בין עננים ומודרנה של היום לחלומות על אסטרונאוטים בילדות, הוא היה שמח לשבת על החוף בסיני עם אדי ופטסי, מצטרפים? ריאיון בתמונות
בתוך הראש של האדריכל יואב אנדרמן: ריאיון בתמונות
זה אני
מודה. אבל היי, זה ממש פחות חשוב, כי משמאל זו ענת והיא הדבר האמיתי.
ילדות.
הכי קלישאת סבנטיז אבל ברור שאסטרונאוט. לא ממש התפתחתי, עדיין חולם לתקן את הפאנל הסולארי, מבחוץ, עם חליפה לבנה וכדור הארץ ברקע.
נרשמתם כבר לניוזלטר שלנו? זה בדיוק הזמן >>
המשרד שלי
כבר שנים אני נשבע שאנחנו מפסיקים לשמור דוגמאות, כי הכל דיגיטלי והכל בענן ומודרנה וזה, אבל בכל זאת, הן עדיין פה.
מסך הבית במחשב שלי
"עליית המכונות", הקבוצה שלקחה את Skynet ברצינות, ומסבירה שארנולד וניאו זה ממש מעבר לפינה. גם אם אתם מפחדים ממילים כמו AI ולמידת מכונה, אתם יכולים להתחיל מ- T-shirt, ומשם כבר נתקדם.
על מה אני עובד עכשיו?
על פרוייקט גדול וסודי בתחום שהוא בין אדריכלות לעיצוב מוצר. הייתי ממש רוצה לספר עוד אבל לא יכול, אז אגיד רק שזה מרתק ושונה ושאם גם נצליח להרים את זה, אז בכלל.
פרויקט שיש לי אליו חיבור מיוחד
פעם בכמה פרויקטים אנחנו מגזימים, אבל ממש. לוקחים רעיון שהדליק אותנו ומאמינים שאנחנו גם יודעים לייצר אותו. יש לנו כבר שם להסתבכות הזו "פרויקט בתוך פרויקט". בימים אלה, הפרויקט בתוך פרויקט העכשווי שלנו, הוא קיר "פיקסלים", שהולך ונמוג. אם רק היינו מבינים כמה זה מסובך לא היינו נכנסים לזה, אבל אם לא היינו נכנסים לזה, כנראה שגם לא היינו נהנים מזה.
אדריכל בינלאומי שאני מעריך
כשכולם תכננו את "ברלין החדשה" מנירוסטה, זכוכית ובטון חשוף עם תקציב במילארדים, יפני אחד עם שם של לחמנייה, בנה מנייר ומבמבוק מחסות לפליטים באפריקה, ובתים לעשירי פוג'י (מאותם חומרים בדיוק). שיגרו באן, למרות השפם, הוא האיש שלי.
ואחד ישראלי
חיוטין, ברכה ומיכאל ז"ל. הבניינים שלהם תמיד נראים יותר טוב וגם לא ממש מפה, ובמקביל לגמרי – חפים מהתרסה או משופוני. כבוד.
כתבות קשורות בתחום
מי מחכה לי בבית?
הישראלית הסטנדרטית: רונה, תומר, ענת (מהתמונה הראשונה) והכלבה בראון.
המקום שאני הכי אוהב בעולם?
קל, הדיונה של איברהים, סיני.
הייתי שמח לשבת לדרינק עם…
קל 2, אדי ופטסי, מ- Absolutely fabulous (ולקרוא לזה "דרינק" זה איפשהו בין הערכת חסר לחוסר מודעות…)
ככה זה נראה בתוך הראש שלי
זה איפשהו בין מהר למהר ממש.
הפריט המעוצב האחרון שרכשתי
אחריו היו עוד הרבה, אבל לא היה אחד כמוהו – הכיסוי הראשון והמגנטי של האייפד. ככה צריך לעשות עיצוב מוצר, ככה צריך להיות מוצר. עד היום מתגעגע.
הפרויקט שלי שעוד לא תכננתי
זה קצת כמו לכתוב מכרז לבת זוג עתידית ומושלמת. מתאים לאדריכלים לעסוק בזה, אבל אין את זה ביותר חסר סיכוי. אז לא משתתף.
יש לכם רעיון? מחשבה? סיפור שאתם רוצים לספר לנו? כתבו לנו >>