ניו יורק 1.5: בית הניילון החדש שלנו בניו יורק ​​​​​​​

1.5 "ג'ונגל של בטון בו חלומות נוצרים, אין דבר שלא תוכלי לעשות שם, הרחובות האלו יגרמו לך להרגיש כמו חדשה" כתבה אלישיה קיז וצדקה. נסענו בעקבותיה לניו יורק כדי להרגיש את הבריזה, לחלום חלומות חדשים ולהביא לכם את חמשת התערוכות הכי שוות בעיר. לכבוד התערוכה החמישית בסדרה וגם האחרונה, הבאנו את הבית החדש שלנו.

במרכז החלל המרכזי בקומה החמישית במוזיאון ברוקלין עומד בית. זהו לא בית רגיל כמובן, לא בחומר, לא בצבע ולא במהות אבל זה בהחלט מקום שאנחנו מוכנות לעבור לגור בו. זוהי רפליקה מדויקת של הדירה הניו יורקית של האמן והיוצר דו הו סו והיא נקראת The Perfect Home II (2003).

הבית הזה, הוא למעשה התערוכה עצמה. עבודה אחת בקנה מידה 1:1 אותה יצר האמן הקוריאני שעבודותיו עוסקות בדרך כלל בהגירה וחוסר התאמה תרבותי. מוזיאון ברוקלין רכש את ביתו של סו לאחרונה ומציג אותו לקהל הרחב במהלך השבוע ואף מאפשר התהלכות בתוך הבית עצמו במהלך סופי השבוע. כמעט עשרים שנה גר דו הו סו בדירתו בניו יורק וכעת הוא מציג אותה בשלמותה כשהיא עשויה ניילון ונתפרה בצורה ידנית. היא מטילה ספק בדרך הצגת הבית שלנו ובדרך החיפוש שלנו אחר בית ומדברת על איך חללים פרטיים מגדירים אותנו כאינדיווידואליים.

דו הו סו, פסל קוריאני, נולד בשנת 1962 וסיים את לימודי התואר השני שלו באמנות באוניברסיטת סיאול. לאחר מכן העתיק את חייו לארצו הברית כדי להמשיך את לימודיו ב RISDI ובאוניברסיטת ייל. הוא מחלק את זמנו בין משפחתו בסיאול לבין עבודתו בניו יורק. מה שמעסיק אותו יותר מהכל ובדרך זו גם את עבודותיו, היא הגירה, פיזית ופסיכולוגית שנובעת ממהלך חייו.

התערוכה שנאצרה על ידי אוגיני צאי וג'ון וברברה ווגלסטין, אוצרי האמנות המודרנית במוזיאון ברוקלין היא חלק מסדרת תערוכות הנקראת One Brooklyn. הסדרה מציגה בכל פעם עבודה אחת מתוך אוסף המוזיאון וחושפת באמצעות אלה את הסיפורים הרבים שנאספים סביב עבודת אמנות אחת.

כמעט עשרים שנה חי סו בדירתו בניו יורק. והיום היא חשופה לעיני כל באחד המוזיאון היותר מעניינים שחווינו בשבוע שלנו בעיר. רק מהתמונות, של תנור מטבח עשוי בד ניילון שקוף עם כפתורים והכל, החלטנו להגיע לראות בעיניים שלנו את הסוג של פלא הזה. קירות החוץ של הבית בניילון בצבע תכלת וורוד, חדר אמבטיה ושירותים שנראים כאילו היו אבובים מתנפחים לבריכה, דלתות, חלונות, מדרגות, כל מה שבית צריך.

הארעיות של המבנה, הרעיון שהוא עשו בד ולמעשה יכול להתקפל לתוך מזוודה, גם אם מאוד גדולה, גורמת לנו לתהות באופן מפתיע לתחושה לא רעה. אם אנחנו יכולות לקחת איתנו את הבית שלנו לכל מקום, אנחנו יכולות לחיות בכל מקום. אולי תחושת החוסר התאמה או השונות התרבותית תמיד תהיה שם, אבל עם בית כזה, היא שווה את זה.

דרך מצוינת לסיים את ביקורינו בעיר האדירה ביותר בעולם.
התערוכה הוארכה ומוצגת במוזיאון ברוקלין עד 05/05/19.