מעצבות הפנים הטוענות שעיצוב זה לא רק דקורציה אלא עניין שבנפש

מעצבות הפנים דנה לייטסדורף ונטלי בן עמי עומדות בפני עידן חדש. כל זה ממש טוב ויפה בהתחשב בעובדה ששתיהן נמצאות בשנות השלושים לחייהן, שמאחוריהן רזומה נאה ומכובד של לא מעט פרויקטים בקנה מידה שונים וכשעל שולחנן נמצאים בכל זמן נתון כחמישה עשר פרויקטים בשלבי עבודה שונים. "המשרד שאנחנו מנהלות, יחד עם צוות של ארבעה עובדים, יכונה מעכשיו קבוצת INTERIOR וציון לשינוי יהיה אתר האינטרנט שעליו אנחנו עובדות ממש עכשיו ושיושק בזמן הקרוב" אומרות מעצבות הפנים דנה לייטסדורף ונטלי בן עמי שלאורך כל השיחה משלימות זו את משפטה של זו.

בעידן של תקשורת ויזואלית ורשתות חברתיות, אני תמהה איך זה שרק עכשיו הן עוסקות בתיעוד הפרויקטים הרבים שכבר רשומים ברזומה המרשים שלהן למרות פרק הזמן הקצר שבו הן עובדות יחד. "פשוט כי היינו מאוד עסוקות" הן אומרות בחיוך "אנחנו עובדות מסביב לשעון כולל גידול ילדים במקביל ועכשיו כבר יודעות מתי ואיך לעשות את ההפרדה".

גם דנה וגם נטלי למדו עיצוב פנים במכללה למנהל בראשון לציון (אם כי לא באותו שנתון) ושתיהן אימהות צעירות – לייטסדורף לשני בנים קטנים ובן נעים לתינוק בן שנה. דנה החלה את דרכה המקצועית כשעבדה כחמש שנים במשרדו של אדריכל גדי הלפרין, שם שימשה גם כמנהלת משרד, ואז פרשה ופתחה לפני כשש שנים עסק משלה. נטלי הצטרפה אל דנה אחרי כשנה כמעט מיד עם תום לימודיה. "בשלב מסוים ממש התאהבנו ומהר מאוד גם מאוד גדלנו" הן מספרות "בהתחלה, עשינו בעיקר דירות, בתים ועסקים קטנים אבל די מהר הגענו למלון סטאי בתל אביב ותוך זמן יחסית קצר, לקחנו יותר ויותר פרויקטים של בתי מלון.

כדי שאוכל להמשיך לראיין את השתיים מבלי שהדבר יהיה תלוי ביננו, אני חייבת להתייחס לשושלת המשפחתית של דנה לייטסדורף הנקשרת באדריכלות, יזמות ואופנה. דנה, את למעשה נצר למשפחה ידועה, יצירתית ומעוררת עניין

"זה נכון. סבא שלי הוא אנדרי לייטסדורף, מהנדס ואדריכל שהיה בעל משרד ובנה לא מעט באירופה ובארץ. אשתו הראשונה, הייתה פיני לייטסדורף ששימשה כמעצבת הראשית של חברת משכית. בנם הוא דוד שלי, אדריכל הערים טומי לייטסדורף, שהיה נשוי לרינה מאיר, בתו של משה מאיר, מקים מגדל שלום. בנם, ובן הדוד שלי, הוא היזם והאדריכל יונתן לייטסדורף. גם טומי וגם יונתן (יויו) הם מוסמכים לאדריכלות מה AA בלונדון כשיונתן הוא יותר איש עסקים שמפתח פרויקטים בארץ ובעולם בהם הוא אמון גם על האדריכלות ועיצוב הפנים" אומרת לייטסדורף בסיפוק.

