אחרי חיפה ותל אביב בתים מבפנים חוזרים לירושלים

לפני כשלושה חודשים, דיווחנו ממש כאן על אירועי 'בתים מבפנים' שהתקיימו זו הפעם הראשונה בחיפה. אחריהם, לפני כחודש, דיווחנו על אירועים דומים שהתקיימו, זו השנה השתים עשרה בתל אביב. והנה כעת, אנחנו מדווחים שוב על אותו אירוע שיתקיים השבוע בירושלים, גם שם בפעם השתים עשרה ברציפות. האירוע בעיר הבירה, מבטיחים מוביליו, יתקיים במתכונת מורחבת ומרתקת מתמיד.

האירוע, שיש מי שמכנים אותו פסטיבל אורבני, יתקיים בימים חמישי-שבת, 18-20/10, וכמו תמיד הוא פתוח לקהל הרחב בכניסה חופשית וללא תשלום. כפסטיבל המתפרס ברחבי העיר כולה, הוא נערך ביוזמת הרשות לפיתוח ירושלים ומשרד ירושלים ומורשת בשיתוף עיריית ירושלים ויכלול תכנית ביקורים וסיורים נדירים במיקומים שכארבעים אחוז מהם נפתחים לראשונה להצצת והשתתפות הקהל הרחב. בנוסף, תתקיים במסגרת סוף השבוע סדרה של דיונים על אופייה האדריכלי המיוחד של ירושלים ובמיוחד על ההחלטה ההיסטורית לבנות בה באבן בלבד ומשמעותה כיום בעידן שבו נבנים בעיר מגדלים מודרניים וסגנון הבנייה וטכנולוגיות הבנייה משתנות.

"בתים מבפנים הם מראה של העיר בה הם מתקיימים" אומרת אביבה לוינסון, מייסדת ומנהלת בתים מבפנים "בירושלים, הפרספקטיבה ההיסטורית אלפי השנים והמרחב העירוני בן מאות השנים בהחלט משפיעים על הסיורים, הבתים והמבנים שאנחנו פותחים לקהל הרחב. במובן הזה, של היסטוריה ועבר עשיר, ירושלים מאוד מיוחדת, מעניינת ומרגשת ומאפשרת לנו, מדי שנה, לחפור עוד ולמצוא אינספור שכבות והקשרים מסקרנים הנמצאים על גבי הרצף הזה.

"השנה נדון גם בנושא חם ובוער שללא ספק מעסיק רבים והא הרלוונטיות של המשך הבנייה באבן הירושלמית מאה שנה אחרי שהבריטם קבעו שאת רוח וקדושת המקום יש לשקף בחיפוי האבן האופייני כל כך. היום, יותר מתמיד אולי, חושב לשתף את הציבור בדיון על מנת להבין מהו הלך הרוח הציבורי בנושא. הטכנולוגיות, כמו גם הסגנון, הצורה והגובה של הבנייה השתנו כל כך במאה השנים האחרונות עד שהם משפיעים מאוד על הדיון האם האבן עדיין רלוונטית והאם יש עדיין להתעקש על הופעתה".

כמו בכל פעם, גם הפעם תכלול החגיגה האורבנית הצצה מסקרנת לצורות אדריכלות ועיצוב, לצורות חיים, להיסטוריה, לתרבות, לטכנולוגיה, לאקולוגיה ולתשתיות המרכיבים יחד את המרקם האורבני המרתק כל כך את אלפי אנשי המקצוע והחובבים הדואגים להגיע אל העיר ולחוות את החוויה. בנוסף לביקורים הנקודתיים, יתקיימו גם סיורים במקומות שונים וכן דיונים שיוסיפו נופח וערך מוסף שיעבה את החוויה.

בין הסיורים החדשים שיפתחו לראשונה לקהל הרחב:

מגדל דוד 2021:
איך מחדשים מצודה בת יותר מ- 3,000 שנה? כיצד ניגשים לאצור מחדש את תצוגות הקבע? איך מחדשים את אחד האתרים הארכיאולוגיים החשובים במדינה תוך שמירה על זהותו? מפגשים עם אילת ליבר, המנכ"לית והאוצרת הראשית של מוזיאון מגדל דוד, ועם אדריכל יותם כהן-שגיא ממשרד קימל אשכולות, האדריכל הראשי של פרויקט השדרוג, שבהם יוצג הפרויקט הגדול בתולדותיו של מוזיאון מגדל דוד שיצא לדרך בשנה הבאה ויכלול את שדרוג פני המוזיאון וחידוש תצוגת הקבע.

