מקשקשים: הפעם גם לקטנטנים, ריאיון עם המאיירת לאורה וואטסון

פינת המאיירים שלנו 'מקשקשים' מגיעה לטורונטו ומארחת את המאיירת המוכשרת לאורה וואטסון .בילדותה גדלה וואטסון בעיירה קטנה סביב אגמים ויערות, אותם אפשר למצוא כהשראות באיורי הילדים היפהפיים שהיא יוצרת. מאחורי אותם איורים צבעוניים, עליזים ותמימים, מסתתרים פרטים קטנים ומחשבה רבה לקידום נושאים חשובים כמו גיוון חברתי ושיוון מגדרי. 

ספרי לנו בקצרה על הרקע שלך. מי את ומה המוטו שלך?

"תמיד אהבתי לקרוא ולצייר, אז איור ספרי ילדים הפך ליעד טבעי בקריירה שלי. זה עסק שקשה לפרוץ אליו וניסיתי לקדם את עצמי בדרכים רבות, כולל יצירה והפקה של ספרים קטנים משלי המבוססים על סיפור עם ישן. איירתי את האיורים, הדפסתי עותקים וכרכתי ביד את הספרים הקטנטנים האלה. שלחתי אותם בדואר למוציאים לאור ואחד מהם הוביל לספר הראשון שלי. העובדה שיש לי סוכן נפלא גרמה לכך שההזדמנויות שלי גדלו והתגלגלו כמו כדור שלג במהלך עשר השנים האחרונות, כך שעכשיו אני תמיד עסוקה ומתפרנסת מהאיורים שלי ועל זה אני אסירת תודה."

"המוטו שלי הוא בהחלט 'עבודה קשה', אין דרך אחרת להגיע לאן שאתה רוצה. מחוץ לעבודה, אני אמא, בת זוג וחברה הכי טובה של כלב כתום גדול. למשפחה שלי יש בית חווה קטן בחלק יפה של אונטריו (פרובינציה במרכז קנדה) ואני מנסה לבלות שם כמה שיותר זמן בריצה, רכיבה על אופניים, שחייה וצפייה בציפורים".

איך היית מתארת את העבודות שלך למישהו שלא ראה אותן מעולם?

"העבודה שלי היא הכלאה אמיתית בין המסורתי לדיגיטלי, היא נראית מצוירת ידנית, כי אני משתמשת בבסיס שציירתי ביד, אבל משלבת אותם בצורה דיגיטלית. לעתים קרובות אני יוצרת עולמות קטנים, גחמניים, מפורטים מאוד עם חיות מגוחכות וילדים שמחים ואוהבת לזרוע להם עלים פנטסטיים וצבעוניים עם פרחים וציפורים. רוב האיורים שלי הם תוססים וצבעוניים, בעלי מרקם חמים, נעימים ומסבירי פנים אני מקווה".

באילו נושאים את בוחרת להתמקד ומה המסר המועבר דרך יצירות האמנות שלך?

"כמאיירת, לרוב אין הרבה ברירה במה להתמקד, כי הבריפים הם בדרך כלל מאוד ספציפיים ומכוונים. מציעים לי הרבה פרויקטים לילדים, אז הם בדרך כלל סיפורים עדינים שקשורים בבעלי חיים, בטבע ולימוד שיעורים פשוטים על החיים. הרבה סצנות של משפחות שיוצאות לפיקניקים, אוכלות יחד ומטפלות בחיות מחמד. אני אוהבת להראות דמויות אנושיות או חיות שמגיבות זו לזו, במיוחד אם יש אלמנט של הפתעה".

"אני מתמקדת ביצירת דמויות מגוונות; כל צבע עור וכל סוגי המשפחות. בנוסף, בכל פעם שיש הזדמנות להראות אישה שעושה עבודה שנעשית באופן מסורתי על ידי גבר, אני אהפוך אותה לדמות נשית ולהיפך. באיור על משטחים ודפוסים יש הרבה יותר חופש יצירתי, ושם אני בדרך כלל בוחרת להתמקד באיור אוכל, פרחים, החיים הימיים וכילוב כייפי. אני מקווה שהמסר שמועבר ביצירות האמנות שלי הוא שהחיים מדהימים ויפים, ושיש סיפורים שאפשר למצוא אפילו במסגרות היומיומיות הפשוטות ביותר".

ספרי לנו על יצירה/תערוכה חדשה שלך

"כרגע אני מגלה מחדש משהו שהייתי אובססיבית לגביו בילדותי והוא ליצור עולמות קטנטנים מדברים שנמצאים בטבע או בבית כמו טרריומים (מכלי זכוכית לצמחים) ודיורמות (מודל תלת ממד שכולל את הסביבה הטבעית של המוצג) וכעת אני אוספת מידע והשראה על זה לקראת יצירה חדשה".

"כמו רוב האנשים בעולם, לאחרונה גם לא טיילתי הרבה, אז אני די אובססיבית לגבי מקומות רחוקים ומפות. בתור ילדה, כשחלמתי חלום רע ולא יכולתי לחזור לישון, ההורים שלי היו מוציאים את המפות ודיברנו על מקומות שונים שהייתי סקרנית לגביהם עד שהייתי מוכנה לחזור לישון. אז תמיד הייתי מוקסמת ממפות ועוד יותר עכשיו. אני אוהב לאייר אותן כי זה משלב את כל מה שאני מתעסקת בו; פרטים קטנים, טיולים, פלאי טבע, כיתוב יד, אינפוגרפיקה, תרבויות רחוקות, אוכל ואדריכלות".

