ארץ השמש העולה: לטייל ביפן מבלי לצאת מהארץ

שתי תערוכות חדשות נפתחות השבוע במוזיאון טיקוטין שבחיפה, המוזיאון היחיד לאמנות יפנית במזרח התיכון והמרכז להפצת התרבות הייחודית של יפן. התערוכה הראשונה היא של אחד האמנים המובילים בעולם יאסוהירו סוזוקי. עבודותיו של סוזוקי רחוקות מלהיות קונבנציונליות, הוא שואב השראה מאירועי וחפצי היום-יום שלנו, מפריד אותם מהקשרם המוכר ונותן להם זהות חדשה לחלוטין. על התפר שבין עיצוב לאומנות, הוא אינו מגביל את יצירותיו לאסתטיקה או פונקציונליות מסוימת. דרך שלושת המדיומים; מוצר, איור וטקסט, הוא משפיע על הדרך בה אנחנו חווים את הסביבה שלנו עם עבודות מלאות קסם והומור. בין הנושאים בהם הוא מרבה לעסוק, היחסים שבין האדם לטבע וחוויות יום-יומיות של שמחה ופחד, שמקבלות מקום מרכזי ביצירותיו.

במרכז חלל התערוכה הנוכחית, ים של עלים ממצמצים בזמן נשירתם מתקרת המוזיאון ביצירה 'עלים ממצמצים'. המבקרים מוזמנים להתיישב על ספסלי הגן סביבה, להיטמע בטבע ולהרגיש את הסתיו היפני והשלכת המקסימה. התערוכה תכלול גם כמה עבודות וידאו מיוחדות של סוזוקי, ביניהן 'קצה מים מתהפך' בה מוקרנים גלים על מצע ספר ענק. הגלים מתקרבים זה לזה, נפגשים במרכז הספר, נפרדים ונעלמים אל קצה הדף כמו אל קו החוף. סרט וידאו נוסף, שבעקבותיו זכה סוזוקי בפרס יוקרתי והכרה עולמית, הוא סרט בו נצפים ילדים משחקים על קרוסלה, כשהם מייצגים את צורות היבשות, העולם במלואו.

מצמצת – הפסדת

עוד מיצירותיו המפורסמות שמחכות לכם שם, 'שעון מצמוץ' שמונה את הזמן האבוד של האנשים במרחב האורבני התובעני של ימינו. זמן הוא לא מושג אבסולוטי והשעון של סוזוקי אינו מונה את הדקות או השעות, אלא את הרגעים הקטנים שהולכים לאיבוד, אפילו בזמן שאנחנו ממצמצים. בהמשך לאותו הנושא, בעבודה אחרת של סוזוקי, מכסה בצורת שעון שמש מוצב על גבי שעון אמיתי. דרכו, בקריצה, הוא גונב את זמנם של האנשים במרוץ החיים.

התערוכה השנייה שצפויה להיפתח לצידה, היא של אחד האמנים הישראלים החשובים והמוערכים, דני קרוון שנפטר במאי האחרון. באמנות הסביבתית של קרוון, המבקר הוא חלק בלתי נפרד ממנה, הוא נע בתוך היצירה ועל ידי כך משלים אותה. תערוכה זו, מתמקדת בשלוש יצירות מרכזיות של האמן השוכנות בשלושה איים שונים ביפן. שלושתן בעלות הקשרים היסטוריים וגיאוגרפיים ייחודיים למיקומן. קרוון טען כי כל דבר סביבנו מקורו בטבע, כולל מה שקיים בדמיוננו. במהלך העבודה על היצירות נהג קרוון לבקר באתרים מספר פעמים בשנה כדי ללמוד אותם ואת התנאים המשתנים שלהם ועל ידי כך ליצור יצירה עם קשר ישיר לטבע ולמקום.

ארץ השמש העולה

החיבור של קרוון והתרבות היפנית מתחיל לפני שנים רבות, "ב־1988 הגעתי לראשונה ליפן." סיפר בעברו קרוון "היה זה כאילו הבטתי במראה והתבוננתי פנימה אל עצמי. כשניסיתי לגעת באור השמש, ברוח, במים הזורמים, בגרגרי החול הנעים, בעצים, לא ידעתי ששם, במזרח, דורות עברו, בחומרים פשוטים אלו, הלא הוא הטבע, מעבירים רעיונות, רגשות, חוויות, הרמוניה, אהבה, אמונה, והם כחומר ביד היוצר. אני הולך למזרח, מן המזרח, לארץ השמש העולה, לספוג את הפלאות שנוצרו בידי האדמה הרוחצת בין שני האוקיינוסים, לספוג את השקט, האיפוק, את היוצא מן הכלל."

כמו כן, חיבורו מתבטא גם בהתמקדות באלמנטים שונים של דרך ושער, שמש וצל, צמצום ויחסי הגומלין שבין הטבע והסביבה ליצירה. אלמנט חשוב נוסף בעבודות של קרוון הוא האיזון בין הצורה לריק. כך, החלל, הסדק, המרווח, מתוכננים ומהווים רכיבים חשובים לא פחות מהחלק הבנוי. עוד מאפיין את עבודותיו הנהדרות הוא השימוש החוזר בצורות גיאומטריות פשוטות כמו עיגול, משולש ומרובע, כשהפילוסופיה הבודהיסטית רואה בצורות בסיסיות אלה את התגלמות היקום.

באמצעות צילומים, מודלים, רישומים וסרטי ווידאו שונים, שהובאו במיוחד מהסטודיו של האמן בצרפת והושאלו מגלריית גורדון וגלריית בושה ג'אג'ר שבפריז, המבקרים מוזמנים לחוות ולצלול אל עבודותיו המדהימות של קרוון גם ממרחק של אלפי קילומטרים.

'הרף עין' של יאסוהירו סוזוקי / 'יפן של דני קרוון', אוצרת: ד"ר אתי גלס גיסיס, 13.11.21-23.04.22

יש לכם רעיון? מחשבה? סיפור שתרצו לספר לנו? ~> כתבו לנו