המשרד להגנת הסביבה והמועצה הישראלית לבנייה ירוקה ריכזו 11 מקרי מבחן שמדגימים לדבריהם את המצוינות והעשייה בתחום הבנייה הירוקה • צפו בתמונות
בנייה ירוקה: 11 הפרויקטים המצטיינים ביותר בישראל
הבנייה הירוקה בישראל בצמיחה. כ-6 שנים מאז השקת התקן הישראלי לבנייה ירוקה במסגרת מורחבת, נבנו על פיו מאות מבנים שחלקם דורגו על ידי כלי הערכה בינלאומיים כדוגמת התקן האמריקאי לבנייה ירוקה (LEED). בישראל הבניינים הירוקים שנבנו הינם בפריסה גיאוגרפית רחבה, בייעודים שונים של מבנים (בתי ספר, משרדים, מגורים וכד') וכן ברמות יישום שונות של בנייה ירוקה ושל חדשנות.
המשרד להגנת הסביבה והמועצה הישראלית לבנייה ירוקה ריכזו 11 מקרי מבחן מצטיינים מהתקופה האחרונה, שמדגימים לדבריהם את המצוינות והעשייה בתחום הבנייה הירוקה. הפרויקטים הנבחרים הם בסוגים שונים של ייעודים – מבני חינוך, מבני תעשיה, מגורים, משרדים ועוד, והם משלבים טכניקות חדשניות ומגוונות בבנייה בת קיימא.
לפני שנפרט את הפרויקטים, המשרד להגנת הסביבה והמועצה הישראלית לבנייה ירוקה מציגים כמה עובדות ומספרים על בנייה ירוקה:
בנייה ירוקה מתמקדת בצמצום תשומות האנרגיה, המים ומשאבים נוספים הדרושים להקמת מבנים והפעלתם, ובכך תורמת לצמצום הנזקים הסביבתיים הקשורים בבנייה ובתפעול של מבנים. בנוסף, בנייה ירוקה מייצרת סביבת פנים בריאה ונעימה המצמצמת תחלואה ומשפרת פרודוקטיביות בקרב משתמשי המבנה. לאור כל זאת, מוטמעת בישראל ההבנה בדבר יתרונות הבנייה ירוקה, מרמת הממשלה והרשויות המקומיות ועד לרמת היזמים והצרכנים.
התפתחות תחום הבנייה הירוקה בישראל באה לידי ביטוי במגוון מישורים: במישור התכנוני, במישור הרגולטורי, ובמישור המחקר-אקדמי והחוץ-אקדמי. יזמים וחברות קבלניות רבים בונים היום על פי תקנים של בנייה ירוקה, מספר אנשי המקצוע בתחום גדל ובמקביל מתרחב שוק המוצרים לבנייה ירוקה, וכן היצע החומרים וטכניקות הבנייה.
המספרים
כיום בישראל כ-10,500 יחידות דיור שנסתיימה בנייתן על פי תקן בנייה ירוקה. מדובר בכ-350 מבנים, 290 מהם מבני מגורים, 35 מבני משרדים ו-14 מבני חינוך. הפריסה הגיאוגרפית של המבנים רחבה – מבאר שבע בדרום ועד נהריה בצפון. כ-1,100 מבנים נמצאים בבנייה ובתהליך התעדה על פי תקן לבנייה ירוקה, מתוכם כ-65% מבני מגורים וכ-32% מבני משרדים.
לפי בדיקה שנערכה על ידי המשרד להגנת הסביבה של תכניות בניין עיר ב-25 יישובים, ביניהם כל יישובי פורום ה-15, מתחילת שנת 2014 ועד סוף שנת 2017 אושרו 430 תכניות בניין עיר (תב"ע) בהן נקבעו תנאים להוצאת היתרי בנייה הכוללים תכנון המבנה בהתאמה להנחיות הוועדה לבנייה ירוקה. 54 תכניות בניין עיר נוספות הן בסטטוס הפקדה, ו-5 נוספות נמצאות בשלב טרום הפקדה.
כלל התכניות כוללות כ-103,000 יחידות דיור (כולל דיור מיוחד ודירות קטנות) בהיקף של 10 מיליון מ"ר למגורים (לפני הקלות). התכניות כוללות גם בנייה בהיקף של כ-8 מיליון מ"ר למטרות משרדים, מסחר, מוסדות ציבור, מלונאות ועוד, בהם מאושרים כ-8,000 חדרי מלון – והכל לפי תקני בנייה ירוקה.
