האמנית הזאת מאיירת יומן על שקיות תה

במקום לזרוק את שקיות התה שלה לפח, כמו שכולנו עושים באפן טבעי אחרי השימוש, האמנית רובי סילביוס (Ruby Silvious) משתמשת בשקיקים שלה כבקנבס כדי ליצור יצירות מיניאטוריות מקסימות שמתעדות את ההתרשמות שלה מרגעים יומיומיים.

התוצאה, היא קולקציה שובבה ומתפתחת של ציורים, הדפסים וקולאז'ים שחלקם נוצרו בביתה, וחלקם בזמן שטיילה במקומות שונים בעולם. המיקומים בהם שהתה, השפיעו מאוד על נושאי האיורים ולמרות שהיא לעיתים חוזרת על אותו נושא, אין שני איורים זהים או דומים. כך, ניתן לראות, בין היתר, נופים, מיני בעלי חיים וצמחים, מיני מאכלים, פריטי בגדים, דברי אוכל ומשקה וכמובן שגם התייחסות לימי הקורונה העליזים.

האמנות ניצחה

סילביוס, שנולדה וגדלה בפיליפינים, מעידה על עצמה ככזו שתמיד הייתה יצירתית מעל הממוצע. "ידעתי שאני אוהבת צבעים, ציורים ואמנות" היא אומרת. כשבגרה, למדה אדריכלות ואמנויות במנילה והיגרה לארה"ב לקראת סוף שנות השבעים. בתחילת דרכה, עבדה במשרדי אדריכלים וכמעצבת גרפית ולצד זה, המשיכה בשיעורי אמנות.

לפני כשש שנים, החלה סילביוס להתעניין בציור על חפצים שנזרקו אחרי השימוש ואף הציגה תערוכה בשכונת מגוריה. זמן קצר אחר כך, וכהרגל יומיומי, שתתה תה של אחר הצהריים עם אחותה וכך צץ הרעיון של שימוש בשקיות התה כבמצע ליצירה.

"כתמי התה ממש קרצו לי כי הם נתנו לשקיות התה מראה וינטג'י שיצר פוטנציאל עצום להפוך אותן לקנבס החדש שלי" אמרה סילביוס " אהבתי את קנה המידה הקטן שלהן כי אני אוהבת לעשות דברים קטנים בכל מקרה".

אתגרים גדולים

בהתחלה, השתמשה סילביוס בצבעי מים ובהמשך עשתה ניסויים גם בהדפס כשהיא מניחה דיו על זכוכית אקרילית ואז מעבירה את זה לשקיות התה.

מה האתגרים שנובעים מהקנבס המקורי שבחרת לעצמך?

"עבור אמן, בחירת הקנבס המתאים הוא צעד חשוב מאוד שאחריו בא גם שלב ההבנה של אותו קנבס. כך למשל, מותגים שונים שמייצרים שקיות תה עושים שימוש בחומרים וסיבים מסוגים שונים. חלק מהשקיות דקות יותר וחלקן שקופות יותר, מה שמקשה עלי בעצם את השליטה על המדיום".

וזה לא האתגר היחיד

"נכון. גם כשאני בוחרת בסוג הצבע הנכון, עולה אותו קונפליקט מכיוון שצבעי מים למשל לא מתנהגים אותו דבר על השקית כמו שהם מתנהגים על דפים המיועדים לציור בהם. אני בוחנת את הדברים האלה בתהליך של ניסוי וטעייה במטרה להגיע לאפקט הוויזואלי הטוב ביותר".

לאן נעלמו שלושה ימים?

לפני כחמש שנים, הוציאה סילביוס את הספר '363 ימים של תה: יומן ויזואלי על שקיות תה משומשות' שמתעד שנה שלמה של אמנות על שקיות תה. היא התחילה ב3/1 וסיימה ב 31/12 וכך יצרה מדי יום יצירה חדשה שונה מקודמתה. בין היתר, איירה סילביוס שקיות תה במונטמיריי שבצרפת ובנפולי שבאיטליה ודאגה להעלות צילומים שלהן באינסטגרם מדי יום. מה מאוד, האמנות שלה הפכה יותר ויותר פופולארית מה שהביא להחלטה לאגד את הצילומים ולהוציא את הספר.

"לא היה לי מושג איך האמנות שלי תתקבל" אומרת סילביוס "אבל אחרי שהצטרפו עשרה עוקבים הייתי כל כך נלהבת". היום, כשכבר יש לה כבר למעלה מ 23 אלף עוקבים, ברור שזה הודות לעקשנות, להתמדה, לתשוקה ולעבודה הקשה שלה.

ובכל זאת, אנשים לא תמהים כשאת מספרת להם במה את עוסקת?

כן, הם עדיין מגרדים את הפדחת ומעלים הבעה של סימן שאלה על הפנים. אבל גם אני לא הייתי בטוחה לגבי מה שיצא מהעיסוק הזה. אבל זה חלק מהאתגר. היו ימים שהיו לי ספקות ושבהם התגובות של אנשים ערערו אותי, באל לרגע לא חשבתי להרים ידיים. התהפוכות הפנימיות תמיד הושתקו על ידי התשוקה שלי לאמנות והאמונה שלי ביצירה".

עבודותיה של סילביוס כבר הוצגו בעשרות תערוכות ברחבי העולם.