כשסצנת האופנה שקעה עמוק במצולות בגלל הנגיף הגלובלי, המסכות המעוטרות והמפתיעות של אן סופי קושבלו שימשו לה קרש הצלה
נצנצים ופנינים: האם מסכות הפנים יהפכו לפריט אופנתי לוהט?
בביתה שבלונדון, כשהיא מוקפת בהררים של חומרי גלם שאספה עם השנים, נאלצה מעצבת התלבושות והתכשיטים אן סופי קושבלו (Anne Sophie Cochevelou) לחשוב, כמו כל העולם בערך בתקופה האחרונה, איך תוכל להשאיר את הראש מעל המים ולשרוד כלכלית. הטלפונים הפסיקו לצלצל, הזמנות לא נכנסו לסטודיו וקושבלו התחילה לדאוג.
בימים רגילים, קושבלו מייצרת תלבושות לאירועים מיוחדים בתעשיית הבידור ומשתתפת בהפקות אופנה ומיצגים. אך מכיוון שסצנת האופנה הייתה מהראשונות להינזק ולצאת להדממה כפויה, היא הרגישה שזה בדיוק הזמן לחשב שוב את המסלול ולהמציא את עצמה מחדש.
קושבלו פשוט החליטה שהיא לא מרימה ידיים. היא חברה לצלם אנטוני ליסט (Anthony Lycett) ויחד, הם עבדו על פרויקט המתמקד במסכות פנים. היא – עיצבה את המסכות, עשתה סטיילינג ודגמנה. הוא – יצר סדרת צילומים שקשה להתעלם ממנה. היא – פרסמה את הצילומים באתר שלה. הוא – פרסם באינסטוש. וההזמנות התחילו לזרום.
יצירת אמנות
היחוד של קושבלו, שאימצה ומינפה את המוצר הנפוץ כל כך לאחרונה, הוא בכך שהפכה את אלמנט ההגנה הסתמי לאקססורי אופנתי שהוא לא פחות מיצירת אמנות. המוצר הנחשק, זה שמדינות הפעילו את מטות המודיעין החשאיים ביותר שלהן על מנת לגנוב משלוחים שלו זו מזו, וזה שעמד במרכזו של סקנדל ציבורי בינלאומי (זוכרים את המחסור?), הפך מיד את האומנים והמעצבים ליצרני מסכות אלטרנטיביות נחשקות. אבל בעוד האחרים הסתפקו בשימוש בבדים שעליהם מיני דוגמאות, קושבלו יצרה מסכות יוצאות דפן שאי אפשר להתעלם מהן.
נרשמתם כבר לניוזלטר שלנו? הרשמו עכשיו >>
המסכות האלה, שלא באמת מגינות על העונד אותן אבל מקנות לו סוג של ביטחון, הביאו את קושבלו לחשוב האם בעידן החדש הן יהפכו לפריט אופנתי בדיוק כמו כובעים, צעיפים ותכשיטים. בהשוואה למסכת עיניים, שתפקידה להחביא את זהות המשתמש או לפחות לייצר הפרדה בינו לבין האחרים, שאלה את עצמה קושבלו מה מסכת הפה והאף חושפת באישיותו של העונד אותה.
260 שקלים והמסכה שלכם
בזמן המשבר, הוציאה המעצבת את אוספי אבני החן המלאכותיות, האלמנטים הדקורטיביים ומיני הצעצועים המאפיינים את תרבות הפופ שהיו אצלה בבית, ויצרה מהם מסכות פרי עבודת יד אותן היא מוכרת באתר שלה תמורת 25-60 ליש"ט. "חצי מהזמן שלי מוקדש לאובססיה של איסוף ג'אנק בעוד שבחצי השני אני מאגדת את כל הפריטים האלה יחד" מעידה על עצמה אן סופי קושבלו "אני אוגרת בובות וצעצועים שאני מוצאת בשווקי פשפשים ופוקדת באפן קבוע מכירות חיסול וחנויות צדקה".
מהיכן כל החומרים?
"הייתי ברת מזל, כי חנות הבדים היחידה שהייתה פתוחה בזמן הסגר, נמצאת ממש מעבר לרחוב שבו אני גרה. אמנם החומרים שם יקרים יותר מאלו שאני רגילה לקנות, אבל אני ממש לא מתלוננת על זה. בנוסף, בגלל שאני אגרנית, אספתי במשך השנים כמות אדירה של חומרים, חרוזים, נצנצים ופייטים שממש חיכו לי מתחת ליד.
"מעניין שכמעצבת תלבושות, מעולם לא עבדתי על מסכות. אבל עכשיו, אני דווקא מוצאת את הפוטנציאל היצירתי הרב הקיים על משטח קטן יחסית אותו אנחנו עונדים ישירות על עור הפנים. מכיוון שהמסכות מסתירות את הפה והאף ומבליטות את העיניים, הן משנות לחלוטין את הדינמיקה של הבעות הפנים שלנו".
הצהרה אופנתית
מהם מקורות ההשראה שלך לעיצוב המסכות?
"אני מנסה ליישם בהן את האסתטיקה שמאפיינת אותי בעבודתי השגרתית. היא כוללת, בין היתר, צבעוניות, הומור, צעצועים ומיני חפצים קטנים שאני משאילה מתרבות הפופ. בהשוואה לשמלה למשל, העיטורים על המסכות אפקטיביים יותר, מכיוון שבקלות רבה יחסית אפשר לכסות באמצעותם את כל הבד".
איזו מסכה מאלו שיצרת היא הקשה לביצוע?
"מבין המסובכות יותר, אני יכולה להצביע על מסכת הפנינים שדורשת כמה שעות עבודה מכיוון שאני צריכה לחשוב על הקומפוזיציה ולתפור כל פנינה ידנית. גם הצמדת החלק האלסטי המתלבש על האוזניים, לוקח זמן כי זו תפירה ידנית שנובעת מכך שלא ניתן לתפור במכונה מסכה מלאת קישוטים".
נראה שבעתיד הקרוב, יכול בהחלט לקרות מצב שמסכת הפנים תהיה חלק בלתי נפרד מהחפצים שיש לנו בתיק היד לצד מפתחות, ארנק, בקבוק טרמי וכדומה. אם זה מה שיהיה, אין שום סיבה שהן לא יהפכו לפריט אופנתי לכל דבר. "הופתעתי מאוד מהתמיכה ומכמה שהתגובות היו חיוביות" היא אמרה והוסיפה שנראה היה שאנשים היו מוכנים להשקיע במסכות בד ומי שהתעניין בהן במיוחד היו אנשים שאיכות הסביבה חשובה להם ושחיפשו מסכות רב פעמיות.
יש לכם רעיון? מחשבה? סיפור שתרצו לספר לנו? כתבו לנו ~>