רציתם לדעת איך זה לעבוד יחד? תערוכה חדשה בחולון חושפת הכל

היום, יום שלישי, 28/5, נפתחת במוזיאון העיצוב חולון התערוכה הקבוצתית אי זוגי. התערוכה מבקשת לבחון את דו השיח היצירתי המתקיים בתהליכי העיצוב של שניים או קבוצה של מעצבים. בתערוכה מוצגות עבודות של חמישה הרכבים בינלאומיים, בהם ארבעה זוגות ושלישייה אחת, כשכל אחד מהם הוזמן ליצור פרויקט חדש ומקורי עבור התערוכה ולתעד את התהליך במדיה מגוונים תוך כדי.

התערוכה מתמקדת באפן הייצוג והתיעוד של תהליך היצירה המשותף מתוך כוונה לבחון את מערכת היחסים הייחודית והמורכבת המתקיימת בין אנשים שחושבים, עובדים ולעיתים אף חיים יחד. (אוצרת: מריה כריסטינה דידרו).

"נקודת המוצא לעבודות המוצגות בתערוכה היא ריבוי הקולות המשמש בסיס ליצירה משותפת" אמרה מריה כריסטינה דידרו, אוצרת התערוכה "כל שיתוף פעולה מצריך מתן כבוד, הבעת אמון, כמו גם הכרות עם אישיותו של האחר. אך התערוכה מבקשת לדון בהתנהגות האנושית ובשיתוף הפעולה האינטלקטואלי באותה מידה שבה היא מבקשת לעסוק בתהליך העיצוב החומרי, הצורני והטכני. המעצבים משוחחים זה עם זה, אך בו-זמנית פונים גם אלינו הצופים".

הרעיון הניצב בבסיס התערוכה בוחן את השאלה – האם תם זמנו של המעצב הכוכב הבודד והאם המפתח להצלחה טמון כיום בשיתופי פעולה המתקיימים בין מספר גורמים? האינדיבידואליות שבלטה כל כך בתחום העיצוב בעשרים השנים האחרונות, מפנה את דרכה לעבודה בקבוצה שבה לכל פרט יש סט של כישורים אותם הוא רותם למען הצלחתה.

הפרויקטים החדשים דנים בתהליכי חשיבה, עיצוב ויצירה השמים דגש על הדדיות ומאפשרים הצצה למערכת היחסים הייחודית, הכנה והמורכבת המתקיימת בין אנשים העובדים יחד.

"זהו צעד חשוב עבורנו, המסמן נקודת מפנה ביכולת שלנו לתמוך ביצירות מקוריות וחדשות ולנהל דיון הן עם המעצבים והן עם קהל המבקרים המעמיק את ההבנה של הלכי הרוח הנוכחים היום בעולם העיצוב" אמרה מיה דבש, אוצרת ראשית, מוזיאון העיצוב חולון "למעשה, זוהי התערוכה הראשונה שבה כלל המוצגים הוזמנו, נהגו, תוכננו טנבנו במיוחד עבורה". 

תחביר הדדי

זוג המעצבים, בועז כהן הישראלי וסאיאקה יאממוטו היפנית, לסטודיו BCSXY, מחזיק בגישה בלתי רגילה לדברים רגילים ובנטייה לבחון פתרונות יוצאי דופן לבעיות יומיומיות. הסטודיו עוסק הן בתנועתן של מחשבות והן בתנועה הפיזית של דברים במרחב. בפרויקטים קודמים, גילו השניים משיכה לסוגים שונים של תנועה המייצגת עבורם את תהליך ההתפתחות אותו הם מחפשים. 

בפרויקט תחביר הדדי המוצג בתערוכה, מציגים חברי הסטודיו את הדואליות שבין טכנולוגיה וייצור חפצים פשוטים ואנלוגיים. העבודה מתמצתת מציאות בה הנדנדה, כמרכיב משחקי וילדי, היא נקודת הפתיחה לייצוג חזותי של דימויים וקולות הקשורים לחשיבה השכלתנית ולתרגילים האינטלקטואליים המאפיינים דווקא את עולם המבוגרים.

