חשיפה: זה מה שיחליף את אצטדיון ר"ג; ראיון אישי עם ראש העיר

ראש עיריית רמת גן ישראל זינגר קיבל לפני כשבוע הודעה משמחת: פרקליטות המדינה החליטה לסגור את התיק שבו הוא נחשד בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים – בשל חוסר ראיות מספיקות. זינגר נחשד בעבירות שוחד וקבלת טובות הנאה בתמורה למינויים בעירייה במסגרת מערכת הבחירות ב-2013. הוא גם נחשד בכך שהתערב במינוי מקורבים לאחר שנבחר לראשות העיר. כאמור, התיק נסגר והחשדות נגדו בוטלו, ועכשיו זינגר יכול להתמודד בשקט לקדנציה נוספת בראשות העירייה.

תפסנו את זינגר לראיון אישי ב-LEGIT עוד בטרם סגירת התיק, וגם אז הוא היה סמוך ובטוח שאין דברים בגו וכי החשדות יבוטלו. הוא הפגין ביטחון גם בהיבחרו לקדנציה נוספת ואמר לנו כי "יש לו עוד הרבה מה להספיק ברמת גן".

זינגר נכנס לתפקיד ראש עיריית רמת גן ב-2013 לאחר שתי מערכות בחירות קודמות שבהן לא נבחר. ב-2013 הוא החליף את צבי בר שפרש מתפקידו בעקבות האישום בשוחד שבו הורשע, וגבר בהתמודדות זו על המועמד כרמל שאמה. מבחינת הרזומה שלו, זינגר נולד ברומניה בשנת 1948, סיים ב-1978 תואר שני בפיזיקה גרעינית באונ' תל אביב, וכיהן כמנהל בית הספר התיכון "בליך" מ-1985 עד 2003.

הראיון עם זינגר התקיים במשותף עם סגניתו עו"ד אביבית מאור נמרודי, שמשמשת כיו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. לא אחת במהלך השיחה היא לקחה את רשות הדיבור אליה, וראש העיר נתן לה אותה בשמחה ודאג לציין בכל פעם כי "אביבית מכירה מצוין את הנושא". אגב, מאור נמרודי מבצעת את תפקידה ללא שכר מזה כארבע שנים וחצי, ובשביל הפרנסה היא עובדת במערך הנדל"ן של דואר ישראל, היא מרצה וגם משמשת כדירקטורית במספר חברות.

"היתה השתוללות חסרת רסן"

זמן קצר לאחר כניסתו של זינגר לתפקיד ראש העיר, הוא עצר את כל האישורים החדשים לפרויקטי תמ"א 38 כדי לעשות חישוב מחדש. הוא מספר כי גם אם הרגיז אי-אילו יזמים וקבלנים, המהלך הזה מנע מהעירייה להיכנס לגירעון כלכלי ולקשיים כספיים שהיו בוודאי מגיעים אם היו מתווספות עוד ועוד יחידות דיור לעיר ללא שיפור תשתיות או הוספת שטחי תעסוקה שיכסו על הגירעון. לדבריו, "כל תוספת של יחידת דיור לעיר רמת גן משמעותה גירעון של 10,000 שקל בממוצע לשנה, ואם לא היינו נלחמים על הוספת שטחים למסחר ותעסוקה בכמות שתפצה בתשלומי הארנונה על יחידות הדיור – העירייה היתה יכולה לפשוט רגל".

"עד שנבחרנו, בנו ברמת גן בשיטת 'תפוס כפי יכולתך' – לא חשבו על תכנון, תוכנית המתאר האחרונה היתה ב-1979, לא חשבו על הפרדה בין שכונות שונות שלכל אחת יש אופי שונה, והיתה גם תחושה של איפה ואיפה. כל יזם ברמת גן עשה פחות או יותר מה שהוא רצה. כשאנחנו הגענו החלטנו שאנחנו כן נאפשר בנייה, אבל רק במסגרת מדיניות מפוקחת, מתוכננת ומידתית.

"עשינו תוכנית אב לתמ"א 38, לאחר מכן התחלנו לקדם לעיר תוכניות שכונתיות, ועליהן החלנו לתכנן ולהלביש תוכנית מתאר כוללת. רצינו לתת ליזמים ודאות תכנונית ככל האפשר, שכל מי שירצה לבנות בעיר יידע מה מותר לו ומה אסור לו, ובכך לעצור את ההשתוללות חסרת הרסן שהיתה כאן", מספר זינגר.

