בראש של ראשיד: "הרשתות החברתיות הן זרז וסוכן לשינוי"

עם קארים ראשיד אני יושבת, פנים אל פנים, במלון שבו הוא התאחסן בפרנקפורט. זה קרה בתחילת פברואר השנה, כששנינו הגענו העירה לטובת יריד העיצוב Ambiente וממש לא דמיינו את מה שיגיע חודש אחרי.

בריאיון ההוא, למדתי להכיר אותו כאדם ואהבתי את מי שפגשתי. הוא היה סבלני, ענה באריכות, צחקק ובעיקר סיפר לי המון דברים על עצמו ועל התפיסות שלו שממש לא ידעתי. כשאני פונה אליו לא מזמן כדי לשאול מה חדש, הוא מיד מסכים להתראיין שוב. רק שהפעם, הריאיון כמובן מקוון.

אז קודם כל ולפני הכל, אני מנצלת את ההזדמנות כדי לברך אותו על קבלת הפרס האמריקאי לעיצוב שנחשב ליוקרתי בארה"ב ושאותו קיבל לא כל כך מזמן. "אני ממש אסיר תודה על הפרס הזה" אומר לי מעצב העל קארים ראשיד "אני מעריך מאוד את האירועים היוקרתיים האלה, אבל גם אוהב אופנים דמוקרטיים יותר להבעת הערכה".

כשאני שואלת אותו למה הוא מתכוון, הוא מסביר שמבחינתו, דרך האינסטגרם והפייסבוק למשל, הוא יכול לעורר השראה מנקודת מבט אישית ומקצועית, להפיץ את הקול שלו וכך גם את הפרויקטים והחיים האישיים שלו ולקבל מיד את ההיזון החוזר שכל כך חשוב לו.

עדיין לא מנויים לניוזלטר של LEGIT? זה בדיוק הזמן להקליק

חי ברשת

בהמשך הריאיון, ראשיד יספר לי שהוא ממש מקדיש זמן קבוע בכל יום לפעילות ברשתות החברתיות. "אינסטגרם היא הפלטפורמה החברתית מספר אחת בעידן הדיגיטלי" הוא אומר "זה טוב לא רק לחשיפת עיצובים, אלא גם משפיע ומעורר השראה בקרב מעצבים צעירים וחובבי עיצוב, כמו גם בקרב לקוחות פוטנציאליים ועיתונאים".

זה מתיישב יופי עם האמונה הבסיסית שלך שעיצוב הוא נחלת הכלל

"תמיד האמנתי שעיצוב הוא עניין ציבורי. עכשיו, העיצוב סוף סוף מוערך באפן גלובלי והרשתות החברתיות רק תומכות בצורך לעצב עולם גלובלי יפה יותר. אם כולם מאמינים שעיצוב חשוב לקידום עולם טוב יותר, אז הרשתות החברתיות הן זרז וסוכן לשינוי".

רוח טובה

אתה כל כך רגיל לנסיעות בעולם. איך אתה מתמודד עם המצב החדש?

"אני ממש מתגעגע לנסיעות. אבל, עכשיו, אני יכול לבלות הרבה יותר עם הבת שלי קיווה. אני אוהב להתאמן, לרוץ ולבשל וממש לאחרונה, חזרתי גם לבקר במוזיאונים וגלריות.

"אני אוהב לאייר, לצייר, להקשיב למוסיקה, לקרוא על טכנולוגיות של חומרים, לישון ולחלום ולחשוב על העולם, על אהבה, על התנהגות אנושית חברתית, על שלום, על יופי ועל מקום רומנטי, מקסים, שובה לב, פואטי, אנרגטי, מפתה ומעורר השראה שאנחנו קוראים לו כדור הארץ".

אי אפשר להתעלם מהמצב הנוכחי. איפה זה תפס אותך? איפה היית ומה עשית?

"ההישארות בבית, גרמה להרבה אנשים להאט רגע ולהתבונן מחדש על הקיום והמשמעות של דברים. בזמן הזה, שבו המחויבויות מועטות ושבו לוח הזמנים שלי פתוח לגמרי, אני מרגיש צורך עז ליצור בלי הפסקה. עכשיו, אני מגיע לסטודיו יומיים בשבוע. אבל בזמן הסגר, הייתי בבית כל הזמן".

התעסקת בעבודה?

"כל יום ציירתי לפחות שעתיים כשאני יושב במשרד הביתי הקטן והצנוע שלי, מוקף בצבע ובאנרגיה ויזואלית. למרות שאני רגיל להתעסק ב 50-60 פרויקטים בכל זמן נתון, כרגע יש רק שמונה פרויקטים בסטודיו. בשבילי, זה מאוד מאוד לא שגרתי. אני כל כך רגיל להיות עסוק עד כדי אבסורד. עכשיו העבודה חוזרת לאט לאט ואני מתחיל ליצור תוך כדי מחשבה על המצב בעולם שסובב אותנו ובירור עם עצמי האם כל זה מעורר בי השראה לרעיונות חדשים".

