנר ישר, שמשמש כיום גם כבעלים של המשרד. הוא חתום על כמה מגורדי השחקים שמעצבים את קו הרקיע של ישראל, ביניהם מתחם העסקים ToHa, מגדלי דה וינצ'י בתל אביב, קמפוס מיקרוסופט ורבים אחרים. בתחילת השנה, במהלך ערב חגיגי לכבוד השנה האזרחית החדשה, הוכרז המבנה הארגוני החדש של המשרד שכלל שלוש שותפות חדשות; רוני שימל, דנה לאונר ושירלי אדיב, שהצטרפו לחמשת השותפים הקיימים; אלעד יהודה, יוני גרוסוסר, יואב מיכאל, אביב אלנבוגן ועדי דוידוב. לרגל קידומן, שוחחנו עם שלוש האדריכליות על הדרך והעבודה הקשה עד לטייטל החדש והתוכניות לעתיד.
הוותיקה מהשלוש, רוני שימל, עובדת בפירמה כ-15 שנה, לשם הגיעה אחרי עשור בו עבדה אצל האדריכל עמי מור. הפרויקט הראשון שלה, מבין רבים שבאו אחריו, היה רוטשילד 1. מגדל מגורים יוקרתי, מבנה מורכב שמשלב מסחר, מגורים, משרדים וחניות על שטח די מצומצם. "הפרויקטים שלי כולם מאוד מאתגרים, חלקם מעצם גודלם העצום כמו בסר סיטי שהסתיים לפני מספר חודשים וחלקם מעצם מורכבות המבנה עצמו כמו אחימאיר 1. רובם משילוב של השניים כמו סמל דרום". מפרויקט לפרויקט הלכה והתקדמה, תחילה כראש צוות ואחר כך כעמיתה "כהנדסאית אדריכלות עשיתי דרך ארוכה ולא מובנת מאליה, תמיד בחנו אך ורק את ההישגים המקצועיים שלי ויכולות ניהול הפרויקטים ללא קשר לתואר כזה או אחר וסללו לי את הדרך קדימה".
השותפה השנייה, דנה לאונר, נחתה במשרד לפני 11 שנים הישר מעיר האורות, שם עבדה כאדריכלית בחברת לואי ויטון הנחשקת ולמדה לתואר שני בעיצוב אופנה וניהול עיצוב. עם חזרתה ארצה, הרגישה בשינוי שמתחיל להתהוות במרחב "היה לי ברור שאנחנו, כמדינה, נמצאים בתהליך ציפוף מואץ. עתודות קרקע נמוכות בשילוב של צמיחה כלכלית, ותעשיות הייטק משגשגות, עתידים לשנות תרבותית את התפישה שלנו למגורים ולתעסוקה" היא מספרת. "עירוניות, מגדלים, עירוב שימושים וציפוף, היו תחומים שעניינו אותי. הבנתי שאני רוצה להתמקצע באזורים אלה, ובאופן טבעי חיפשתי להתברג בחברה מובילה בתחום". עם הגעתה למשרד, קיבלה לידה להוביל פרויקטים בהיקף גדול, החל משלב התכנון המוקדם דרך הרשויות ועד לביצוע. "השילוב של חופש פעולה והתחושה שסומכים עלי, ללא אגו וללא פוליטיקה, אפשרה צמיחה ובטחון מקצועי, שלא חוויתי לפני" היא נזכרת. "עם זאת, אני זוכרת היטב את הרעידות שהיו לי בכל הגוף כשעמדתי לתצפת על היציקה הראשונה במגדל הראשון שתכננתי. לא הבנתי איך יצור בגובה 1.6 מטר יכול להשתלט על מגדל בגובה 160 מטר".