ראש העיר מציין גם כי לא היה ברמת גן אזור מסוים שהיה זקוק להתחדשות עירונית, אלא שההתחדשות היתה נדרשת בכל העיר. "רמת גן היא עיר בת 100, ובהתאם מצב הבניינים – הם מאוד מאוד ישנים. רצינו להמשיך לאפשר לחדש את העיר, אבל באחריות ובמידתיות. מבחינתנו לא היה מדובר רק בחידוש הבניינים אלא גם בחידוש התשתיות, בהוספת מבני ציבור, ריאות ירוקות, דרכים וכבישים, מדרכות, שבילי אופניים, חניונים, וכדומה".

לדברי זינגר ומאור נמרודי, "במשך כהונה של קצת יותר מ-4 שנים עשינו דברים שלא עשו בעיר 40 שנה. קודם למדנו והבנו את העיר, זיהינו את הפונטציאל של ההתחדשות העירונית אבל גם הבנו שאי אפשר לאשר הכל. עשינו לעיר פרוגרמה – בדקנו את השטחים הירוקים, החומים, בדקנו מה קיים ואיך אפשר לייעל זאת. בעיר יש 25 שכונות, וכל אחת שונה באופי ובערכי הקרקע שלה ממשנתה. בכל תוכנית ניסינו לשמור על הצביון הייחודי של כל שכונה – הגדרנו בדיוק באיזה אזורים ניתן לבנות מגדלים, ואיפה בניינים נמוכים וכדומה.

"למשל, בשכונות עמוסות וצפופות כמו שכונת הגפן, אנחנו כבר לא מאשרים פרויקטי תמ"א 38 חדשים אלא רק פינוי בינוי של מתחמים שלמים. בתוכניות אלה נוכל להפקיע חלק מהשטח לטובת מבני ציבור, לטובת יציאות מהעיר והרחבות כבישים, בניגוד לפרויקטי תמ"א בודדים שבהם אין היטלי השבחה, שבהם אין שיפור תשתיות ומוסדות חינוך וכדומה. כפי שאמרנו, התחדשות עירונית מבחינתנו זה לא רק חידוש הבניינים, זה לשמור על עיר מאוזנת כלכלית ולהגדיל את ההכנסות של העירייה".

חשיפה: זה מה שייבנה במקום אצטדיון רמת גן

לצד תוכנית המתאר לעיר, תוכנית האב לתמ"א 38 והתוכניות השכונתיות, ראש העיר וסגניתו קידמו מספר תוכניות גדולות ברמת גן ביחד עם רשות מקרקעי ישראל, שיוסיפו אלפי יחידות דיור לעיר אבל לא רק. הראשונה היא התוכנית למתחם הבורסה ליהלומים שאושרה בוועדה המחוזית – שבה יוגדלו השטחים הקיימים באזור התעשייה ל-3.7 מיליון מ"ר למסחר ותעסוקה, ויתווספו גם מאות יחידות דיור למגורים ומלונאות.

התוכנית השנייה, תוכנית שפרטיה נחשפים כאן לראשונה, היא להחלפת אצטדיון רמת גן. כבר פורסם בתקשורת כי האצטדיון ייהרס ובמקומו יוקם קומפלקס למסחר, אבל LEGIT חושף את התוכנית המפורטת של זינגר למתחם. מדובר בשטח של 350 דונם שעליהם יושב האצטדיון, שעליו ראש העיר וסגניתו בונים פרוגרמה לבניית עד מיליון מ"ר לתעסוקה ומסחר (בנייני משרדים שהקומות הראשונות שלהם יהיו למסחר), שטחי ציבור (שטחים "חומים"), שטחים ירוקים, שטחים לתרבות וספורט שעדיין בתכנון, וכן שימושים מיוחדים של מגורים – דיור מוגן, מעונות סטונדנטים ומלונאות. לדברי זינגר, "הרעיון והחזון הכללי שלנו לשטח הזה התקבל ע"י רשות מקרקעי ישראל וכרגע זה יוצא לתכנון אדריכלי לפי הנחיות עיריית רמת גן".

לדבריו, "המתחם הזה מבטיח שלעיריית רמת גן יהיה מספיק כסף גם בעוד 30-40 שנה, מבטיח שנהיה אחת הרשויות החזקות ביותר אם לא הכי חזקה. התוכנית הזו היא גם אינטרס של המדינה כי השטחים הם של המדינה, אז הוועדה המחוזית מאוד תומכת. להערכתנו יישום התוכנית צפוי כנראה בעוד כ-5 שנים, כשבתוך כחצי שנה יהיה כבר תכנון אדריכלי שיובא לאישור הוועדה המקומית. אם תהיה הסכמה ולראש העיר יהיה המנדט, התוכנית תעבור לאישור הוועדה המחוזית זמן קצר לאחר מכן".