"זה דבר אדיר לגדול במשפחה כזו. מצד אחד, זה יוצר לא מעט ציפיות אבל גם מעניק לנו היום גב ענק שאין כדוגמתו" ממשיכה לייטסדורף "הם תמיד שם ותמיד יתנו את קרש הקפיצה ויעזרו לגדול אבל גם יצפו שאצליח לבד. זה עוזר מאוד אבל גם מחייב אותי להוכיח את עצמי. היום, אחרי שש שנות פעילות מקצועית, אני יכולה להגיד שפרויקטים נכנסים למשרד שלנו לגמרי בזכות".

המשרד של לייטסדורף ובן עמי יושב מזה זמן במגדל שלום המיתולוגי ובין היתר הן עוסקות בשיתופי פעולה, הן עם טומי והן עם יונתן, המשלבים שיפוץ ועיצוב משרדים וחללים ציבוריים בקומפלקס העצום של המגדל. למרות שיש להן כבר בלי סוף עבודה, הן בהחלט מצפות לשיתופי פעולה נוספים עם קרובי המשפחה של דנה בפרויקטים נוספים בארץ ובעולם.

התחלנו בגדול

חלק נכבד מזמנן מקדישות היום לייטסדורף ובן עמי לעיצוב בתי מלון ועד כה הספיקו לעבוד עם רשתות מובילות כמו דן, ישרוטל, אורכידיאה, פתאל והמלך שלמה. למעשה אנחנו נפגשות לשיחה כי ממש השבוע תפתח רשת מלונות דן להשקה רכה שתמשך שישה חודשים את מלון LINK hotel&hub שבו היו אחראיות על עיצוב הפנים. המלון המציע קונספט הפונה לתיירים בני דור ה Y ומחבר בין טכנולוגיית אירוח חדשנית לבין הלקוח העסקי המעוניין לשלב בחוויית השהייה גם פן חברתי בהקשר אמנותי.

מה מרתק כל כך בעיצוב בתי מלון?
"הבחירה בבתי מלון נובעת מהעובדה שבעיננו, זה החלל שהכי מעניין לעסוק בו בתחום העיצוב. ראשית, אין ריטואל קבוע מכיוון שלכל פרויקט יש מיקום שונה לחלוטין בין אם מדובר באילת, בירושלים, בתל אביב או בטבריה. בנוסף, כל רשת מייצגת קו אחר כמו גם אופי וחוויות אחרות. העיצוב, נגזר לרב מהאתר עצמו כשבארץ קטנה כמו שלנו בשטח כל כך קטן הנוף והאווירה משתנים מהקצה אל הקצה במרחקים ממש קצרים".

במה בא לידי ביטוי השוני בין הרשתות השונות?
"כל אחת מהרשתות שונה מהשנייה לחלוטין בכל עניין ודבר. 'דן' היא רשת ותיקה ומנוסה ועדיין נחשבת מסורתית ושמרנית יחסית. מלון 'לינק', לעומת זה, מייצג דווקא קונספט חדשני ולכן גם העיצוב שלו חסר תקדים. זה מלון שבו הקונספט בנוי על כך שיש בו מעט מאוד עובדים. הרעיון, הוא להפחית בעלויות כוח האדם ובו בזמן להרחיב את חווית המשתמש שבפועל, מקבל יותר שליטה והופך לשותף פעיל בהפעלת המלון עבור עצמו. כך למשל, הוא עושה לעצמו צ'ק אין לבד.

"כשהוא ממוקם בשדרות שאול המלך בלב העיר תל אביב, הוא מוגדר כמלון עסקים המיועד בעיקר לאורחים מחו"ל ומאפשר להם לשכור חדר במחיר סביר ובמהלך היום לרדת לקומה התחתונה בה ישנו חלל פתוח הכולל פינות עבודה, חדר ישיבות ואזור בידורי. בכל אחת מהפינות הללו ניתן לשבת בפרטיות אבל גם להרגיש חלק מהכלל. אל אזור זה, שהעיצוב בו מאוד מושקע ונעים, מוזמנים גם להגיע בתשלום אנשים מהחוץ וכך הוא הופך לחלל חוויתי ולחלק בלתי נפרד מהתזוזה, ההתרחשות והדינמיקה של העיר. בנוסף, מחשיב עצמו המלון גם כחממת אמנות תוך שהוא משלב בתוכו אמנות רחוב מקומית באפן שבכל קומה מיוצג אמן אחר. האמנות גם תתחלף עם הזמן מה שהופך את המלון לחווייתי ודינמי אף יותר.