עם סיום לימודי תואר אדריכלות באוניברסיטת תל אביב ניסתה להתקבל שירלי אדיב לישר אדריכלים "בראיון הראשון לא קיבלו אותי, אבל אחרי ראיון עם המנכ"ל התקבלתי". היא החלה את דרכה בחברה לפני קצת יותר מ-11 שנים. בשנתיים הראשונות עבדה תחת ניהולה של אדריכלית מהמשרד, כשזו החליטה לעזוב, הודיעו לה שיחפשו מחליף לנהל במקומה את הפרויקט. "הצעתי להם את עצמי, לא היה לי מספיק ניסיון אבל הבנתי שזו ההזדמנות שלי והחלטתי לקפוץ למים. האמנתי בעצמי שאני אצליח ובסופו של דבר אחרי כשנתיים וחצי, שלוש הפכתי לראש צוות". אחד הפרויקטים הראשונים שלה היה קמפוס אפל הרצליה. זהו לא חברת ההייטק הגדולה היחידה שעברה תחת ידיה, עם השנים התמקצעה בתחום המשרדים ובהמשך הובילה בין היתר את קמפוס מיקרוסופט. "ב-2016 עברתי עם הצוות שלי לביג רום ברעננה במטרה לנהל ולהוביל את הקמפוס של מיקרוסופט, זו הייתה תקופה מאתגרת מאד".
כתבות קשורות בתחום
כשנכנסתן לישר אדריכלים לראשונה, חשבתן שכך תראה דרככן במשרד? זה יעד שהצבתן לעצמכן?
רוני: "זה משהו שאני שאפתי אליו. יש שלב מסוים בחיים שלך שאת עושה את אותו הדבר ורוצה להתקדם, אני מאושרת שזה התאפשר לי בישר אדריכלים. אחרי עשר שנים בעבודה, את מתחילה לחשוב מה היעד הבא, על פסגה אחרת. מראש צוות, לעמיתה, מקבלת פרויקט גדול יותר ויותר, את רוצה להמשיך ולהרחיב ושותפות זה יעד שלי שהשגתי".
שירלי: "לאורך הדרך הסתכלתי כל פעם על הצעד הבא, איך אפשר להמשיך ולעלות ולאט-לאט כל דבר הגיע בזמנו. שותפות היה בראש שלי, אבל זאת הייתה הפתעה מאד משמחת ומעצימה".
לאורך הדרך ואחרי שנים כשכירות במשרד, לא חלפה אף פעם המחשבה לצאת לעצמאות?
רוני: "יש לי הרבה חברות וחברים שהם אדריכלים עצמאים, אז נכון שיש הרבה דברים שגם אני רוצה, כמו לקום בעשר ולסדר לי את הלו"ז איך שהכי נוח לי ולעשות רק מה שאני רואה לנכון, החזון שלי בלבד. מצד שני, אני רואה אותם רודפים אחרי הלקוחות ולא תמיד סוגרים את החודש, יש יתרונות וחסרונות לכל מצב. לי אישית פחות מתאים לאופי שלי להיות עצמאית. עזרתי בעבר לכל מיני חברים שמתכננים וילות, בשביל לרענן לעצמי את העניין. זה לא משהו שהייתי רוצה לעשות, מאוד נוח לעבוד תחת המסגרת של ישר אדריכלים, שאגב את כל שאר היתרונות מקבלים לאורך הזמן. בסופו של דבר ככל שמקדמים אותנו גם בוטחים בנו יותר ואני מרגישה שיש לי את הפלוסים משני העולמות".
דנה: "אני חושבת שבסופו של דבר את מבינה שסוג העבודה בה את מתעסקת הוא מהותית שונה. לצאת לעצמאות זה לתכנן וילות ודירות, את לא מתחילה בלבנות את העיר והמגדלים שלה. זה לא רק שיקול של תלוש שכר, עצמאות או הכותרת של שכיר או עצמאי, אלא במה את עושה בפועל. בהזדמנות להשאיר חותם משמעותי והיקף המורכבות של הפרויקטים".
שירלי: "עברה לי במהלך השנים המחשבה להיות עצמאית, אני מאוד עצמאית באישיות שלי, אבל עשיתי דברים כל כך מעניינים ומאתגרים במשרד שלא היה לי צורך לחפש משהו אחר".
רוני: "אנחנו מתעסקות בטופ של הטופ".
מהם היתרונות בלהיות חלק ממשרד גדול כמו ישר אדריכלים?
שירלי: "היכולת להשפיע ולשנות. לבוא עם הצעות ליזמים, פרויקטים ולקוחות גדולים, שאת באה ושמה את האינפוט על משהו מסוים ואז הלקוח אוהב ומיישם בפועל, רעיון מציור הופך למציאות בשטח".