אבן ירושלמית 0.2: כיצד לחשוב על בנייה באבן ירושלמית היום:
ערב שבמהלכו תועלה הבנייה באבן בירושלים על שולחן הדיונים: האם האבן היא עדיין רוח המקום? באלו אופנים יש לחשוב על הבנייה באבן בעיר הגדלה והמשנה את פניה במהירות ואף עתידה לצמוח לגובה? שאלות אלו עמדו בבסיס מחקר מקיף שערכו התוכנית לעיצוב אורבני בצלאל והמרכז לעיצוב אורבני הפועל תחת אדריכל העיר ירושלים בשנה האחרונה.

בעקבות בתי המלון של ירושלים במאה ה-19:
היכן התאכסן וילהלם הראשון כשביקר בארץ הקודש? באיזה מלון בחר משה מונטיפיורי ללון? סיור בעיר העתיקה בין מוסדות הכנסת האורחים, אכסניות עולי הרגל ומלונות הפאר של ירושלים במאה ה-19. הסיור, בהדרכת רעות אודם, יעבור בין מלון אמדורסקי הישן ברובע הנוצרי, האכסניה הלותרנית, מלון פטרה ועוד.

סינדרום ירושלים:
שני סיורים בהדרכת ד"ר גדי לובין, מנהל בית החולים המרכז הירושלמי לבריאות הנפש איתנים כפר שאול, הפועל מאז 1951 במבני הכפר הערבי דיר יאסין לשעבר (גבעת שאול). בסיורים יסופרו תולדות המקום והם יעברו בין המבנים השונים של הכפר העומדים על תילם עד היום.

הבית בשכונת המערבים:
ביקור בבית מגורים היסטורי בשכונת מחנה ישראל. הבית נבנה ב-1868 והיה אחד מכ-30 הבתים שבנתה לעצמה קבוצת יהודים יוצאי צפון אפריקה (מערבים) מחוץ לחומות העיר העתיקה. הבית בנוי מאבן ובעל תקרות קמורות ושתי קומותיו בנויות סביב חצר פנימית שבמרכזה גפן עתיקה. הוא נרכש לפני כעשור על ידי איש עסקים צרפתי, שופץ ועוצב כמתחם סוויטות בוטיק בשם Villa Mamilla.

הבית בשביל הצוקים:
עיצוב פנים: רחלי מרטי, 2013. ביקור בביתה של האמנית, היזמית ומעצבת הפנים רחלי מרטי, המשמש גם כגלריה של עבודות הפיסול והאמנות שלה. במפגשים בבית תציג מרטי את תהליך שיפוץ הבית שתוכנן ובוצע על ידיה וכלל עבודות שחזור של החלל המרכזי שנבנה לפני כ-200 שנה.

הבית של סנטה:
הצצה לבית של סנטה קלאוס בעיר העתיקה שנפתח לקהל לפני כשנה ושוכן בבית אבן ירושלמי טיפוסי לעיר העתיקה מהמאה ה-14. בבית, בעל התקרות הקמורות וקשתות האבן, מתגוררת זה 700 שנה משפחת קסיסי. בן המשפחה איסא קסיסי מוכר כ"סנטה" הירושלמי.

עם הפנים למאה ה-21:
העיר העתיקה עוברת בשנים האחרונות פעולות שדרוג והנגשה מורכבות. בסיור עם עמי מיטב, מתאם הפרויקטים מול התושבים, הסוחרים והכנסיות ולשעבר אחראי משרד הביטחון על העיר העתיקה והר הבית, יוצגו הפרויקטים השונים שנעשו על המורכבויות שלהם כדי להתאים את המרחב הבנוי בעיר העתיקה למאה ה-21 וכדי לגבש שפת רחוב אחידה תוך שמירה על ייחודה של העיר העתיקה גם לדורות הבאים.