"לא כל כך רחוק משם, במלון 'סטאי', לעומת זה, המטרה הייתה להצמיח את המלון מתוך המבנה בן המאה התשע עשרה הממוקם על גבול יפו. בשונה ממלון 'לינק' העסקי, ב'סטאי' מדובר על מלון יוקרה קלסי ומהודר שכמו נובע מתוך ההיסטוריה המפוארת של העיר. זה הקושי וזה היופי שבו מכיוון שמדובר בפרויקט מאוד מורכב לשימור המשלב בין ישן וחדש שבו עבדנו בצמוד אדריכל השימור אייל זיו וממש התעכבנו על כל פרט.

בעיצוב שם, הדגשנו מאוד את החיבור בין יפו ותל אביב כשבעצם השתמשנו במרקמים המאפיינים את יפו יחד עם עיצוב מודרני המאפיין את חיי העיר התוססים בתל אביב. הבנו שמדובר במלון יוקרה של למעלה מחמישה כוכבים המיועד לאוכלוסייה מאוד מסוימת ושעלינו לספק רמת עיצוב בינלאומית. אפשר להגיד ששם דנה עבדה פרק זמן ארוך של חמש שנים בהן בקרה יום יום באתר כמתאמת המקומית מול המעצב בלונדון ARA כשעם הזמן, הפכתי למאין שותפה שלו. בהמשך, עם השלמת המלון, זכינו גם לסיקור נרחב במדיה הבינלאומית מה שכמובן פתח בפנינו המון דלתות. יצא שבמקום להתחיל בקטן ומשם לצמוח, למעשה התחלנו ממש בגדול".

בבתי מלון, האתגר גדול מעצם העובדה שצריך לענות גם על ציפיותיו של המזמין וגם על אלו של הלקוח.
"זה טוטאל דיזיין ואין משהו שניתן להתפשר עליו. בסופו של דבר, כמעצבות, אנחנו צריכות לתת פתרון וחוות דעת לגבי כל פרט מבינוי ועד מזלג. בפועל, יש המון שיחות עם הלקוח בהן אנחנו עוסקות בשאלות של תפעול, בלאי, סוג קהל יעד וכדומה. על כל זה צריך לתת את הדעת מבלי לוותר על הקונספט והחוויה, על דרישות הלקוח ועל המחשבה איך כל הדבר הזה יתפקד בשימוש שוטף ואינטנסיבי לאורך שנים.

"כמעט כל תחום בימינו לא מתופעל עוד בידי איש אחד העומד בראש. גם בחינוך ובהיי טק, מאמינים מאוד בעבודה בקבוצה. אנחנו מאמינות שתוך כדי שאלות ותשובות נגיע לפתרונות הטובים והנכונים ביותר. אנחנו מאוד מקשיבות ללקוחות וליזמים, בהם יש כאלה המעורבים יותר ופחות, כי יש המון מה ללמוד מהם. ההקשבה נובעת מהרצון להתאים את העיצוב לסיטואציה שהיא לא המרחב היומיומי וצריך להכיר מושגים חדשים. אין נכון ולא נכון אבסולוטיים".

