מלאכת יד מקודדת: כשמסורת וטכנולוגיה נפגשים

האמנית והמעצבת הרב תחומית, תמרה אנה אפרת, נוגעת בעבודותיה בקשר שבין קראפט לטכנולוגיה. היא מאזנת בין המסורתי לחדשני ומחייה עבודות יד עתיקות בעזרת כלים דיגיטליים. דווקא בתקופה שלנו שאנחנו מוקפים בשפע, אובייקטים מתועשים ומשוכפלים, אפרת רואה ערך רב בעבודה הידנית ומאמינה כי יש כמיהה לאובייקטים ומוצרים אישיים טעונים בסיפור, נקודת מבט מעניינת וכאלה שתהליך העבודה שלהם משאירים עליהם את חותמו. 

השבוע, תפתח תערוכתה החדשה בגלריית 5BY, המציגה את גוף העבודות האחרון שלה ומתמקדת במלאכת הרקמה, רקמת הסמוק (Smock) בפרט. בקולקציה הנוכחית היא מתייחסת לתהליכים אקולוגיים של קריסה והכחדה. אם פעם האדם הפרה היסטורי ידע לחיות לצד הטבע ולהשתלב בה בסימביוזה, כיום העולם המערבי מצוי במסע כיבוש תמידי הגורם למשברים כמו הכחדת מינים, קריסת ביוספרה מקומית, החמצת ימים והיעלמות אלמוגים. בעבודות שלה היא מעבדת טקסטיל אורגני וסינתטי באמצעים עכשוויים שמשנים ומשפיעים על מאפייני ותכונות היצירה. היא מתרגמת דאטה לידי עבודות רקמה, בעזרת קוד שפיתחה ויוצרת דפוסים מתמטיים המתחקים אחר תהליכים בטבע, אותם היא תפרה ידנית על גבי הבד וכך מחזירה אותו אל עולם המלאכה.

האובייקטים התלת-ממדיים מייצגים את החי ואת התהליכים האורגנים, בצבעוניותם וצורניותם שמזכירים פרחים או יצורים ימיים. לאט אט צבעם דוהה ואת השלב האחרון בקריסה היא מציגה כמאובנים, שרידים גיאולוגיים אפרוריים. בעזרת טבילה בחמר נוזלי ושריפה בתנור, היא עוצרת את הזמן לרגע והופכת אותם לזיכרון רחוק. בפעולה זו, היא מתייחסת גם לקריסת הביוספרה ולעולם המתועש של ימינו, שהולך ומצמצם את מקומו של הקראפט המסורתי. במהלכים שהיא עושה היא מפגישה בין עולמות, מוציאה את היצירות מהקשרן ההיסטורי, המקורי ומטעינה אותן במשמעויות חברתיות, תרבותיות ואסתטיקה חדשה ומרגשת.

פתיחה: 31.3, גלריית BY5

אוצרת: טליא ינובר