התוכנית השלישית שזינגר ומאור נמרודי מציינים, היא במזרח העיר רמת גן שבמסגרתה יהיו מיליון מ"ר לתעסוקה ומסחר באזור רמת אפעל – תל השומר-כפר אז"ר. בשטחים אלה יש כרגע שלוש תוכניות נפרדות, שתיים מהן מקודמות בותמ"ל והן כוללות כ-5,000 יחידות דיור חדשות ומיליון מ"ר לתעסוקה וכן עשרות דונם שטחים חומים וירוקים שאליהם יהיה אפשר לייצא מוסדות ציבור מתוך השכונות בעיר. מבחינת שלביות, בניגוד לתוכניות רבות אחרות שנבנות בערים אחרים, קודם ייסללו כבישים וייבנו שטחי תעסוקה, ורק אחרי כן או באותו זמן תהיה בנייה למגורים.

בנוסף, תוכנית קיימת אחרת שעברה אישור ועדה מקומית, היא לפינוי 26 בניינים נמוכים ברחוב הדר עם חזית לציר ז'בוטינסקי, ובמקומם בניית מגדלים גבוהים עם עירוב שימושים. עו"ד מאור נמרודי אומרת שהתכנון הוא שכל ז'בוטינסקי יהיה מגדלים עם חזית מסחרית, מה שיאפשר חידוש של השכונות הפנימיות בעיר.

– אתם אומרים שרמת גן אוהבת הגירה חיובית, אבל זוג צעיר ממוצע לא מסוגל לקנות דירה במחירים של רמת גן

"זה נובע מבעיה של המדינה, לא של עיר ספציפית, ואנחנו לא יכולים לדאוג לפתרונות לבעיה של המדינה. הבעיה של המדינה היא מחסור חמור בדירות בכל הארץ, ולכן המחירים מזנקים. הדרך שלנו לעזור לפתרון הבעיה המדינית היא לייצר עוד ועוד יחידות דיור כמו שאנחנו עושים, גם דירות קטנות שמתאימות לזוגות צעירים. אנחנו לא יכולים להשפיע על המחירים כי את זה השוק קובע, אבל אנחנו כן יכולים לתרום את חלקנו בזה שאנחנו מוסיפים יחידות דיור למאגר הממשלתי".

– מה דעתך על מחיר למשתכן?

זינגר: "בסך הכל המדינה רוצה עוד יחידות דיור וזה בסדר, אבל אי אפשר להתייחס לכל הערים אותו הדבר. לדעתי מבחינה ארצית התוכנית לא תצליח לפתור את מצוקת הדיור. תוכנית אחת לא תציל את המדינה. צריך מכלול של תוכניות".

– יש הטוענים שצריך לקחת את סמכות ההחלטה על התחדשות עירונית מידי ראשי העיריות ולהעבירה לידי הממשלה

"המדינה לוקחת לידיה רק את מה שנוח לה. יש דברים שהמדינה צריכה לקבוע ויש דברים שכל רשות צריכה להחליט לעצמה. ממילא ההתערבות של השלטון המרכזי בשלטון המקומי היא גדולה מדי, ראשי ערים הם לא פקידים. כשראשי ערים מתנגדים רק לשם ההתנגדות, אני מסכים שהמדינה צריכה להתערב, אבל ברוב המקרים צריך לבדוק מהן הסיבות להתנגדות. הסיבות המרכזיות זה כסף ותשתיות.

"לא צריך לקחת מראשי הערים את סמכות ההחלטה, צריך לתמרץ אותם לאשר התחדשות עירונית. אנחנו נלחמנו על העניין הזה מול השר גלנט ומול אביגדור יצחקי יו"ר מטה הדיור דאז. אמרנו להם שבהסכמי גג המדינה בעיקר מתמרצת בנייה על שטחים פתוחים, אבל צריך לתמרץ גם עיריות שמייצרות יחידות דיור בהתחדשות הבניינים הקיימים – זה הביא לחתימת הסכם מסגרת פיילוט להתחדשות עירונית ברמת גן".

– לסיום, מה אתה אוהב לעשות בשביל הנפש?

"אין לי הרבה זמן לתחביבים, אז אני מנסה לשלב את האהבה הראשונה שלי – שחמט – עם האהבה השנייה – המשפחה. אני משחק עם הנכד שלי שחמט מפעם לפעם. אני גם חובב ספורט, בעיקר כדורגל".