מציצנים? עשרות יומנים אישיים עומדים לצאת מהמגירות

יצר ההצצה טבוע בנו מאז ומתמיד. השאלה האם זה נובע מסקרנות או רכילות או סתם מהשעשוע של להיכנס, ולו לרגע, לרגליו של מישהו אחר, לעולם תישאר לא פתורה. בינתיים, מרימות האוצרות אפרת סופר, דרורה פסטרנק ונוי ארד תערוכה שכל כולה הצצה ליומנים אישיים וויזואליים שנוצרו בתקופה האחרונה.

התערוכה, 'יומן ויזואלי – זמן קורונה', מתגבשת מזה זמן בליבה של סופר שנחשפה לנושא היומנים הוויזואליים  כבר לפני כשנתיים. "עוד לפני הקורונה, חשבתי להציג תערוכה בנושא יומנים במסגרת שבוע האיור" אומרת אוצרת התערוכה אפרת סופר, אליה הצטרפו דרורה פסטרנק ונוי ארד "במחקר שערכתי, הבנתי שזה מדיום שעובד חזק בעולם ושעם הזמן, התפתחה קהילה, בעיקר של נשים בגילאי 30+, שעוסקת בדבר".

ואז הגיעה הקורונה…

מסתבר, שבתקופה הזו, שבה העולם משנה את פניו ומשלב בין ריחוק חברתי מצד אחד ושיתוף מוגבר מצד שני, הפכה היצירה ביומן לדרך התמודדות ואפילו לאורח חיים. בקרב בני הקהילה ההולכת ומתרחבת בארץ ובעולם, הפך היומן לכלי תקשורת ולאמצעי רגשי וטיפולי. "די מהר הבנו שהיצירה כרגע מתבצעת ביומני קורונה" מסבירה סופר.

איך הגעתן אל בעלי היומנים?

"פרסמנו קול קורא בקבוצות הייעודיות בפייסבוק ואל חלק מהמשתתפות פנינו ישירות דרך הרשתות החברתיות. לקול הקורא ענו  46 נשים וגבר אחד. אני מעריכה שברשימה הראשונית היו מעל 70 משתתפות ומשתתפים".

עדיין לא מנויים לניוזלטר של LEGIT? זה בדיוק הזמן להקליק

עם ובלי

איך התבצע מיון המציגים והיומנים?

"חלק קטן ירד בגלל שהיוצרות לא רצו לאפשר דפדוף ביומן האישי במהלך התערוכה. חלק מהנשים גם הרגישו שהן לא רוצות לחשוף את התכנים האישיים שלהן. למרבית המשתתפות לא הייתה בעיה ובסופו של דבר, בחרנו 32 משתתפות ומשתתפים".

הכי אישי

ביומנים שיוצגו בתערוכה יש לא מעט  תכנים אישיים אבל בגלל שאפן הביטוי במדיום הוא באמצעות ציור, קולאז' וארטג'ורנלינג, החשיפה מרומזת ולא ישירה ולכן זה מרגיש פחות חשוף.

בכל זאת, זה קצת כמו להתפשט, לא?

"יוצרות רבות משתפות כפולות מתוך היומנים שלהן ברשתות החברתיות. אנחנו נמצאים בעידן השיתוף ונראה שיש רצון לקבל במה גם בחשיפה שהיא יותר אישית".

יש נושאים שחוזרים על עצמם ביומנים השונים?

"קצת קשה לדבר על הנושאים באופן כללי כי זה מאוד מגוון ובכל יומן זה שונה. יש יומנים עם התייחסות למה שקורה בחוץ: חדשות, הנחיות שונות, עבודות שמדברות על הנגיף עצמו ועל הסגר בבית.

"יש יומן שבו היוצרת עבדה על עלים מתוך תחושת הזדקנות והתכלות של הגוף שהסגר מעלה בה כאישה מבוגרת. הרבה יומנים מדברים על מה שקורה בבית. כמו למשל, אבא שצייר את בנותיו גם קודם אך כרגע מופיע המסך עם הזום. 