סדר יום

מה עוד עשית בבית?

"אחרי חודשיים בערך, סיגלתי סדר יום די מוקפד. אני מתעורר מוקדם ונמתח. אני מכין לי קפה עם חלב שיבולת שועל וארוחת בקר קטנה שבדרך כלל כוללת יוגורט קשיו וגרגרי יער. באותו זמן, אני מקשיב לחדשות המקומיות. בהמשך הבקר, אני מקשיב לפלייליסט אחד מיני אלפים ומתחיל לשרטט ולאייר. אני מתאמן כל יום 90 דקות שכוללות 45 דקות ריצה על הליכון בסלון שלי. אני אוכל ביצים לארוחת צוהריים כשבכל יום אני מכין אותן אחרת ואז מקדיש זמן לרשתות חברתיות ועונה לחברים, למעריצים וכדומה. בערב, אני תמיד אוכל סלט אורגני עם חלבון כלשהו בגריל, ואז קורא וצופה בסרט".

למה התגעגעת במיוחד בחודשים האחרונים?

"לטייל בחופשיות בעולם. אני נוסע כל שבוע שני. ניסיתי לטוס לרומניה, אבל לא אישרו לי לעלות על המטוס".

אזרחי העולם התאחדו

ראשיד ידוע כאיש העולם הגדול ועדיין תמיד זוכרים לו את מוצאו המצרי. כשאני שואלת אם ואיך הרקע שלו משפיע על יצירתו, הוא עונה שהוא אזרח גלובלי ושמבחינתו, הסתכלות על מקום ותרבות תמיד מכוונת אחורה.

"לי חשוב יותר להסתכל קדימה והחוצה ועל האפן שבו העולם מתאחד. אני אוהב את הכיווץ הזה של העולם, כי הוא מאפשר לכולנו לקבל השראה מכל תרבות ואדם, בכל מקום ובכל זמן. עם זה, מה שנמצא בלב, בדם, בזיכרון ובניסיון, מגיע, בסופו של דבר, לעבודה וליצירה למרות הכל".

תסביר

"היום, אם מוצר הוא של מותג איטלקי ואני מעצב חצי אנגלי, חצי מצרי וגם קנדי ואמריקאי, והמהנדס הולנדי, וחלקים מגוף התאורה מגיעים מטייוון ואחרים מסין, והם מורכבים יחד באיטליה והשיווק איטלקי וכו'… אז, האם לעיצוב הזה יש מקור? זה עיצוב איטלקי? אני מאמין שזה כבר לא רלוונטי".

לחיי הדמוקרטיה

תכננת ועיצבת בכל קנה מידה ובכל העולם. איזה פרויקט היה המאתגר מכולם?

"תחנת המטרו בנפולי. זה הפרויקט הכי ארוך שלי עד היום. הוא התחיל ב 2004 והסתיים ב 2011 ואני מאוד גאה במוצר הסופי. עבור כל תחנה, הם בחרו אדריכל בינלאומי מפורסם אחר. הנושא היה תחנות אמנות כשבכל תחנה, ניצבות יצירות של מיטב האמנים האיטלקים.

"שלא כמו כולם, אני הרשיתי לעצמי לעטוף את כל התחנה כולה באמנות הדיגיטלית שלי. במקום לבחור ביצירות אמנות בודדות שיוצגו בה, השקעתי את כל תקציב האמנות בחללים ובקירות הפנימיים. מבחינתי,  זו התגלמות העיצוב הדמוקרטי".

ואפרופו עיצוב דמוקרטי, הוא עדיין רלוונטי?

"מעמד הביניים מהווה את רב האוכלוסייה הגלובלית והוא הולך וגדל כל הזמן. עיצוב הוא לא אמנות גבוהה הוא אמנות מסחרית. עיצוב הוא אקט חברתי ואקט פוליטי ובו בזמן הוא אקט יצירתי".

פנטסטיק פלסטיק

הגדרת את עצמך כסוטה של עיצוב, מעצב תרבותי, משורר של פלסטיק ורוקיסט שמחבר בין פיזי ודיגיטלי. אתה עדיין מאמין בזה?

"לגמרי. לספר הראשון שלי קראו 'אני רוצה לשנות את העולם' מה שהרגיז הרבה מבקרי עיצוב. ועדיין, אם מוסיקאי היה מכנה את הדיסק שלו באותו שם, אף אחד לא היה אומר שום דבר. אני לגמרי נלהב, להוט ומשולהב מהצורך לייצר, ליצור ולהפיץ יופי. עיצוב כזרז לשינוי, עדיין נתפס כמהפכני, אבל לא בעיני כמובן".

