תערוכת צילום חושפת מה משותף לתל אביב, פרנקפורט ופאלם ספרינג

מחר, יום חמישי, 11/10, תפתח במרכז הבאוהאוס בתל אביב התערוכה 'מודרניזם – ריינר רצ'ינסקי' העוסקת בצילומי פולרואיד אדריכליים אותם צילם רצ'ינסקי בערים תל אביב, פרנקפורט ופאלם ספרינג. צילומי הפולרואיד של הצלם ריינר רצ'ינסקי מציגים נופים עירוניים כשבאמצעות המצלמה ה"מיידית" יצר צילומים ייחודיים המתבססים על התפיסה החזותית האנושית, זו המשקפת את היכולת לזהות, לתפוס ולעבד מידע הנקלט באמצעות העין. מצלמת הפולרואיד, בניגוד למצלמות חדשניות, היא כזו שלא ניתן לערוך את צילומיה באמצעים דיגיטאליים ועל כן הם משקפים כביכול את המציאות כפי שזו נתפסת בעין.

נושא התערוכה והצילומים המופיעים בה הוא אדריכלות הסגנון הבינלאומי שהווה אסכולה אמנותית פונקציונאלית שהייתה בשיאה החל בסוף שנות העשרים של המאה העשרים ועד שנות השבעים של אותה מאה. הסגנון הושפע רבות מאסכולת בית הספר לעיצוב ואדריכלות 'באוהאוס' שפעל בדסאו שבגרמניה. מבין אבותיו נמנים האדריכלים ואלטר גרופיוס, לודוויג מיס ואן דה רו, בעל הרעיונות המינימליסטיים, ולה קורבוזיה, בעל הגישה הפונקציונאליסטית והרעיונות בדבר הבית כמכונת מגורים.

הצלם רצ'ינסקי נודד למעשה בין שלושה מיקומים שונים על פני שלוש ערים: תל אביב, פרנקפורט ולוס אנג'לס. בעוד שפרנקפורט הייתה מרכז חשוב של המודרניזם המוקדם, הרי שלוס אנג'לס ותל אביב מייצגות את המודרניזם המאוחר. לא בכדי, רבים מן האדריכלים שתרמו מתכנוניהם לנופים האורבניים של תל אביב ולוס אנג'לס הינם ממוצא יהודי, והוכשרו בבית ספר הבאוהאוס עצמו או על ידי מורים שלימדו במוסד זה.

בית ספר הבאוהאוס פעל בגרמניה בין השנים 1919-1933 והוקדש לאדריכלות, עיצוב ואמנות. הרעיון העיקרי שלו הוא שכל האמנויות, כולל גם טכנולוגיות חדשות, צריכות להוות בסיס אומנותי לאמנות הבניין. במהלך אותן שנים, עסקו קברניטי בית הספר בחיפוש מתמיד אחר המרכיבים הבסיסיים של האומנות והעיצוב ופיתחו סגנון בו צורות וצבעים ראשוניים מקבלים חשיבות רבה.

לסגנון הבאוהאוס הייתה בהמשך השפעה עצומה על האדריכלות המודרנית המאמצת פונקציונאליות ורציונליות. סגנון זה, הנקרא הסגנון הבינלאומי מאופיין בא-סימטרייה, קומפוזיציות עגולות וריבועיות, מרפסות גדולות ומאווררות, פרגולות על הגגות, גגונים ואדני חלונות ומשחקי אור וצל. הסגנון הבינלאומי הגיע גם לארץ בין היתר לאחר שאדריכלים ישראלים שלמדו בבית הספר הנודע חזרו למולדתם אך אומץ גם על ידי אדריכלים שלמדו במקומות אחרים כמו בריסל, גנט ואיטליה.

כיום, בעיר תל אביב בלבד, קיימים למעלה מארבעת אלפים מבנים שנבנו בסגנון הבינלאומי, אך מבנים בעלי אופי דומה קיימים גם בחיפה, בירושלים ובקיבוצים. יש האומרים שהפופולריות הרבה שצבר הסגנון בארץ היא תולדה של האידאולוגיה החברתית תרבותית שמאחורי הסגנון המתאימה בדיוק לתנועה החברתית-ציונית ולחתירתה של תנועה זו ליצירת עולם חדש.

הצילומים המוצגים בתערוכה מאפשרים למעשה לצופה לחוות קווי דמיון, ובו בזמן הבדלים מהותיים בין שלוש הערים המופיעות בהם. כך, אפשר לראות כיצד תכונות אסתטיות ופונקציונליות מתקשרות בשפה זהה בערים אלו, למרות המרחקים בין המדינות והיבשות.