יומן נוסף, צויר במהלך טיול ביפן בסגר הראשון והיווה אמצעי לשמור על קשר עם משפחה וחברים בארץ. עם ביטויי קורונה שם.

יוצרת אחרת, תיארה ימים בבידוד באופן חזותי.

אחת המורות הבולטות בתחום בארץ, הקימה את בית הספר למסעות יצירתיים שמלמד את התחום ופיתחה שיעור שעוסק בעץ התקווה.

יש מי שמתארת ביומן עולם פנימי כאוטי ותחושות קשות שעולות ומישהי אחרת שמתארת עולם פנימי באמצעים מופשטים בשני היומנים שיצרה".

גיוון אינסופי

במהלך התערוכה, יצטרכו היוצרים להתנתק מהיומן לתקופה מסוימת. "אופני העבודה ביומן מאד מגוונים" אומרת על זה סופר "יש כאלה שעובדים במספר יומנים בפורמטים שונים במקביל ובוחרים, בהתאם לנושא ולהרגשה, באיזה יומן לעבוד. יש גם יוצרות שעובדות על דפים בודדים מתוך כוונה לכרוך אותם בסוף בספר שבו הן בוחרות את סדר הדברים והתוכן  הסופי. יש עבודה בספרים ישנים. זה מגוון מאוד ומשתנה מאחד לאחד".

נראה כאילו המצב דחף אנשים ליצירה

"באופן כללי עולה הרגשה של המון יצירתיות בתקופה הזו, ממש עבודה על בסיס יומיומי".

איזה שינוי עבר על התחום בחודשים האחרונים? 

"השינוי גדול. יש למשל מעבר משיעורים קטנים ואינטימיים לשיעורי זום שיש בהם לעיתים מאות משתתפים. בתקופות שאפשר, חוזרים במקביל לעבודה בסטודיו קטן. הפורמט של שיעורים רבי משתתפים אפשר לנשים רבות נוספות להיחשף לתחום ולהתחיל ליצור וכן לנשים שגרות במקומות מרוחקים להצטרף למעגלי היצירה".

תערוכה בהתהוות

היומנים של המשתתפים בתערוכה גדושים ועמוסים בשלל דימויים, טכניקות וצבעים.

במה עוסקת התערוכה בעצם?

"במרחב שבין אמנות ותרפיה. חלק מהיוצרים שיציגו עוסקים בתחומים שונים של תרפיה ועושים ביומן שימוש כבכלי לתרפיה עצמית".

מה מקור ההשראה לתערוכה?

"מדובר באותו יומן מפורסם של קארל יונג שהיה הראשון שהשתמש ביומן וויזואלי ככלי לביטוי מחשבות, הגיגים, חלומות ועולם פנימי אישי כצוהר לטיפול נפשי אישי. יונג יצר יומן שמעלה תת מודע אישי וקולקטיבי. הוא הרגיש שהיומן הקדים את זמנו ואסר לפרסם אותו. רק ב 2010 שוכנעו יורשיו שוכנעו יורשיו להוציאו אל האור כמסמך העוסק בחיבור לתת מודע ולארכיטיפים קולקטיביים".

איך תציגו את כל המידע הזה?

"מרבית היומנים יהיו מונחים כך שאפשר יהיה דפדוף בהם. חלקם יהיו תלויים על הקיר בעמוד מסוים. עדיין לא החלטנו באיזה עמוד".

בגלל המצב, לא ברור מתי תתקיים התערוכה. כך או כך, היא עתידה להיות מוצגת בגלריה 'סלון לאומנות – כנפיים' שנבחרה במכוון, בגלל החיבור להיבטים טיפוליים. הגלריה שייכת לעמותת כנפיים לאמנים שחוו משברים נפשיים. בינתיים, תוכלו לצפות ביומנים כאן וכאן.