מחוץ למסגרת: פסלים צבעוניים, חפצי יומיום ומוטו עממי

אי אפשר בשום אופן להישאר אדיש ליצירות של האמן החזותי הקוריאני Choi Jeong Hwa. אפשר לאהוב ואפשר לשנוא, אבל אי אפשר שלא להגיב. מי שמסתכל על הפסלים הענקיים והצבעוניים שהוא יוצר, מרגיש לרגע שוב כמו ילד קטן ומתלהב.

צ'וי בוחר להשתמש ביצירות שלו בחומרים שאפשר למצוא בכל חנות 'הכל בדולר': קערות פלסטיק, חרוזים ובלונים מהם הוא מכין פרחים ענקיים או שרשראות ענק שכמו לא נגמרות לעולם. וכל זה צבעוני להחריד אבל גם בהחלט מרשים בטירוף.

את תהליך היצירה שלו מכנה צ'וי כ"מדיטטיבי" ואומר שהוא מוצא כוח וקסם בחפצים של היום יום. "לכל חפץ יש נשמה וחיים" הוא אומר ובוחר דווקא בחפצים מוכרים ופשוטים בגלל שלטעמו יש להם משמעות בחיינו. זו הסיבה שכשמזמינים אותו להציג במוזיאונים ברחבי העולם, הוא מבקר בשווקים ובמוזיאונים מסורתיים באזור על מנת ליצור תערוכה עם חפצים רלוונטיים לקהל שיצפה בתערוכה.

המוטו שלו ״יפה אבל חסר ערך״ נוגע לא רק באמנות שלו אלא גם בחייו הפרטיים. אין לו רכב, טלפון או מחשב. השוק אליו הוא הולך, הוא אומר, הוא המורה שלו. שם הוא מדבר עם אנשים ומחפש רעיונות. "כל דבר הוא אמנות וכל אחד הוא אמן" הוא אומר.

צ'וי גם ידוע כמי שסולד מהמחשבה שבימינו רק סוג אמנות מסוים, גבוה ומתנשא, עונה להגדרה של אמנות. ולכן הוא דווקא אומר: ״אמנות, רדי אל העם ושחקי אתנו״. ואם צ'וי יכול, אז אולי גם אני? הלכתי למקס סטוק לשאוב קצת השראה…

מירב לב היא ארט דיירקטורית ומעצבת תפאורה ותלבושות. לב מנהלת בלוג פייסבוקי בשם ArtistADay בו היא כותבת על אמנים מודרנים ויוצאי דפן מהארץ והעולם.