אמרת גם שעיצוב הוא התחביב שלך לחיים ושהוא משהו שיכול להיות רגשי, חוויתי, רומנטי, פואטי ואנושי ועדיין לנוע קדימה כל הזמן

"אני כבר לא יכול להגיד שעיצוב הוא הובי עבורי. צבע וצורות אורגניות זה בדי.אן.איי. שלי. אהבתי את זה מאז שהייתי ילד. אני יכול להיזכר באינספור חפצים שהיו לי בחדר השינה כילד ששיחקו תפקיד משמעותי והתפתחותי בחיים שלי. כולם היו עשויים פלסטיק בוהק. בין היתר, שמרתי לעצמי רדיו שעון מעורר עצום וכתום של Howard Miller, מאוורר שולחני בכחול בהיר של Braun וגוף תאורה בצורת פטרייה צהובה של Kartell".

אפרופו פלסטיק, איך אתה מתמודד עם האהבה שלך לחומר מחד ולקיימות מאידך?

"אני אובססיבי לעבודה עם 'פלסטיקים אחראיים' שהם בעצם מתכלים, מתמחזרים ואפילו נגזרים ממקורות מפתיעים כמו תירס, סוכר, קליפת עצים ואסאי במקום מנפט. פח האשפה Garbo שלי, מיוצר עכשיו מתירס וחומרים מתכלים. כיסא Snap של Feek למשל, עשוי מ 100% קלקר כשבעצם 97% ממנו הוא אוויר.

"השנה, הושק גם כיסא Siamese של A Lot Of שעשוי מהזרקת פלסטיק עם עץ מסוג Ipê Roxo שהוא אחד העצים הכי מיוצאים מברזיל. הקליפה שלו עשירה בחומרים רפואיים מזינים וכשמסירים אותה היא מחדשת את עצמה במלואה כעבור שנתיים. 40% ממנה מושלך בשל היותה מאוד לחה. אותו אחוז, שלרב נפטרים ממנו, הופך לחומר חדש בדמות עץ נוזלי".

להתפתח לחדש לשנות

כשאני מזכירה לראשיד את המשפט שאמר "אנחנו חייבים להתפתח, אנחנו חייבים לחדש, ואנחנו חייבים לשנות. אני רוצה לשנות את העולם הפיזי" הוא מכריז שזה עדיין נכון גם לעכשיו. "אנחנו חייבים יחד, בשיתוף פעולה, למצוא שפות חדשות, סמנטיקה חדשה, אסתטיקה חדשה, חומרים חדשים וגישות התנהגותיות חדשות. רק ככה משנים את העולם" הוא אומר לי.

זה נכון במיוחד בימי קורונה. מה יקרה לסצנות האדריכלות והעיצוב?

"צרכים יוצרים חדשנות. הבידוד, גורם לנו להבין שהחפצים מסביבנו ומה שאנחנו מכנים 'בית', יכולים להיות נוחים יותר, מעוררי השראה יותר וחיוביים יותר. המצב הזה, מראה איך עיצוב וטכנולוגיה משפיעים ומשנים את העולם. אני מאמין שההישארות בבתים, תביא לצריכה מועטה יותר".

איך זה יקרה? אנחנו, הרי, כל כך אוהבים לצרוך

"אנחנו מבינים עכשיו שהטכנולוגיה יוצרת חוויות טובות יותר מאשר הפיזיות. למעשה, ברור יותר ויותר שאנחנו צריכים מעט מאוד חפצים פיזיים, אבל שאותם מעטים חייבים להיות ממש משובחים. כאלה שרמת הביצוע שלהם תהיה גבוהה יותר ועם זה שיהיו ברי קיימא".

העיקר השלומות

איך הווירוס ישפיע על הנראות של העיצוב?

"'אקראי', 'אגבי' ו'מזדמן' הן המילים של העתיד. הקשרים הבלתי נגמרים של העידן הדיגיטלי מטשטשים התנהגויות אנושיות וחברתיות. זה עידן האקראיות החדש. הבית הוא גם מקום העבודה, גם מקום מקלט ומפלט, גם מסעדה וגם אולם קולנוע.

"האקראיות הזו, עיצבה את החיים שלנו, את הדעת שלנו ואת החללים שלנו. מכך יוצא, שהווירטואלי והפיזי מטשטשים ומתערפלים. אז, חשוב הרבה יותר שהריהוט בבתים יהיה עכשווי, נוח, ארגונומי, מעורר השראה מכיוון שאנחנו מבלים בו הרבה יותר זמן שם ביחס לעבר".

איזו עצה היית שולח לצעירים שיקראו את הריאיון הזה?

"אני תמיד אומר להם להיות חכמים, להיות סבלניים, ללמוד איך ללמוד, ללמוד להיות פרקטיים אבל גם לספוג אלמנטים פואטיים, אסתטיים ופרדיגמות של נוף המוצרים המשתנה. זה הזמן והחובה שלהם למצוא שפות חדשות, סמנטיקה חדשה, להתנסות עם חומרים חדשים ולבחון גישות התנהגותיות חדשות. לא פחות חשוב לזכור גם את הסוגיות האנושיות הקשורות במוצר כמו רגש, אפן השימוש, חידושים טכנולוגיים, מתודות של מוצר, הומור, משמעות, אנרגיה ורוח טובה. בזמנים כאלה, רוח טובה זה כמעט העיקר".