אודות הנייר: החומר הצנוע כפי שמעולם לא ראיתם אותו

הוא נמצא בכל מקום סביבנו; בחשבונות שמחכים לכם בתיבת הדואר, השטר בארנק, הכרזה בתחנת האוטובוס, במחברות והספר שאתם קוראים לפני השינה, קשה לדמיין את החיים שלנו בלעדיו. הנייר הוא חומר דל, נפוץ ויומיומי, שהשפיע עמוקות על הדרך בה אנחנו מתקשרים.

לפני המצאת הנייר אנשים נהגו לחרוט ציורים וסמלים על עצים או על גבי לוחות חימר. המצאת הנייר הקלה על התקשורת ומשקלו הדל הפך אותו נוח לנשיאה והעברה. המילה נייר בלועזית מקורה במילה 'פפירוס', על שם צמח הפפירוס או בשמו האחר 'גומא' ממנו יוצר הנייר הקדום בימי מצרים העתיקה, אך סיפור הנייר כפי שאנחנו מכירים אותו כיום, מתחיל לפני כאלפיים שנה בסין הרחוקה. צאי לון, פקיד בחצר הקיסר, חיפש חומר לרשום עליו את המידע עליו הופקד. הוא ערבב קליפות של עץ תות, צמח קנביס ושאריות בדים ישנים עם מים, פורר אותם והפך אותם לעיסה אחידה. את התוצר שהתקבל לחץ להוצאת הנוזלים ותלה לייבוש. כך, נולד לו דף הנייר הראשון.

עד סוף המאה ה-18 ייצור הנייר נעשה בצורה ידנית על ידי אומנים ולכן היה יקר במיוחד ויועד בעיקר לספרים מכובדים, ספרי קודש ומסמכים רשמיים. הייצור נעשה על ידי טבילת מסגרת במבוק בחבית עיסת הנייר, הוצאתו לייבוש וטבילה מחדש. בהמשך, הגיע הנייר למדינות אירופה וייצורו התייעל באמצעות טחנות עם גלגלי מים. באותה התקופה אנשים לא רכשו בגדים חדשים רבים ושאריות הבד בהם השתמשו לייצור הנייר לא הספיקו להיצע שהלך וגדל באותם ימים. כך, עברו לחפש פתרון אחר והחלו לייצר נייר על בסיס סיבי צמחים, בעיקר עץ.

העידן הדיגיטלי לפעמים משכיח את חשיבותו, אבל מלבד הפונקציונלית שלו, יש בנייר משהו קסום ורומנטי, שאין לו תחליף, לא במסכי המחשב ולא בטלפונים שלנו. זהו כלי נהדר לביטוי יצירתיות ורעיונות והוא הפך לחומר אהוד על ידי אמנים ומעצבים. אמנות הנייר מתייחסת לכל העבודות בהן משתמשים בנייר כחומר גלם ליצירת צורות ואובייקטים דו ותלת ממדים. זהו חומר זמין, זול, בר קיימא שניתן למחזור. בנוסף, הוא גם קל ומגיע במגוון גדלים, עוביים, צבעים וטקסטורות. הוא ניתן לחיתוך, פיסול, קיפול ואפשר לעשות עליו מניפולציות רבות די בקלות. עם מעט שינויים, ניתן להפוך את החומר הכה מוכר ליצירות חדשות ומהפנטות, הנה כמה דוגמאות:

אוריגמי הוא אחת מאומנויות הנייר הוותיקות ביותר. מדובר באמנות קיפולי נייר, טכניקה בעלת ערך רב בתרבות היפנית והסינית. לא ידוע בדיוק מהו מקורו, אך ישנם היסטוריונים שטוענים שהאוריגמי הומצא בסין זמן קצר אחרי המצאת הנייר. אחד המוטיבים המסורתיים ביותר של האוריגמי הוא דמותו של עגור, אבל מה עם שאר החיות? למה לא לעשות אוריגמי בצורת ממוטה? או אולי גמל שלמה? האמן הספרדי גונזלו גארסיה קלבו (Gonzalo Garcia Calvo) יוצר חיות בעבודות קיפולי נייר עכשוויות ומרהיבות. הוא משתמש בדרך כלל בנייר עם טקסטורה בצבע אחד או שניים לכל היותר. כל חיה הוא מרכיב בפוזיציה המתאימה לה עם פרטים קטנים ועדינים, שהופכים את העבודות שלו למהפנטות כפי שהן.

יוצרת אחרת שבונה דברים קסומים מנייר היא ריינה טקאשי (Reina Takahashi), אמנית שפועלת מסן פרנסיסקו ועוסקת ביצירת אבזור מנייר לפרסומות, צילומים ואנימציות. אחת הסדרות היותר מהנות שלה היא סדרת מאכלים עשויים כולם מנייר. מה בתפריט אתם שואלים? קערה של קורנפלקס טבול בחלב, פרוסת עוגה שנראית כמו לקוחה היישר מויטרינה של שף פטיסייר פריזאי או פרוסת לחם פשוטה מרוחה בגבינה לבנה ובצל סגול. העיצובים שלה עליזים, ססגוניים ומעוררי תיאבון.

קנאקו אבה  (Kanako Abe)בחרה להשתמש באמנות שלה בטכניקה של חיתוך הנייר. היא משלבת טכניקת חיתוך ממחושבת ועבודת יד, ויוצרת עבודות דקיקות, בצבעים מונוכרומטיים של לבן או שחור. התוצאה, יצירות עדינות במיוחד עם משחקי שקיפויות, שקשה להישאר אדישים אליהן.

אסיה ודימיטרי קוסין (Asya Dmitriy Kosin) הם זוג אמנים שחוקרים את האפשרויות הגלומות בפיסול בנייר. העבודות שלהם מושפעות מתרבויות ותקופות שונות לאורך ההיסטוריות. הם נוהגים לעבוד עם נייר לבן ויוצרים ממנו מעין פאות אציליות ומפוארות, עבודות תלת ממדיות מלאות במוטיבים נסתרים.

לכל אוהבי הצמחים, כדאי לכם לעקוב אחרי האמנית הבאה. טניה ליסובה  (Tania Lissova)למדה אדריכלות ואמנות, אבל הוקסמה מאומנות הנייר. היא החליטה לשלב את אהבתה המיוחדת לצמחים ועיצוב הפנים והחלה לייצר עבודות נייר מלבלבות ומקסימות. מודלים דו ממדיים של צמחים מיניאטוריים ומדויקים, עבודות קטנות ושובות לב.

אחרונה חביבה, יוליה ברודסקיה  (Yulia Brodskaya)בחרה לעבוד עם החומר מזווית שונה לגמרי, היא משתמשת בממד העובי שלו ליצירת פורטרטים אנושיים ודמויות חיות. היא מגלגלת את הנייר, מקפלת אותו לאקורדיון או מפסלת ממנו קווי מיתר לידי עבודות מלאות צבע וקסם.  

יש לכם רעיון? מחשבה? סיפור שתרצו לספר לנו? ~> כתבו לנו