אבל למרות זה, העבודה עצמה דווקא מפרקת את הדיכוטמיה בין שני העולמות, בעודה משקפת את היחסים המיוחדים שבין שני היוצרים. עולם הילדות ועולם ההיי-טק מופיעים כרחוקים מאד זה מזה, אך גם כקרובים ביותר זה לזה. שתי טיפולוגיות שונות של מרכיבים השייכים למרחבים ולמחוזות אסתטיים שונים, חוברות יחד תוך שהספונטניות והפשטות של הנדנדה המתנועעת פותחות בפנינו יקום בלתי צפוי וכך גם יוצרות חוויה חושית בלתי צפויה.

אולם המראות השבורות

העיסוק בנקודות מבט משתנות הוא אחד המאפיינים המרכזיים של הסטודיו האמריקני Snarkitecture שבו חברים אלכס מוסטונן, דניאל ארשם ובנג'מין פורטו. הסטודיו נוצר כגוף שיתופי הנע על הציר שבין אמנות וארכיטקטורה, והפרויקטים שהוא עוסק בהם מעודדים תקשורת יוצאת דופן בין אנשים ומזמינים את הצופים לחוות את המציאות מנקודת מבט משחקית. כשהתבקשו לבטא את רעיון יחסי הגומלין בתהליכי עיצוב, יזמו משחק המערב את כל החושים.

פרויקט אולם המראות השבורות משחק עם הציפיות של כל אחד מאתנו – בין אם הן מציאותיות או בלתי-מציאותיות, רגילות או יוצאות דופן. המיצב מאפשר שיחה בלתי שגרתית ביננו לבין עצמנו כשהוא הופך כל מראה מחפץ יחידני לחלק מסביבה ארכיטקטונית שנוצרה בשיתוף פעולה עם מותג עיצוב הפנים האיטלקי Gufram.

המבקרים חוקרים ומגלים את חלקי המיצב השונים, מתווים לעצמם דרך ואופן פעולה בסביבה הבלתי מוכרת, המתעתעת, ועשויים לחוות מפגשים בלתי צפויים, רגעים מפתיעים, חילופי דברים ודיאלוגים. חציית כל אחד מהסיפים הסוריאליסטיים המופיעים בתוך המיצב הוא תרגיל אישי, אך כזה המתרחש תוך כדי שיתוף עם אחרים במסגרת חוויה קבוצתית המבוססת על משחקי השתקפויות בין עולמות מקבילים בעלי קיום זמני בלבד.

מאוזנים

"אנחנו מבלים את רוב זמננו בהגשת עזרה לאובייקטים כדי שירגישו טוב יותר עם עצמם" מצהירים נעמה שטיינבוק ועידן פרידמן, חברי Studio Reddish. במסגרת תערוכה, החליטו השניים לטפל בנושא שיווי המשקל. איזון הוא אחד המרכיבים החשובים של תקשורת חיונית, ומפגש בין שני שותפים לדרך הוא כמו תרגיל אקרובטי הדורש אמון – ובמקרים מסוימים גם פיוס.

בפרויקט מאוזנים, שטיינבוק ופרידמן מפרקים את הרעיון הסמלי של מושג האיזון ובוחנים את האופן שבו הוא משפיע על תהליך העבודה שלהם. לשם כך, הם בחרו לתקשר באמצעות מוביילים ולהשתמש בשיווי המשקל שלהם כדרך לשוחח על נושא השיחה. בנוסף, השניים מאמינים שמוביילים משמשים כנקודת מוצא מצוינת למחקר בתחום העיצוב בדגש על טכנולוגיות, חומרים ופרטים. "מאז שנתבקשנו ליצור את הפרויקט הזה, דיברנו ממש הרבה" הם מעידים.

