בתוך הראש של אדריכל מרק טופילסקי: ריאיון בתמונות

זה אני 

משפחה, חברים, אדריכלות, ים, אוכל, עולם, אמנות, ספורט, 52.

אני חולם 

בילדות חלמתי על גלים. היום אני גם חולם על גלים, אבל גם על בניינים ועל אשתי המושלמת לילך מזה 26 שנה. הים הוא גם המקום שאני הכי אוהב להיות בו, בארץ ובעולם.

המקום שנותן לי השראה

המטבח. קרוב לוודאי, שאם לא הייתי אדריכל הייתי שף. העיסוק בבישול, הוא יצירתי ומדידטיבי עבורי. שם הראש נפתח וההשראה חודרת. דיוק, אסתטיקה, תשוקה ומדע – זה לגמרי השילוב האולטימטיבי. אויסטרים הם מהמאכלים האהובים עלי.

מסך הבית במחשב שלי

מכונית החלומות שלי, מודל 70. חלום ילדות שהוגשם על ידי אהובתי.

אני עובד עכשיו

על המון דברים. יחד עם שותפי מזה עשור, אדריכל יואש ינקוביץ, והצוות שמונה 25 אדריכלים, אנחנו עובדים על בניני מגורים בתל אביב ורמת השרון, על 170 דירות צמוד לכיכר המדינה ועוד 180 דירות ברחוב בזל, על בניין של 4,000 מ״ר בבית חולים ועוד בניין של 20,000 מ״ר בפתח תקווה שנמצא בשלבי סיום. אה, וגם על דירת חלומות במגדל אסותא בתל אביב. בתמונה בניין משרדים עבור חברת וויוורק – בעלים חברת אמפא נדל״ן

פרויקט שיש לי אליו חיבור מיוחד

240 דירות בפרויקט דיור למשתכן באור ים עבור חברת בסט. חיכינו לא מעט זמן לבחור פרויקט שבו היזם יתן לנו חירות יצירתית ומחשבתית בתוך מסגרת של תכנית דלת אמצעים וקשה תכנונית. הוכחנו שניתן ליצר סביבת מגורים ודירות סופר איכותיות בתקציבים נמוכים. 

אדריכל בינלאומי שאני מעריך

חייב לציין את לה קורבוזייה, שעקרונות האדריכלות שלו והבניינים שתכנן ממשיכים להשפיע גם היום על מיטב האדריכלים. וכמובן המודולר שלו – התיאוריה שמגדירה את המידות האידיאליות לתכנון אדריכלי על סמך פרופורציות הזהב בגוף האדם. ליתר ביטחון, קעקעתי לי את המודולר על הזרוע.

ואחד ישראלי

אדריכל אסף לרמן. הוא משתייך לדור שלי ומתכנן בעיקר פרויקטים ציבוריים עם ארכיטקטורה לא מתחנפת ובלתי מתפשרת. חוץ מזה, הוא בחור נהדר וגולש. 

מחכים לי בבית

ילדיי – אריאל 21, יונתן 18 ומיקה 12. ולילך אשתי, אהובתי מזה 30 שנה.

לא יודעים עלי

שאני מכור להליכות יחף על חוף הים.

ככה זה נראה בתוך הראש שלי

אני בתוך עבודה של אולפור אליסון.

הייתי שמח לשבת לדרינק

יכול להיות נחמד לשמוע מה יש ליודה לומר. אני אוהב את המילים שלו: Do or do not, there is no try.

פריט העיצוב האחרון שקניתי

את קפטן פלינט של מייקל אנסטסיאזס לפלוס – גוף תאורה עומד למרפסת המיועד לקריאה.

פרויקט שלי שעוד לא תכננתי

בראיון קבלה לתואר ראשון באדריכלות, שאלו אותי את אותה שאלה. התשובה הייתה גורד שחקים בניו יורק – עיר הולדתי. עדיין לא מימשתי את החלום. בצילום בניין סיגרם בניו יורק של מיז ואן דה רוה