הביאנלה לאומנויות ולעיצוב תל אביב חוזרת

מוזיאון ארץ ישראל נוגע בתרבות החומרית המקומית ודרך תערוכת הבינאלה, הוא מבקש להציג תמונת מצב של שדה הקראפט והעיצוב העכשוויים פה בישראל; קרמיקה, זכוכית, צורפות, טקסטיל ונייר. התמה השנתית תהיה 'מהי מידת האדם?' ותעסוק במצב האנושות בזמנים האלה בעיצומו של עידן חדש ובמידת ההשפעה של האדם על העתיד שלנו. כ-250 אמנים ואמניות ישראלים מובילים יציגו את עבודותיהם, לצד מבחר יוצרים בינלאומיים שמגיבים לתרבויות והמסורות העתיקות. "לאור ההצלחה של הביאנלה לאומנויות ולעיצוב תל אביב, שנפתחה לקהל בשנת 2020 ומשכה מאות אלפי מבקרים בשיא מגפת הקורונה, אנו גאים ונרגשים לקראת פתיחת הביאנלה השנייה ומאמינים שהיא תהווה אירוע תרבות מרכזי בישראל", אומר עמי כץ, מנכ"ל מוז"א. "אנחנו רוצים להפוך את האירוע הזה לביקור חובה לתיירים וליצור מגה תערוכה שחוקרת את הציר בין קראפט לאמנות".

אי אפשר שלא להתייחס למציאות האקטואלית והמשפטית ששוטפת את המדינה. "התמה של התערוכה, 'מה היא מידת האדם?' מקבלת משמעויות חדשות נוכח המציאות", מוסיף כץ. "הלב נחמץ לראות שיצאנו ממגפת הקורונה וסוף סוף אנחנו יכולים לממש מושגים פשוטים כמו חופש וזכויות הפרט, אבל יכול להיות שהם זמניים", מוסיף תומר ספיר, אחד מאוצרי התערוכה.

הביאנלה מתפרשת על רוב חללי המוזיאון, האולמות, ביתני הקבע ומרחבי החוץ שיעוטרו במיצבים ופסלים. צוות האוצרים מונה את אנריאטה אליעזר ברונר, ניר הרמט ותומר ספיר, לצד אוצר-אורח בין-לאומי, ד"ר קווין מורי. העבודות העדכניות יהיו מוצבות ליד אוצרות ארכאולוגים ואתנוגרפיים מתוך האוסף הקבוע ושילובם יוצר הקשרים חדשים ומעניינים. "הביאנלה מבקשת לבדוק מה מידת אדם ביחס לעולם הסובב אותו", אומרת אנריאטה אליעזר ברונר, אוצרת בכירה של התערוכה. "ביחס לתרבות, למסורת, לאמנות, לידע ולעידן בו טכנולוגיות חדשות מתפתחות. העבודות שניצבות ליד עבודות ארכיאולוגיות והיסטוריות מעלות שאלות לגבי ההיסטוריה ומתכתבות עם החללים המיוחדים הללו".

לראשונה מוצגות בביאנלה גם כמה עשרות עבודות קראפט ועיצוב עכשוויות מהעולם שנבחרו על ידי ד"ר קווין מוריי, אוצר־אורח בין־לאומי, העבודות יוצרות דיאלוגים עם היצירות המקומיות, בעבר ובהווה. "הלב והעיקר של הביאנלה הוא ה"קראפט" והעיצוב העכשוויים בישראל", אומרת ד"ר דבי הרשמן, מנהלת הביאנלה וממייסדיה. "עם זאת, בעולם גלובלי, היוצרים הישראלים מקיימים דו שיח עם העולם, מושפעים ומשפיעים עליו. כך גם הביאנלה במוז"א שואפת להכיר ולייצר דיאלוג עם קהילת היוצרים הבין־לאומית, בדגש על אמנים שיוצרים כמונו בהשראת מסורת תרבותית עתיקה בעולם חדשני ומשתנה". "זהו רנסאנס של הקראפט", מוסיף מורי. "כישורים שחשבנו שאבדו, במיוחד בדור הזה, יוצרים גשר לעולם העכשווי. המסר העיקרי שלי הוא לעשות סיפורים ולא מלחמה".

בין היצירות, העשויות בחומרים ובמדיומים שונים, אפשר למצוא למשל בגלריה שבמרכז רוטשילד את עבודותיהם של נדיה עדינה רוז, 'אלבום משפחתי', שמיכה מעוטרת בדימויים של צמחים, שפעם היו כמותה בבתים רבים, ולעתים אף הן עברו מדור לדור. השמיכה מתפרקת לפיקסלים כמו דיגיטליים, תלת־ממדיים, המבטאים את הפריכות של התא המשפחתי ואת האפשרויות ההפכפכות שהוא מגלם בתוכו. לדיאלוגים המוצגים בביתני המוזיאון השונים, נבחרו עבודות שעוצבו בהשראה או בהקשר לאוספי מוז"א, כדוגמת יצירתה של דנה בלום, מידה המדמה נחש מוזהב המשיל את עורו כדי לאפשר לגופו לגדול, ה"נשל" האנושי שהיא יוצרת מעיד על המהות הטרנספורמטיבית של מעגל החיים.

"אנו עומדים בצומת דרכים מטלטל", אומרים אוצרי התערוכה. "מבקשים מפלט, מתבוננים בשמיים כחולים זרועי עננים ומתענגים על הרגע. זהו עונג מהול בעצב ובדאגה, שכן השמיים עלולים להשתנות. השמיים מעל הדורות הבאים לא יהיו בהכרח כחולים, יתכן שעכורים, ודברים שעד היום היו מובנים מאליהם אינם עוד. זהו רגע של נוסטלגיה להווה: אנחנו חובקים את ההווה ודרוכים לקראת העתיד שממתין לנו עם אתגריו המורכבים, בכל ההיבטים של קיומנו."

מלבד היצירות המוצגות יתקיימו פעילויות ואירועים כמו סדנאות, הרצאות, מפגשים עם האמנים ומופעים מסקרנים שונים.

פתיחה: 31.3