על מלון 'סטאי' הושמעו לא מעט ביקורות. איך מתמודדים?
"ביקורת תמיד תהיה. אין לנו בעיה להתמודד עם הביקורת. בסופו של דבר ,לומדים מכל דבר, מאלה שאוהבים ומאלה שלא. הפרויקט הספציפי הזה היה מאוד מורכב והיו בו המון מקבלי החלטות הקשורות בתחום העיצוב שבהם יזם, אדריכל מבנה, אדריכל שימור, אדריכל פנים מחו"ל ועיצוב פנים. זה לא עניין פשוט. עיצוב הפנים הוא חלק משילוב של דעות והתחשבות בדעות של קבוצת אנשים שבראשם עומד היזם. לפעמים גם קורה שאנחנו עושות דברים שמנוגדים לקונספט ולאינסטינקטים שלנו. בעולם המלונאי, מסתבר, צריך ללמוד להקשיב ליזם שיש לו, בסופו של דבר, את הניסיון בתחום. אין שחור ולבן. אתה חייב להבין שאתה חלק מקבוצה ולא עומד בראשה. לכל אחד יש דעה אותה הוא מביא אל השולחן יחד עם הרצונות, המחשבות והמטען של הידע והניסיון שלו. יחד, כקבוצה, בסופו של דבר מתקבל מוצר מוגמר המורכב מהמון פרטים שהם לא רק עיצוב פנים".

אז בעצם מכל פרויקט אתן לוקחות אתכן משהו להמשך הדרך
"במהלך העבודה על מלון 'לינק' למשל, למדנו המון מעמי פדרמן שהוא מלונאי ברמה עולמית שלימד אותנו איך לחשוב ואיך לקבל החלטות" אומרת לייטסדורף שגם נסעה עם פדרמן לביקור אינטנסיבי בלונדון שם בקרו בהמון בתי מלון במטרה לחקור את התאמת החוויה במלון לאורח המגיע לשהות בו. במקרה הזה, עבדנו כקבוצה על מלון עסקים מודרני ורב שימושים שעיצובו נבע מקונספט הנחשב חדש בארץ.

"המלך שלמה בירושלים, לעומת זה, הוא סוג של מלון שונה לחלוטין הממוקם במרכז ירושלים מול הקינג דיוויד ונותן מענה לתיירים הרוצים ליהנות ממיקום מצוין ונוף מדהים למשכנות שאננים. האדריכלות המקורית של המלון גאונית אך במהלך השנים סגרו אותו כלפי פנים. כך, הדבר הראשון שעשינו, היה לפתוח את החלונות כלפי חוץ כך שניתן יהיה ליהנות מהנוף הנדיר. מצד אחד, עשינו שימוש בחומרים וגוונים המאפיינים את ירושלים. מאידך, רצינו לשלב את החדשנות של היזם שרצה להביא את האיכויות של ניו יורק לעיר הכל כך מיוחדת הזו. כל זה קרה בתהליך ארוך כי המלון כבר עבד וכבר צבר קהל של לקוחות נאמנים שלהם רצינו להציע עיצוב שייתן מענה לימינו אנו.

"בעבודה במלונאות, קל ליפול למקום הבנאלי של חומרים וגוונים צפויים אבל למעשה חייבים כל פעם לגוון ולשנות ולקחת את הפרויקט למקום הבא וכך לשלב חומרים חדשניים ומודרניים.

על משרדים, חללים ציבוריים ובתים פרטיים

אמנם בתי המלון תופסים חלק ניכר מעבודתכן. אבל אתן עובדות גם על פרויקטים אחרים כמו משרדים, חללים ציבוריים ובתים פרטיים. באיזה שלב משתלבות בפרויקט ציבורי למשל?
"כבר בשלב המעטפת. יש פרויקטים שבהם אנחנו מקבלות מעטפת שבה יש הכנה לתשתיות בלבד. בשלב הזה, אנחנו מייצרות פרוגרמה שמקורה בצרכים, בקווים המנחים ובהמון שאלות שאנחנו שואלות את הלקוח בין אם זה היזם, המשכיר או בעל המקום. האתגר הוא לתת את המענה הטוב ביותר במסגרת מגבלות השטח. בכל זה משתלבים גם המון משתנים כמו היכן שמים את התיק? היכן אוכלים? מהי האקוסטיקה הנדרשת? איך מונעים כאבי ראש? וכדומה.

