סיפור סינדרלה: מיזם ה- FoodTech שהפך דלעת ליותר מ – 2.5 מיליון ₪

מכירים את הסיטואציה שבה אתם עומדים בסופר מול הקישואים הפצועים והפטריות שכבר התכווצו בקור ובוררים כל אחד ואחת כדי למצוא את היפים ביותר? אז הסטארטאפיסטים ממיזם ה- FoodTech החדשני Anina עושים את אותה הפעולה – רק הפוך, גוטה הפוך!

ניצני המיזם חסר התקדים שעונה לשם Anina Culinary Art, החלו לצמוח בתור פרויקט במחלקת העיצוב התעשייתי בבצלאל בהובלת מידן לוי לצד אסתי ברנאץ; לימים השותפים שהקימו את המיזם. הפרויקט הראשוני שעליו עבדו יחד, שעסק בכלל בפירות, הציע חלופה מלאכותית לפירות המוכרים לנו היום, המעניקה חווית אכילה שונה ונראות צורנית אחרת.

מאז, הבינו בראנץ ולוי, שיש להם תשוקה משותפת לצמצום בזבוז מזון ולהצלת תוצרת חקלאית ראויה למאכל שנזרקת. ללא ידע מוקדם בהנדסת מזון, הם החלו לעבוד יחד מהמטבחים הביתיים שלהם, במטרה אחת ברורה – לחפש פתרון לסיבות האסתטיות שבגללן נזרקים כ- 30% מהגידולים החקלאיים בעולם.

בחיפוש אחר הפתרון האידיאלי, הם התנסו בשיטות חיתוך וייבוש של ירקות על מנת לשמור על החזות הוויזואלית המזוהה שלהם. "ככל שהתנסינו בצורות חיתוך וייבוש מצאנו כי לכל ירק טביעת אצבע פיזית וויזואלית משלו, גם ירקות שנדמה לנו שהם אחידים במרקמם כמו דלעת או קולורבי מכילים דפוסים מהפנטים שנחשפים לאחר פריסה וייבוש. כך נולד הערך הראשון של הרעיון – להפוך את הירקות המכוערים לנחשקים ע"י חשיפת היופי הפנימי שלהם".

במהלך שנתיים בראנץ ולוי הסתובבו בלילות בשוק מחנה יהודה בירושלים, אספו וקנו במעט מאוד כסף ירקות 'פגומים' שאף אחד לא רצה לקנות ואיתם המשיכו לעבוד מהמטבח הפרטי שלהם, שבלי לשים לב הפך למעבדת FoodTech מתקדמת. עם הזמן הם הבינו שטכניקת הייבוש היא השיטה האידיאלית עבורם; היא שיטה טבעית מסורתית לשימור מזון תוך שמירה על הערכים התזונתיים שלו לצד יכולת שיחזור בהשריה או בישול במים.

את טכניקת הייבוש הם החלו ליישם בעזרת טוסטר אובן ישן וייבוש באוויר הפתוח על גבי רשתות ולאחר מכן גם במכונת ייבוש ביתית שלוו מחבר. הם שילבו טכניקות עיבוד שהכירו מעולמות העיצוב ויצרו 'למינטים', שבמילים אחרות הם דפי ירקות מיובשים העשויים מ 100% ירקות ומעובדים בתהליך טבעי. חלקם קשיחים וחלקם גמישים וניתן אפילו לאכול אותם כפי שהם, אך המיזם מציע קפסולות העשויות מלמינטים של חציל, דלעת, סלק ועוד, בשילוב קטניות כמו קינואה, עדשים, שעועית וכו'.

לאחר גיבוש הרעיון המוצרי ולקראת הקמת החברה עסקו בראנץ ולוי בחיפוש שותפים עסקיים ומשקיעים וגייסו את המנכ"לית ענת נתן שהגיעה מתעשיית המזון, לימודי קולינריה בדנון, ניהול ושיווק. יחד הם ניגשו לתוכנית החממה של שטראוס – The Kitchen Hub הממומנת על ידי רשות החדשנות, שדרכה קיבלו מימון של 2.5 מיליון שקלים בנוסף לליווי צמוד של פיתוח מוצר, פיתוח עסקי, אסטרטגי ומיתוגי משטראוס וצוות החממה.

הקפסולות המיובשות מעוצבות באסתטיות ומעניקות חווית אכילה מלאה ומגרה, המתאימה לחזון של המעצבים הצעירים בארנץ ולוי. "על פי מחקרים, אוכל יפה טועם טוב יותר" אומרת בארנץ. היא מוסיפה כי "לקפוסולה בצורתה המיובשת יש ריח נעים של ירקות, חזות מעוררת תאבון שמספרת על חומרי הגלם ממנה היא עשויה וצורה שניתנה לה בהתאמה לצורת הקטנייה / איטרייה שנמצאת בתוכה. כשמבשלים אותה היא עוברת טרנספורמציה צורנית, מתפרקת ומגלה בהפתעה את המרכיבים שהיו בתוכה. גם הגודל מפתיע כי הירקות משתחזרים ומתנפחים במפגש עם המים והחום".

נכון להיום, המוצר החדשני נשמע מבטיח והתחזיות של Anina הן שהקפסולות מאוד יצליחו בארץ. "החברה הישראלית חיה במציאות לחוצה בה הילודה גבוהה והעבודה תובעניות ועם זאת יש לנו מודעות גבוהה לתזונה בריאה וצריכת ירקות" אומרת בראנץ. היא טוענת שזו יכולה להיות אלטרנטיבה מצוינת ל- 'Wolt' ולפתרונות אחרים מהירים שלרוב מבוססים על בצק ולא על חומרי גלם בסיסיים כמו פירות וירקות. בקרוב, החברה תצא למכירת פיילוט בארץ ומיד לאחר מכן לשיווק בארה"ב המאתגרת.

הקפסולות של Anina, יוצרות פרדוקס מעניין מעצם היותן יפות ויזואלית; עיצובן האסתטי נשען, כאמור, על כך שאנחנו מתעסקים בחיצוניות של חומרי הגלם שאנו אוכלים, ובאותה נשימה הן באות לשנות את החשיבה הזאת. הן לוקחות ירקות 'מכוערים' ומציגות בפרונט את המראה הפנימי שלהם. רוצים לבדוק את אנינות הטעם שלכם? בקרוב תוכלו לעשות זאת.