אדריכל רן אברהם, מנהל תחום בנייה ירוקה במשרד להגנת הסביבה, מציין כי בבדיקה שביצע המשרד ניכר פער משמעותי בהטמעה של התקן לבנייה ירוקה בין ערי פורום ה-15 לבין שאר הערים במדינת ישראל. בערי פורום ה-15 כ-73% מיח"ד המתוכננות הן ירוקות בעוד שבערים האחרות רק 32% מהן ירוקות. מתוך כ-170,000 יח"ד מתוכננות בין 2014-2017 ב-25 הערים שנבדקו, כ-60% מהן מתוכננות לפי התקן לבנייה ירוקה.
לדבריו: "בשל ממצא זה, קיים חשש להגדלת הפערים באיכות הבנייה ויעילות המבנים בין המרכז לפריפריה הגיאוגרפית והצבת הערים במרכז הארץ בחזית בתחום הבנייה החדשנית, בעוד שיתר הערים נותרות מאחור. מעבר לכך, משקי הבית הפרטיים בערי המרכז ירוויחו מיעילותם האנרגטית של המבנים, ויהנו מחסכון כספי לטווח הארוך, בעוד שדיירים בערי הפריפריה לא ייהנו מהטבה זו. על כן, ממליץ המשרד לחייב את התקן לבנייה ירוקה (ת"י 5281) באופן הדרגתי בתקנות התכנון והבנייה כתקן ארצי מחייב. חיוב מדורג של כלל המגזרים (מגורים, משרדים, תיירות, מסחר, ציבור) יועיל לכלל המשק בטווח הארוך ויבטיח צמצום פערים".
הילה ביניש, מנכ"לית המועצה הישראלית לבנייה ירוקה: "המשימה שלנו היא משימה לאומית – להנגיש את הבנייה הירוקה לכל בית בישראל ולא רק בערים החזקות בישראל. מקרי המבחן המובילים שיוצגו מטה מהווים דוגמא כי לבנייה הירוקה תועלות רבות, חברתיות, כלכליות ובריאותיות ולכן אין סיבה לא להמשיך ולהרחיבה בכל הארץ. המועצה תמשיך להוביל עם המשרד להגנת הסביבה וגופים נוספים מהלכים נוספים לקידום בנייה איכותית וסביבתית בישראל".
הפרויקטים המצטיינים
מבני חינוך:
בית הספר רקפות, קריית ביאליק תוכנן בראייה כוללת לטובת יצירת סביבה לימודית המיטיבה עם תלמידי בית הספר, תוך צמצום הפגיעה בסביבה. בית הספר הוא חלק מחזון העיר להקים מרחב למידה אטרקטיבי ולהשקיע בחינוך דור העתיד להיות שגרירים סביבתיים. בית הספר הוא חלק מפיילוט של המשרד להגנת הסביבה שמטרתו לעודד בניית בתי ספר ירוקים.
בית הספר היסודי "דרויאנוב", תל אביב ממוקם באזור מופר ששימש מוסכים ומבני תעשיה. במסגרת הפרויקט בוצע סקר מזהמים ולאור הממצאים הבעייתיים ננקטו אמצעים מורכבים שאפשרו את בניית ביה"ס. בנוסף בוצע תכנון מקיף ואינטגרטיבי של הפתחים לטובת אוורור ותאורה טבעיים מרביים, תוך מניעת סנוור ושמירה על בידוד תרמי איכותי. תכנון המרפסות ושטחי הגינון נועד לאפשר פעילות פדגוגית וקהילתית.
בתי הספר רקפות ודויאנוב זכו לתמיכה תקציבית של המשרד במסגרת קול קורא לקידום בנייה ירוקה.
גן ילדים מאופס אנרגיה, חדרה הוא הפרויקט הראשון בישראל שהשלים שנה של מאזן אנרגיה חיובי במסגרתו הבניין מייצר יותר אנרגיה מהאנרגיה שהוא צורך. כל זאת בזכות שילוב של אסטרטגיות פסיביות, מערכות חסכוניות, התקנה של מערכת לייצור אנרגיה מתחדשת ומעורבות פעילה של משתמשי הבניין – ילדים וצוות חינוכי.
מבני ציבור:
בית חולים רפפורט לילדים – מרכז רפואי רמב"ם, חיפה בית החולים הוא מהראשונים בישראל לקבל תו תקן ישראלי 5281 כמוסד רפואי. התכנון מעודד הפחתת זיהומים, הורדת קרינה, שיפור תנאי הסביבה, הפחתת רעש, שיפור תנאי האקלים ועוד. המבנה מתאפיין בחיסכון אנרגטי משמעותי, חיסכון במים, מערכת פניאומטית לטיפול בפסולת ובכביסה ובמיקום הסמוך למגוון אמצעי תחבורה חליפיים.
