בחרנו 10 פרויקטים בולטים של בוגרי שנקר

"שנת 2020 תיזכר בספרי ההיסטוריה כשנה שהעניקה לכולנו לקחים רבים, הן ברמת המיקרו והן ברמת המאקרו". כך נכתב בטקסט הסיכום של מכון שנקר לקראת תערוכת הגמר של הבוגרים. "המסרים והלקחים מהתקופה הזו, מחלחלים לאט לאט ונכנסים לחוויה ולזיכרון האנושי. כעת, אנו מתחילים לעבד את המידע ולהבין מה ניתן להפיק ממנו ואיך מתגברים על המכה. בעיקר, נוכחנו לדעת, שאנחנו זקוקים לאינטראקציה אנושית, למגע, לסקרנות ונראה שאין תחליף אמיתי ללחיצת יד או חיבוק. ולצד כל זה, ישנה גם שמחה על הרוגע והשקט שנוצרו ועל הטבע שחזר לנשום לרווחה".

התערוכה ואוירועי סוף השנה יהיו פתוחים לקהל הרחב עד 16/8, אנה פראנק 12, רמת גן.

שעות פתיחה: 7.8 | 10:00-14:00. 9-13.8 | 10:00-22:00. 14.8 | 10:00-14:00. 16.8 | 10:00-22:00.

תערוכת בית הספר לאמנות רב תחומית תוצג ב 3/9 בבניין עלית – רח' ז'בוטינסקי 8, רמת גן.

עדיין לא מנויים לניוזלטר של LEGIT? זה בדיוק הזמן להקליק

עיצוב פנים מבנה וסביבה

סופיה פקס ושרון שטרנברג – Urban Retreat

הפרויקט עוסק בשאלה – איך הטבע האורגני מתנהג עם הפסקות מהאנושות? התפרצות הקורונה, הביאה את האנושות למצב חדש של נסיגה זמנית מהמרחב האורבני. בזמן הזה, הטבע מגיע למקומות בעיר, בהם לא היה קודם. הפרויקט מציע להגדיל את שטח הטבע בעיר, באותם אזורים שחדלים להיות בשימוש בעונות הנסיגה, בצורה שתאפשר קיום הרמוני עם המרחב.

אוריה פרוינדליך, מיטב שטרן, חני לטוצ׳י – שווה אך שונה

הפרויקט, עוסק בבניית מודל העיר העתידית, שהתפתחה בצל משבר יוקר המחיה. הרעיון הוא, שהוא מאפשר תנאים שווים לכל משפחה, ובו זמנית מקום לביטוי אישי. בנוסף, כל חלקה תהיה מחויבת בהפרשת שטחים ציבוריים או דרכים לשימוש הולכי רגל ואופניים בלבד. בעיר העתידית, יופחת השימוש בתחבורה, עקב הקירבה והנגישות הרבה לפונקציות הציבוריות בה.

עיצוב טקסטיל

דבורה שוקרון – FUCK OFF 

שוקרון עיצבה קולקציית לבוש יוניסקס שמטרתה לערער על הגדרות גוף מקובלות וליצור שינוי ביחס החברתי אל גוף ולבוש. את זה, היא עושה בעזרת אסתטיקה חדשה של צורה ומבנה. הפרויקט מציע לקדם תפיסת גוף חיובית, ללא צורך בחשיפה הרווחת כיום. הקולקציה מעוצבת כעטיפות גולם בתפיסת גוף שאינה מגדירה את הלובש ותכונותיו. גזרות ענק, ועיצוב בדים בהשראת תנועת 'ממפיס', בשנות השמונים של המאה העשרים, מעניקים לבגד מרקם וצבע, נפח ויציבות, כהתגלמות של ביטחון, קבלה וביטוי עצמי.

מאי בר לבב – Air We Wear | Protest To Protect

חבישת מסכה והסתרת הפנים היא מקום חדש לתקשורת בין אישית לצורך העצמת ערכים וסיפורים. מסיבה זו, פועלת בר לבב למען פיתוח מסכות פונקציונליות להגנה מפני זיהום אוויר שמספרות, כל אחת בדרכה, את סיפור משבר האקלים. המסכות סרוגות במכונות התעשייתיות בשנקר, עשויות מחומרים טבעיים שאינם מזיקים לסביבה ואף בריאים לעור ולנשימה.

