מצעד 10 הפרויקטים הבולטים בתערוכות הגמר של ויצו חיפה

המחלקה לאדריכלות

"ארכיטקטורה היא מקצוע רב תחומי, רחב, מאתגר… היא הבמה של המרחב בו אנו חיים ופועלים, הפרשנות לחלומות אותם אנו טווים, הבית בו אנו גרים" אומרת פרופ' אדריכלית אירית צרף נתניהו, ראשת המחלקה "המחלקה מחויבת לשאלות חברתיות, פוליטיות, כלכליות וסביבתיות, הן מקומית והן גלובלית, מתוך אמונה שעל האדריכל להיות מעורה בקונטקסט החברתי, טכנולוגי ותרבותי, כחלק בלתי נפרד מעולם העיצוב והתכנון".

רובע קילומטר

שכונה ה' בבאר שבע, נתפסת עד היום כניסוי אדריכלי בעל חשיבות היסטורית. לוטם חממה, בפרויקט 'רובע קילומטר', בוחנת כיצד למרות השינויים בכל תחומי חיינו, לא הרבה השתנה בתחום דפוסי החשיבה האדריכליים. אחרי חקירה וניתוח מעמיקים שערכה בהבטים שונים שהשתנו בחיינו, מנסה חממה להביע את האפן שבו אמורה עיר להיראות בעיניה ובאיזה עיר הייתה רוצה לחיות.

החלל החיצון

נעמי קליין, בפרויקט 'החלל החיצון', מציעה חשיבה מחדש על תשתיות העיר תל אביב וארגון שלהן במטרה להיערך למצב צפיפות קיצוני של העיר בשנת 2050. "המהפכה שבה בחרתי לעסוק היא בתחום התחבורה" אומרת קליין "מהפכה שעתידה לשנות את הדרך ואת התפיסה הקיימת של התניידות במרחב. מהפכה זו, עשויה להשפיע רבות על התשתיות הקיימות בעיר, בעוד מה שאנו מכירים היום בתור 'כביש' עשוי להיתפס בתור המרחב הציבורי בעתיד". הפרויקט מציע ניסוי אדריכלי המסתמך על מספר הנחות יסוד וחשיבה משוחררת מכבלים ואילוצים קיימים.

ירושלים של מעלה ירושלים של מטה

מושג הקונפליקט והשלכותיו על המרחב, הם העניינים בהם עוסק הפרוקיט 'ירושלים של מעלה ירושלים של מטה' של יונתן בן דוד המנסה לבטא את המונח באמצעות אדריכלות. בפרויקט, מתערב בן דוד במרחב התת קרקעי שבמרכז העיר שם הוא מייצר שכבה המחברת בין מזרח ומערב ומתקיימת כמרחב אלטרנטיבי המאופין באלמנטים מקומיים כמו אבן חצובה, אור שמש ישראלי וניקוז מים. כך, הוא גם מתאים לכולם ללא הבדל דת, גזע ומין.

Aleppo Rebirth

חן שמעוני, מדברת בפרויקט שלה על העיר הסורית חאלב ועל הבתים שנהרסו בה במהלך מלחמת האזרחים בשנת 2017. שמעוני עוסקת בחאלב הן מהפן ההומניטרי והן בשל היותה נכדה ליליד העיר. "דרך העשייה האדריכלית, למדתי את העיר לעומק וחוויתי בצורה מוחשית את הסיפורים ששמעתי בילדותי מסבי שתיאר את הפאר שלה לצד הדלות והעוני" מסבירה שמעוני "היום, נראית חאלב כעיר רפאים, לאחר שנהרסה כמעט עד היסוד". שמעוני, מציעה מהלך פנימי המאמץ דפוסים תרבותיים הקיימים בחברה המקומית, תוך הענקת כלים והזדמנויות להעצמת הבנייה העצמית כפתרון לשיקום העיר תוך שימוש בפסולת ההרס הנערמת כנוף אורבני בהווה. 

המחלקה לתקשורת חזותית

"ייחודה של המחלקה ניכר בשילוב בין פיתוח מיומנויות ומקצועות לימוד מסורתיים לבין המקצועות המעודכנים ביותר הקיימים בשוק בתחומי האינטראקטיב, הוידאו, הטלוויזיה, הקולנוע והאנימציה התלת ממדית" אומר ראש המחלקה, ירון שין "כך, אנחנו מגבשים מעצב רב תחומי בעל יכולות מגוונות, שתחילתן בחשיבה ופיתוח וסיומן ביישום המעשי. ההקפדה על עדכון טכנולוגי ועידוד הסטודנטים לפרויקטים בעלי אופי מחקרי, מתאפשרים הודות לתכנית לימודים המדגישה את פיתוח היכולות האישיות והצרכים השונים של כל סטודנט".