דנה: "במובן האישי זה בטחון מקצועי מאוד גדול, זה לנגן בפילהרמונית, בהרכב הכי חשוב, הכי גדול והכי מקצועי שיש".
מבין כלל הפרויקטים בהם נגעתם במשרד לאורך השנים, מהו הפרויקט שאתן הכי גאות בו?
רוני: "יש פרויקטים שהיו מאתגרים, שמתוקף התכנון יצרו המון עניינים טכניים קשים לפתרון ויש פרויקטים שהיו קלים מהבחינה הזאת, אבל כל כך גדולים שהאתגר היה להשתלט על הדבר העצום הזה. אני ממש מקווה ויודעת שהפיק עוד לפניי. כולנו מקבלות פרויקטים ענקים, מסובכים, קשה לבחור את הילד הכי טוב. הפרויקט שמרכז בצורה הכי טובה התמודדות מוצלחת מול אתגרים שונים כמו היקף מבחינת גודלו, ריבוי פונקציות עם השפעה רבה על הסביבה הוא DOU בארלוזורוב ואבן גבירול".
דנה: "כל פרויקט מלמד המון דברים, כל עוד העקומה בעלייה אני גאה ומרוצה. פרויקט LANDMARK ברחוב הארבעה פינת רחוב דה וינצ'י ת"א, זהו פרויקט מאתגר ומיוחד ואני מאוד גאה לתכנן ולהוביל אותו ממגוון אספקטים; בהיקף שלו, 240,000 מ"ר בנוי. בערוב שימושים שלו; משרדים, מסחר, מגורים ומבנה ציבור. האדריכלות שלו עם מבנה אטריום המתנשא לגובה של 160 מטר, שנעטף על ידי קיר כבלים מהגבוהים בעולם היום. היקף עבודות האלומיניום בפרויקט הזה היא הגדולה ביותר שנעשתה בישראל עד כה. לבסוף, הלקוח וגם השוכרים הפוטנציאלים, הן חברות משמעותיות וחשובות, אשר מגיעות עם דרישות וציפיות מאוד גבוהות, בסטנדרטים בינלאומיים".
שירלי: "זה נכון שבכל פרויקט לומדים משהו אחר; ברמה המקצועית, הניהולית, זה מאוד תלוי בפרויקט עצמו. אני מרגישה שהיה לי פיק די דרסטי בפרויקט של מיקרוסופט, כי זה היה שילוב של הרבה דברים חדשים ומאתגרים ביחד. הלקוח והדרישות המאוד מיוחדות ומאתגרות שהיו לו, הזמנים, אני עבדתי כמעט 24/7. זאת הייתה תקופה מאוד מאתגרת, לקחתי את הצוות וניהלתי אותו מחוץ למשרד, הכל התנהל בצורה שונה שם. מה שלמדתי שם ובפרויקטים אחרים אני ממשיכה ליישם ולראות איך אפשר לשפר".
אי אפשר להתעלם מהעובדה שכל הקידומים הבכירים לאחרונה במשרד הם של נשים. מה זה אומר להיות אישה בעולם האדריכלות?
רוני: "לכולנו יצא שישבנו כמה פעמים בחדר ישיבות, מוקפות במינימום 10-15 גברים מהנדסים, פקחים, יועצים, יזמים והיינו האישה היחידה בחדר. זה קרה לי עשרות פעמים ולקח לי קצת זמן להתגבר, זו סיטואציה קצת מאיימת בהתחלה, כי את השונה. בחיים שלי מעולם לא הרגשתי שאני פחות או לא שווה בגלל היותי אישה מאז שאני ילדה קטנה, כי כשאת מגיעה לישיבה כזאת עם מטען, זה מה שאת משדרת. אני רואה באישה או גבר בדיוק אותו הדבר ועם זה אני מגיעה לכל פגישה, ישיבה ואתר. אני לא משדרת שאני משהו אחר או מיוחד ולכן לא צריך להתייחס אליי אחרת. ככה אני גם מחנכת את הבת שלי- כולם אותו הדבר. אבל יש קטעים שאת יושבת וקולטת שאת האישה היחידה בחדר, צריך גם להיכנס עם הרבה הומור".
דנה: "זה יכול להיות גם מתסכל, כי התפיסה בחדר לא תלויה רק בי".