עיצוב תכשיטים

ענבר אבנרי – Fading Fantasy  

תהליך היצירה של אבנרי החל מספרו של חורחה לואיס בורחס 'ספר הישויות הדמיוניות'. הוא המשיך במחקר שערכה על דמויות של חיות בסיפורי עם ואגדות לאורך ההיסטוריה. בהשראת אותם סיפורים, ציירה אבנרי חיות דמיוניות, שהתפתחו והתרוממו לכדי יצורים חדשים תלת ממדיים העשויים מתכת.

אוריון איבלייב – Non Sense  

ריחות ותכשיטים חולקים מטענים תרבותיים משותפים. שניהם משמשים קפסולת זמן המכילה זהות, רגשות וזיכרונות. בקולקציה שלו, חיבר איבלייב בין כל אלו. כשהתכשיט נושא ומכיל ריח, הריח הוא חלק אינטגרלי מהתכשיט ובכך הוא יוצר איזון רגשי ופיזי אצל העונד.

עיצוב תעשייתי

נטע גולדברג – נתינע

הפרויקט מציע הזדמנות לשיח אנושי ישיר דרך עיצוב של שלושה זוגות נעליים המאפשרות נתינה תוך כדי תנועה. בשימוש בנעלים, גלום הרצון לתקשורת ויחסי גומלין עם הסביבה כך שקנייה של מוצר שהוא מעבר לחפץ אישי מהווה מעין תמרור המורה לסביבה "אפשר לגשת". הפרויקט בוחן את השותפות הזאת בדרך לא קונבנציונלית ועונה על הרצון הכן לתת ולקבל כדרך ליצירת חברה שיתופית, הדדית ופתוחה.

אורי שיפרין ענבי – Vanishing Act / תרגיל בהעלמות

הפרויקט של שיפרין ענבי מבקש לבחון שאלות אודות עיצוב ותהליכי יצירה. את זה הוא עושה על ידי שימוש בקראפט ופרפורמנס, ותיעודם ככלים לביטוי חומרי, חזותי ורעיוני. למעשה, הוא מתעד את תהליך והתהוותו ומתבונן בנקודה בה הוא מתחיל ובה עוצר, אם בכלל. הפרויקט, מציג סדרה בת שלושה אובייקטים מייצביים, לצד התנסות בפרפורמנס, תיעוד, בדיקה והצגה שלהם – דבר שאפשר, זימן ואף חייב בדיקה חוזרת של עקרונות יסוד בעיצוב, תהליכי יצירה ומחשבה.

תקשורת חזותית

רון אברהם – TrumpMannerism

הספר trump mannerism שיצר אברהם, מורכב מחמישה פרקים העוסקים בשפת הגוף של הנשיא האמריקאי דונאלד טראמפ. הספר, מציג את תוצאות המחקר בצורה רפטטיבית דרך ניתוח שפת גופו המשתנה באופן כרונולוגי ומציג פרשנות אישית בסופו של כל פרק. מטרת הפרויקט היא, להראות את הניואנסים הקטנים המשתנים במרוצת השנים בשפת הגוף ואת אופיים הוורסטילי, על מנת להציג את תרומתה ואת כוחה של שפת הגוף על בני האדם.

דניאל מועלם – הפנתרים השחורים 2020

מועלם מציע מיתוג עכשווי ומחודש של ארגון 'הפנתרים השחורים' תוך יצירת שפה ויזואלית המשקפת את העבר וההווה. 'הפנתרים' היו ארגון מחאה של בני עדות המזרח שפעל בראשית שנות ה-70. נקודת המוצא לתהליך העבודה, מניחה שארגון 'הפנתרים השחורים' קם מחדש ועוסק בסוגיות רלוונטיות ל 2020 . תוך שהוא דן בשינויים שהתרחשו בישראל מאז שנות ה70, בוחן הפרויקט את מימוש החזון ההיסטורי שעסק בשיבוץ מזרחים בעמדות מפתח, ומציע חזון רחב יותר של צדק חברתי.