שגרת חרום

'שגרת חרום', הוא הפרויקט של אופל קודוביצקי שנולדה בקיבוץ כרמיה הממוקם קרוב מאוד לעזה. "חלק גדול מחיי, חוויתי את המצב הבטחוני הרגיש בסביבה בה גדלתי. לצערי, המציאות לא נמצאת במגמת שיפור וכנראה תשאר ככה עוד הרבה זמן" מסבירה קודוביצקי "הפרויקט מעביר את השגרה תחת האיום המתמיד בצורה תמימה וילדותית בעזרת טכניקת הטושים הסזיפית והמטעה".

הדגל

אדווה צלאח גילתה, תוך שיטוט במרחב הציבורי, שהשימוש בדגל ישראל רצוף בחוסר עקביות חזותי. בפרויקט 'הדגל' היא עוסקת ביחס הרשלני לעתים ב"לוגו המדינה" שאינו עולה בקנה אחד עם הגאווה הלאומית שתליית דגל מיצגת. צלאח מתבססת על סעיפים הנהוגים בספר מותג וכך, כולל הפרויקט ספר מותג מחקרי שבו הנחיות וסטנדרטים גרפיים לשימוש בדגל המדינה המופיעים לצד ניסויים שערכה בנושא.

הגירה דיגיטלית

'הגירה דיגיטלית' הוא הפרויקט של זהר יוסיפון המתאר איך כמו כל מהגר, גם מהגר דיגיטלי סובל מקשיי שפה, תרבות והתנהגות. את כל אחד זה פוגש במקום אחר – ברצון הכמעט סיזיפי להיות הכי מעודכן, בשיתוק מול מה שהיה מוכר ועכשיו כבר לא, באכזבה ובבדידות. "אנשים שנולדו לפני המהפכה הדיגיטלית אף פעם לא ירגישו באמת ילידים בעולם החדש" טוענת יוסיפון.

sounds of silence

השם של הפרויקט של בר גליק משקף את הסיפור היחודי מאחורי השיר sounds of silence כסיפור של יצירה משותפת בעולם המוסיקלי. "בחרתי לספר את סיפורם של סיימון וגרפונקל, משום שהשיר מהווה דוגמה לכך שברב הפעמים, השלם גדול מסך חלקיו" אומר גליק "לולא השתלשלות האירועים המקרית, הצמד והשיר שכתבו לא היו זוכים להכרה עולמית". בעזרת אנימציה תלת ממדית ושילוב של קטעי סאונד ייחודיים שנבנו על בסיס השיר עצמו, בחר גליק להציג את הסיפור באפן הדורש מהקהל להיות חלק פעיל ובלתי נפרד מהיצירה. 

המחלקה לצילום

עולמנו הפך בעשורים האחרונים לעולם הנשלט על ידי דימויים. אנו מצלמים ללא הרף, ממסגרים, מציגים ונושאים תצלומים. "ככל שהתצלום הפך זמין וקל יותר ליצירה' כך קשה יותר לענות על השאלה: מהו צילום?" אומר ראש המחלקה, ערן ברק "מורכבות זו, מעמידה את הצילום כמדיום מרכזי ובולט במרחב יצירתי מתפתח ומשתנה ללא הרף". 

על גדות הירדן

דניאל גולדרינג יצא למסע על נהר הירדן כהוא מצויד במצלמה ובספרו של החוקר יוהן מקריגור שחקר את הנהר במאה ה 19. "אני רואה את עצמי בהליכותיי בתור חוקר מודרני של הירדן שעל אף שהכל כבר גלוי וידוע בו, עדיין אולי יש עוד דברים שניתן לגלות בו" הסביר גולדרינג "בעבודתי, אני מסייר לאורך גדותיו של הירדן דרך היישובים, הגשרים, האתרים והשדות החקלאים. בדרכי, אני מצלם את מה שרואות עיני בניסיון לתאר את האזור כיום".

זכרונות ביתי

מצויד במצלמה, יצא אנדריי איסקרולסקו למסע אל עברו – מהמקום שהוא ביתו, אל המקום שהיה ביתו. אל המקום אליו נושאים אותו זיכרונותיו מימי החופש הגדול של ילדותו, בהם בילה בביוש ובשטיי שברומניה עם סבו וסבתו. "עבודה צילומית זו, היא תוצאה של חוויות המסע חזרה לזיכרונות ילדותי, לרומניה" מעיד ריסקרולסקו "תיעדתי את זיכרונותי, את האנשים והמקומות שלנצח יהיו חלק מהווייתי, מהאדם שאני. זיכרונות ילדותי בארץ רחוקה שתמיד תהייה ביתי השני".