אלביס קוסטלו כתב עליו שיר: בית החרושת המיתולוגי הוסב למגורים

לא מזמן עבר המבנה האיקוני של חברת שואבי האבק HOOVER מהפך מהותי. המבנה, שכבר מזמן הפך מיתולוגי, תוכנן בשנות השלושים של המאה הקודמת על ידי משרד וואליס, גילברט ושות' כשלוחה של החברה במערב לונדון, עוצב בסגנון ארט דקו. במהלך כמה עשרות שנים, שימש כמשרדי ההנהלה, כמפעל וכמרכז התיקונים של 'הובר' וכעת, שמונים ושבע שנים לאחר הקמתו, עבר הליך מאסיבי של שימור ושחזור שהפך אותו מחלל ציבורי לכזה המכיל בתוכו שישים ושש דירות מגורים.

על המבנה נאמר, שבימי הזוהר שלו עבדו בו לא פחות מאלף ושש מאות איש. הוא המשיך אף לייצר את שואבי האבק המפורסמים במקביל ליצור חלקי מטוסים גם במהלך מלחמת העולם השנייה, כשהוסווה כך שיהיה מוגן מהפצצות הגרמנים. במהלך שנות השמונים, הוא הוכרז באפן רשמי על ידי קרן המורשת האנגלית כבעל חשיבות אדריכלית, היסטורית ותרבותית יתרה, לא רק בהקשר המקומי. ציון שכזה אינו מאפשר את הריסתו, הרחבתו או שינויו של המבנה ללא קבלת היתר מיוחד מרשות התכנון המקומית שלרב מתייעצת עם הסוכנות הממשלתית המרכזית הרלוונטית. בעלי מבנים שכאלו, לא רק מחויבים לשמור ולתחזק אותם אלא גם עלולים לעמוד בפני סנקציות משפטיות במידה ויפרו כללים מסוימים.

בשנות השמונים, כשהופסק הייצור, נרכש הבניין על ידי רשת המרכולים הבריטים Tesco למטרות מסחריות ולמשרדים. חלק אחד שלו נהרס במטרה להקים מרכול ואילו האחר שימש למשרדים. עם זה, בעשור האחרון עמד המקום ריק. בעת ההיא, הזמר הבריטי אלביס קוסטלו הגדיל לכתוב עליו עליו שיר שתיאר את מבנהו ואת מיקומו בעיר לונדון.

מי שלקח על עצמו את האחריות העצומה לשימורו ושחזורו הוא משרד האדריכלים וההנדסה Interrobang. אלו, יצרו עבור הלקוח, חברת IDM, חידוש מקיף שהתבסס על שימור היסטורי כנדרש והוספת מבנה קורות עץ מעל שתוכנן כך שמחד לא יעמיס משקל יתר על המבנה הקיים אבל, עם זה, יאפשר את בנייתן של מקסימום יחידות דיור חדשות.

כיום, מכיל המבנה ארבע עשרה דירות הנהנות מחלונות המסך המתכתיים בעלי הגובה הכפול בחזית, עשרים ואחת דירות אליהן מגיעים באמצעות גרם המדרגות הפנימי, המקורי והמרשים, שלושים ואחת דירות נוספות הממוקמות בקומה השנייה ושלושה עשר לופטים בקומה השלישית החדשה. עוד שתי דירות ייחודיות מוקמו במגדלים החזיתיים האיקונים משני צדיו של המבנה.

המהפך המהותי התאפשר הודות להבנה המעמיקה של מבנה הבטון והמתכת המקורי ואז שילובו, ברגישות רבה, של מבנה הגג העשוי קורות עץ. אחרי שנים רבות, גם חזית הבניין העשירה בפרטים שומרה כולל צביעה מחודשת המשחזרת את ימי הזוהר שלו ומגינה עליו לעוד שנים רבות שיבואו. בתוך המבנה, רבים ממאפייני הארט דקו שוחזרו וכך גם סכמת הגוונים המקורית, גופי התאורה, גרם המדרגות ולובי רצפת הטרצו השומרים על המורשת אך מהווים ניגוד עיצובי המדגיש משמעותית את דירות המגורים המודרניות.