רוני: "הייתי לא מזמן בפגישה שהיינו מספר שווה של נשים וגברים ומי שישב לפנינו פנה רק אל הגברים בחדר. זה הטריף אותי, אני מנהלת פרויקט, אני יודעת יותר טוב. כשקלטתי את זה, מאותו הרגע כשהוא דיבר אליו, אני עניתי לו, אני לא נותנת לזה לעצור אותי".
כיום, ארבעה חודשים מאז הקידום, מרגישות כבר את השינוי באוויר?
רוני: "זה לוקח קצת זמן. זה כמו בבית חולים כשהביאו לי את הילדה, הסתכלתי עליה ואמרתי 'רגע, זה יגיע, אני בטוחה' אני עדיין ברגע הזה, צריך להסתגל לזה. זה לא שקמנו בבוקר והכל השתנה, יש גם הסתגלות פרקטית, אבל התינוק פה, צריך ללמוד להכיר אותו טוב יותר".
שירלי: "מהצד שלי, אני עושה את מה שעשיתי קודם, אבל כבר היו פגישות של שותפים ושותפות יחד ומתחילים לעכל את המעמד. בהיבט המקצועי, יש לי הרבה רעיונות שאני לא יודעת עדיין איך להביע ולהגשים אותם. אני עדיין מעכלת ומעבדת את זה".
מה הביאה איתה השותפות החדשה לכל אחת מכן?
דנה: "אני חושבת שיציבות, זה אולי הדבר המשמעותי ביותר בקידום. אחרי תקופה מסוימת אתה רוצה להפסיק לחפש, לדעת איפה אתה מזדקן, איפה הבית שלך, המקום בו אתה שם את כל האנרגיות. התחושה שמעריכים את העבודה הקשה והמסירות, ולא לוקחים דבר כמובן מאליו, הרצון לחלק את העוגה לעוד פרוסות, מתוך הבנה ששיתופיות תגדיל אותה בסופו של דבר, נתנה לי אישור נוסף שאני בחרתי נכון ושאני במקום הנכון".
רוני: "זה נתן קצת שקט, אני צריכה למצוא את הדרכים לנצל את זה. הגעתי לאן שהייתי צריכה, עכשיו אפשר להפנות את האנרגיות לדברים אחרים. אני עוד לא בטוחה איך אני הולכת להטביע את חותמי במשרד הזה. גם לפני השותפות לא הייתי שקטה או ביישנית ותמיד אמרתי את דעתי, שום טייטל לא הפריע לי להגיד את מה שאני חושבת. אני פשוט עוד לא יודעת מה אני רוצה לעשות עם המעמד הזה. אני מאמינה שעם הרבה כוח מגיעה הרבה אחריות וששלושתנו עכשיו, בין אם נרצה או לא, משמשות דוגמה לסטודנטיות, אדריכליות או מהנדסות צעירות שמגיעות ורואות שאפשר להגיע למקום הזה, שמגדר לא קובע פה".
שירלי: "לא לשים מגבלות בראש. אני תמיד אומרת שהשמיים הם לא הגבול ואם את או אתה רוצים משהו בעולם הזה, אז הכל אפשרי, זו רק שאלה של כמה אתם רוצים את זה״.
מה לדעתכן הביא למהלך הזה דווקא עכשיו?
רוני: "שלושתנו עברנו דרך מאוד ארוכה בה הוכחנו לאורכה שאנחנו נתמודד ובהצלחה עם כל דבר שיזרקו עלינו, כל סוג של פרויקט, או יזם והדרישות שלו. זה היה חייב לקרות וזה היה מקסים שראו את זה".
לסיום, מה הפסגה ההבאה לכבוש?
רוני: "פנסיה" היא צוחקת. "אני אומרת בכנות, לא עיקלתי את זה ואני עוד לא יודעת איך אני לוקחת, מיישמת וממנפת את זה הלאה. ברגע שאדע, זה יכתיב לי את הבאות. מגיע לנו גם להנות מזה, עבדנו קשה וצריך להנות ואז לשבור את הראש מה הלאה".
רוצים להתעדכן כל פעם שעולה כתבה חדשה? עקבו אחרינו אינסטגרם
אולי יעניין אותך גם...