יש לך איזה פרויקט אהוב במיוחד?

"הפרויקט האחרון, שאני מתרגשת ממנו במיוחד, הוא ערכת שישה פאזלים עבור חברת צעצועים בריטית. אלה פאזלים עגולים גדולים בנושאים שונים כמו מפת העולם, או חיות מכל העולם, שמגיעים באריזות סופר חמודות. כנראה שהם נמכרים היטב והם הזמינו פאזל נוסף בנושא חג המולד. אני מאוד נהנית לעצב פאזלים כי הבריף די פתוח ואת יכולה פשוט לזרוק כמה שיותר תוכן ויזואלי, על הנושא הנתון, שימלא את חלל הפאזל. צריך להיות יצירתי, לגוון, למקם כמו שצריך ולגרום לכל זה לעבוד יחד, שלא יהיו שטחים ריקים. כמו כן, לאחרונה התמזל מזלי לפגוש צוות של אב ובתו מישראל, שכתבו יחד ספר בשם Dealing with a Cricket או בגרסה העברית 'סיפור על ילד שלא רצה לאכול', על ילד שלא רוצה לאכול את שיבולת השועל שלו. יצרתי את האיורים ואת כריכת הספר והתרגשתי לראות את הפרויקט הסופי".

איזו עבודה עוררה הכי הרבה תגובות או לייקים? מהי לדעתך הסיבה?

"כנראה ספר הילדים שאיירתי בשנה שעברה, שנכתב על ידי מארק ק.שריבר (נצר למשפחת קנדי ​​האמריקאית) ונקרא 10 Hidden Heroes. הספר הוא דוגמה מדהימה לכל הדרכים בהן אנשים רגילים יכולים לעזור להפוך את העולם למקום טוב יותר, במובנים גדולים וקטנים. הכל מעוצב בסגנון 'איפה אפי' עם קומפוזיציה סופר מפורטת שבה אתה צריך להסתכל מקרוב כדי למצוא את 'גיבורים הנסתרים'. הסופר והאקטיביסט המפורסם השקיע מאמצים רבים כדי לקדם אותו בתוכניות טלוויזיה אמריקאיות, מגזינים ובאינסטגרם והספר זכה לתשומת לב רבה. זה כנראה הפרויקט שזכה להכי הרבה חשיפה והעוקבים באינסטגרם שלי (הצנוע) אכן הגיבו עם הרבה לייקים וכרגע אני עובדת על ספר ההמשך".

עם אילו חומרים וטכניקות את הכי נהנית לעבוד?

"פוטושופ היא התוכנה האהובה עליי, אני פשוט אוהבת את זה. כשאני עובדת עם חומרים מסורתיים, אני אוהבת לעבוד עם צבע אקרילי ומדי פעם עם צבעי מים, איתם אני עושה דוגמיות גדולות של צבע ומרקם, שאני משלבת יחד בפוטושופ ליצירת איורים מוגמרים. כשאני עושה סקיצות ראשוניות, אני עושה את זה בדרך הישנה, בעזרת עיפרון על גבי נייר. אני משתמשת רק בעפרונות של Staedtler B וכאשר שלי מתחילים להתקצר ולהיעלם, אני ממש עצובה עד שאני משיגה כמה חדשים".

איך נראה תהליך העבודה שלך?

"בדרך כלל הלקוח מספק תבנית או בריף שמציגים את השטח המותר לאיור ואת הטקסט שיש לכלול. אז הדבר הראשון הוא להבין באופן מרחבי איך האיור יעבוד עם הטקסט ואיך הכל ישתלב בחלל, שהוא לעיתים בעל צורה מוזרה סביב הטקסט. ברגע שזה נסגר, אני בדרך כלל אוספת תמונות לרפרנס והשראה ומתחילה לשרטט. זה הכי כיף, כי כל פעם זה כמו ליצור עולם קטן מאפס. זה מדהים כשהכל מתחיל להתגבש".

מאיפה את שואבת השראה?

"מכל כך הרבה דברים; הטבע והציפורים מחוץ לסטודיו שלי, דברים מטופשים שהכלב שלי עושה, הגרפיקה על אריזות יפות בחנויות אוכל גורמה, הדפסים על בגדים וטפטים שאני רואה בחנויות ובמגזינים, גרפיטי וציורי קיר שאני רואה בטיולים עם הכלב שלי, רישומים קטנטנים ומורכבים של קינוחים ודבורים של בתי, עבודות של מאיירי ספרי ילדים אחרים (יש לי אוסף של האהובים עליי אצלי בסטודיו), עבודתן של האמניות המדהימות בסוכנות נשים שאיתה אני עובדת, אינסטגרם כמובן, חלונות הראווה של חנויות רהיטי וינטג' הרבות שבשכונתי ונסיעות לערים מרתקות כמו ניו יורק, פריז, ליסבון ולוס אנג'לס, שאני מקווה שיקרו בקרוב".

מטרה שאת רוצה להשיג בעתיד הקרוב?

"אני מאוד אשמח ליצור ספר ילדים לא בדיוני מקונספט אישי שלי ולפרסם אותו. יש לי כמה רעיונות שלדעתי יהיה כיף לעבוד עליהם מתחילתו ועד סופו ואני בתהליך של גישה לכמה הוצאות לאור. אני אוהבת לקחת רעיון ומילים של מישהו אחר ולהביא אותם לחיים בצורה ויזואלית, אבל אשמח אפילו יותר ליצור משהו מאפס בעצמי".