דיונה

סטודיו Zaven האיטלקי שחברים בו אנריקה קאוורזן ומרקו זאווניו,עוסק ביחסי הגומלין שבין תקשורת, עיצוב ואמנות, וחוקר אפשרויות חדשות ליצירת חומרים מסורתיים (ועכשוויים). עבור התערוכה, בחרו השניים חומר עשוי חול נוזלי המשנה את מהותו בתהליך סדור שתלוי במיומנויות ובכישרון אנושיים.

כדי לייצג את חילופי הדברים ביניהם, המבוססים על שכבות שונות של תקשורת, בחרו המעצבים להתיך יחד גושי זכוכית יצוקה ולפתח אובייקט הנותן ביטוי מוחשי לתהליך של שיתוף אינטלקטואלי. מכיוון ששניהם מעצבי מוצר, הוביל הפרויקט ליצירת סדרה של מנורות עשויות זכוכית מנופחת, המגלמת את דרך העבודה של הסטודיו ואת תהליך ההפריה ההדדית של זוג המעצבים.

הדיאלוג, הניתן לקריאה דרך הסדרה המרשימה של חמשת האובייקטים, נוצר על ידי ריבוד של שכבות זכוכית שונות המייצגות שכבות של תקשורת. יחידות הצבע המגוונות נותנות ביטוי לטון ולעוצמה של תהליכי מחשבה עצמאיים, המתורגמים באמצעות שיחה לאובייקט אחד. "המנורות מייצגות שכבות השונות של ידע, תשוקה ורגישות שכל אחד מאתנו תורם לפרויקט" אמרו השניים.

חמשת האובייקטים, המכונים דיונה מוקפים בחומרים, בחפצים מתכלים ובקומפוזיציות מופשטות המצביעים על ניסויים מוקדמים יותר בטכניקת העבודה עם הזכוכית ובשימוש בכבשן. שם העבודה מתייחס לא רק לאבקת החול ממנה עשויה הזכוכית, אלא גם להקשר המקומי שבו מוצגת העבודה – ומייצג את נופי המדבר היפהפיים של ישראל.

התמזגות

קתרינה מישר וותומס טרקסלר הם צמד אוסטרי המרכיב את סטודיו mischertraxler העוסק בנושאים עדינים ורגישים באמצעות פרקטיקה של מחקר, המוביל ליצירת מכשירים יוצאי דופן. השניים נוהגים להקנות תכונות אנושיות לכל סוג של מכונה שהם מתכננים ומייצרים. 

פרויקט התמזגות נותן ביטוי חזותי למתודולוגיה של הסטודיו, המבוססת על תהליך של דיון ודיאלוג בין שני השותפים עד שפרויקט הופך להיות מה שהם מתארים כ"גרסה טובה יותר מזו שיכל להפיק אדם אחד". המטוטלת משנה את צבעה בהתאם למיקומו של האדם המתקרב אליה, כך שנדמה כי המיצב צופה במבקרים ומציע להם מידע. המטוטלת חוזרת שוב למרכז לפני שהיא מבצעת תנועה חדשה הכוללת מפגש עם אדם נוסף.

כותרת העבודה מתייחסת לתהליכי ערבוב, התכה, צירוף ושילוב, ומשקפת את יכולתו של הסטודיו לתכנן ולפתח מכשירים בעלי יכולות ליצור אינטראקציה קינטית עם בני אדם באופן מדויק ואנליטי. השילוב בין עבודה ידנית וטכנולוגיה מתקדמת, הופך במקרה זה, למאמץ חברתי משותף. כפי שאומרים השניים "עיצוב יכול להיות שימושי, טוב ויפה לא רק כסדרה של מוצרים, אלא גם כייצוג של רעיונות".

התערוכה עד: 26/10/2019. 

כתובת: שד' גולדה מאיר 6, חולון. חניה חינם.