הנחה לפי סטטוס | טור אישי - פרופ' אהרון נמדר

תכנית 'מחיר למשתכן', אותה מובילים משרד האוצר ומשרד השיכון והבינוי, היא האמצעי המרכזי של הממשלה להילחם במשבר הדיור שנוצר בישראל בשנים האחרונות. רבים ביקרו את התכנית וניבאו את כישלונה. אחת הטענות העיקריות, היא שהתכנית לא מצמצמת פערים אלא, להפך, מעמיקה את הפערים בין הפריפריה למרכז שכן ההנחה על קרקעות במרכז, גדולה יותר מההנחה מהקרקעות בפריפריה.

על מנת שהפרויקט יהיה אפקטיבי, יש לשנות את הקריטריונים להטבה ואת ההיגיון הכלכלי העומד מאחוריה. וכך, במקום שהמדינה תעניק את ההטבה לפי ערים, ההנחה המתבקשת צריכה להיות לפי הסטטוס והמעמד של הקונה. כך לדוגמא, זוג צעיר במצב סוציואקונומי נמוך, או כזה שגר בפריפריה החברתית או הגיאוגרפית, יקבל הנחה משמעותית יותר מזוג שחי במרכז ומקבל תמיכה מהסובבים. בהתאם לכך, גם רווק\ה מעל גיל 35 מהפריפריה יקבל תנאים דומים. כאשר ההנחה ניתנת לפי מיקום, המרוויחים הגדולים הם העשירים, וכך הפערים גדלים והמצב נשאר בעינו. הנחה לפי סטטוס חברתי של הקונה, תשפר את השוויון ותיתן לקונים מכל המעמדות החברתיים את ההזדמנות לקנות דירה משל עצמם.

במצב כיום, אם בדימונה קרקע שווה 100 אלף שקלים, אז המקסימום שהמדינה יכולה לעשות, זה לתת את הקרקע בחינם (הנחה של 100 אלף ₪). ברעננה לדוגמא, קרקע עולה יותר ממילון שקלים, ולכן ההנחה תהיה גדולה יותר בצורה משמעותית. התוצאה היא, שמי שהולך למחיר למשתכן בדימונה מקבל הטבה של אולי 100 אלף שקלים, בעוד שמי שהולך למחיר למשתכן ברעננה מקבל הטבה של 600 אלף שקלים. רק זוכי ההגרלה המבוססים יותר, שככל הנראה מקבלים תמיכה מהבית, מסוגלים להתחרות על הדירות היקרות במרכז.

יתרה מכך, למרות ההנחה המשמעותית, השתתפות בתכנית מחייבת כמות משמעותית של כסף זמין ונזיל. גם עם משכנתא, בנק ישראל מחייב את רוכשי הדירות לשלם לפחות 100 אלף שקלים במזומן. כלומר, צעירים שאין ברשותם או ברשות משפחתם 100 אלף שקלים זמינים, לא יקבלו שום הטבה מהתכנית. בנוסף, ישנם אנשים שמשתתפים בהגרלות על דירות במרכז, גם אם אין בכוונתם לגור במרכז, על מנת להשכיר את הדירה כשיתאפשר, מה שלמעשה מונע מרבים לזכות בהטבה.

מכאן, שהתכנית נותנת יותר לעשירים ופחות לעניים. ביקורת נוספת על התכנית, עוסקת בנושא השקיפות. ההטבה ניתנת על ידי מכירת נכסי המדינה במחירים מוזלים. יתר על כן, ההטבה לא נכנסת לתקציב המדינה ולכן, למעשה, אין דרך לשלוט על הוצאת הכספים ולדעת כמה כסף השקיעה המדינה על התכנית.

הכותב הוא פרופסור אהרון נמדר, דיקן בית הספר לנדל"ן ע"ש רוני צארום, האקדמית נתניה. הינו מומחה בעל שם בתחום המיסים ובמיוחד בתחום מיסוי המקרקעין. שימש בעברו במספר תפקידים בכירים ביניהם: שותף בכיר במשרד עו"ד נמדר, בן עטר בנדל ושות', סגן ראש לשכת עורכי הדין, יועץ משפטי לרשות הגנת הצרכן, יו"ר כנס אילת, מייסד עמותת ע.ל.מ לייעוץ מעשי וצרכני בשכונות ויו"ר העמותה החל מ1984 ונשיא מכללת שערי משפט. עורך כנסים רבים, פרסם ומפרסם עשרות ספרים ומאות מאמרים בכל תחומי המיסים, תכנון ובנייה וההפקעות. ספריו משמשים אנשי מקצוע רבים בתחום הנדל"ן והמשפט, וכן בבתי משפט ומופיעים בפסקי דין רבים בנושאי מקרקעין. בין ספריו ניתן למצוא את: Contract in Bankruptcy, דיני מיסים, מיסוי והפקעת מקרקעין, יזמות נדל"ן (עסקאות והסכמי יזמות) ופגיעה במקרקעין.