"חשוב להבין מה בדיוק עושים במשרד. למרות שמשרד על פניו מהווה רק מקום עבודה, הרי שהיום מצופה שיהיה גם חוויתי למשתמש כדי שיוכל לשהות בו שעות ארוכות. ש משרדים שאנשים נמצאים בהם 13-14 שעות ביום כך שצריך להתאים להם סביבה נוחה. יש עניין של טוטאל דיזיין שיהיה קוהרנטי ויזואלית וירגיש כמו מערכת אחת שתעבוד בקנה אחד עם מה שהחברה מייצגת.

"עם כל הדומה והשונה, אנחנו מעצבות גם הרבה לובאים ומרחבים ציבוריים המשמשים למעבר או המתנה שגם בהם צריך להבין ולפתור הרבה מרכיבים כמו כמה זמן שוהים שם? ולאיזה צורך מגיעים לשם? לפי התשובות הללו בוחרים מערכות תאורה וישיבה למשל.

"בבתים פרטיים, בניגוד לאלו הציבוריים, יש משהו נחמד בלשבת לשולחן מול שני אנשים לעומת העבודה בצוות בפרויקטים הגדולים. האתגר אחר קודם כל בגלל קנה המידה. במקרה הזה, אנחנו משפיעות ישירות על אנשים בבית שלהם ונותנות להם את איכות החיים שהם חולמים עליה כך שיהיה להם טוב ונוח לחיות שם. עם כל הקושי בעבודה מול לקוח פרטי, זה המקום בו אפשר לראות הלכה למעשה את ההשפעה של עיצוב הפנים על אורחות החיים של אנשים.

"מבחינתנו, עיצוב פנים הוא עניין שמעבר לדקורציה או יופי. זה קשור בנפש. זה לתת סביבה נעימה ונוחה מקסימלית לאדם שישהה שם. זה להבין בדיוק את הפונקציה ולתת לה ערך מוסף. זה לחשוב על הבן אדם כך שיהיה לו נעים במקום ולא רק יפה".

על נשיות ואגו

איך זה להיות נשים בסביבה כל כך גברית?
"זה אכן עולם גברי וזה לא פשוט. אנחנו באמת מוצאות את עצמינו הרבה בחדרים מלאי גברים. אבל עם הזמן סיגלנו תכונות וקווי התנהלות והתנהגות שאפשרו לנו להתברג בקונסטלציה הגברית ולהפוך לחלק ולא להיות שונה. הקול שלנו מאוד נשמע אבל השאלה אם זה קשור לזה שאנחנו נשים או מעצבות שיש להן מה להגיד. אנחנו מספיק בטוחות כדי להרגיש יותר בעלות מקצוע מאשר מייצגות נשים. העולם השתנה. אם פעם היו הערות זה כבר לא קיים. אין מאבקי כוח. לא היה יזם או פועל שאמר הו העיר לנו משהו על הרקע הזה. נראה, שגם האווירה מסביב משפיעה וגם מה שאנחנו משדרות. אנחנו תמיד מרגישות כבוד מצדו של היזם ששכר את שירותינו ומקבלות יחס בהתאם".

ומה עם האגו?
"כפי שכבר אמרנו, העבודה על פרויקט ציבורי נעשית בקבוצה ולכן הרבה פעמים צריך לדעת לקחת צעד אחורה. למרות שרב הדברים הם חלק מדיאלוג ביננו לבין הלקוח, יש כמובן דברים שנתנגד להם אפילו בתוקף. אנחנו בהחלט מבינות שאנחנו לא יוצרות על קנווס ריק אלא בתוך חלל בנוי שבו יש מציאות וקונסטרוקציה מסוימות שעליהן צריך להתלבש ולייצר עיצוב שייראה ויעבוד טוב גם אחרי שנעזוב את המקום".