המכון הגיאולוגי לישראל, ירושלים תוכנן מראש לעמוד בתקן הישראלי לבנייה ירוקה. מדובר בבניין בן 8 קומות הנמצא במכתש שנחפר על צלע הר. למבנה מסד רחב המשמש לשטחים משותפים, משרדים, חניות, מעבדות ומחסנים, הממוקמים בחלקם במרתף ובחלקם מעל הקרקע. ארבע הקומות העליונות מחולקות ל-3 גושים הפונים לצפון ולדרום ובהם נמצאים המשרדים והמעבדות. נעשה שימוש במגוון אסטרטגיות פסיביות ואקטיביות לצמצום צריכת האנרגיה בכלל המבנה, ביניהן התקנת מערכת גיאותרמית. כמו כן המבנה כולל מערכת קירות מסך המאפשרת חדירת שפע אור טבעי יחד עם שמירה על בידוד תרמי והוטמעו בו אסטרטגיות מעניינות לפיתוח נופי, כולל שימוש בפתרונות לצמצום עד איפוס צריכת מים שפירים בשטחים הפתוחים, ופתרונות נופיים כטיח מיוחד המכיל זרעים של צמחי בר מקומיים לצמיחה על גבי הקירות התומכים.
בית הספר ללימודי הסביבה על שם פורטר, תל אביב הוא המבנה הראשון בישראל שזכה לדירוג היוקרתי והגבוה ביותר של התקן האמריקאי לבנייה ירוקה – LEED Platinum בציון 92, וכן לדירוג הגבוה ביותר של התקן הישראלי לבנייה ירוקה 5281. אדריכלי ומהנדסי הבניין זכו במקום הראשון בקטגוריית הקיימות של פרסי המצוינות AEC Excellence Awards לשנת 2017 ובתחרות העולמית של Autodesk University בה השתתפו 150 פרויקטים אדריכליים מכל רחבי העולם.
מבני משרדים:
אמות אטריום, רמת גן – מגדל משרדים בשטח של 57,000 מ"ר שזכה בדירוג LEED Platinum. בפרויקט שולבו אלמנטים חדשניים, כדוגמת מערכת Double Skin ייחודית, מערך ייצור אנרגיה מתחדשת, מערכת מחזור מי מזגנים ועוד.
בית מת"ף – זרוע המחשוב והדאטה סנטר המרכזי של הבנק הבינלאומי, ראשון לציון נבנה תוך צמצום השימוש בחומרי גלם והפגיעה בסביבה, מספק לדייריו נוחות תרמית, שפע אור טבעי, אויר נקי ושליטה מלאה לכל. מערכת PV על החזית הדרומית ועל גג המבנה מספקת 15% מצריכת האנרגיה של הבניין. בזכות המערכת המבנה גם מסוגל, בשעת חרום, לספק לדייריו את התנאים להמשיך לתפקד באופן עצמאי וללא תלות בגורמים חיצוניים במשך 72 שעות רצופות.
מבני מגורים:
חלומות פארק גנים, פתח תקווה – פרויקט מגורים הכולל שני מבנים אשר הגיע לדירוג הכוכבים הגבוה ביותר עד כה בתקן הישראלי לבנייה ירוקה למבנה מגורים – 3 כוכבים. הפרויקט בוצע בתכנון אינטגרטיבי תוך שילוב של אסטרטגיות פסיביות לחיסכון באנרגיה, מערכות חסכוניות, אסטרטגיות לחיסכון במים ושימוש בחומרים ירוקים ובריאים.
מתחם תעשיה:
מתחם מפעל אינטל, קרית גת הוא מתחם התעשיה הראשון בישראל שהוסמך לתקן לבנייה ירוקה ואף זכה בדירוג של ארבעה כוכבים. המתחם כולל שני מבני משרדים ושני מבני ייצור בנוסף לעשרות מבני תמיכה ואחסנה אשר ביניהם ממשק הדוק, במיוחד בנושא האנרגטי. היבט מעניין במיוחד במתחם הוא ניצול חום שיורי מתהליך הייצור הן חזרה לתהליך הייצור עבור חימום והן לצורכי אקלום הבניינים במתחם.
תכנון פנים:
Autodesk Tel Aviv – תכנון פנים ירוק של ארבע קומות המשרדים ששוכרת חברת אוטודסק ישראל במגדל משרדים שאינו ירוק הגיע לדירוג LEED Platinum בזכות תכנון אינטגרטיבי ששם דגש על יצירת סביבת עבודה בריאה ונוחה, עם דגש על תאורה טבעית, שימוש בחומרים בריאים והכנסת אוויר צח, ועל תכנון לצמצום השימוש באנרגיה ובמים.