מדריך האדריכלות לגלקסיה: ג'ייקוב לאנג מביא לארץ טעימה מהעתיד

ביום שני הקרוב, יגיע אדריכל ג'ייקוב לאנג (Jakob Lange) לארץ. הוא יישא הרצאה ביום חמישי הבא במסגרת וועידת האדריכלות והעיצוב באילת ויחזור עוד באותו יום לקופנהגן. ההרצאה 'מתן צורה' תנעל את הועידה רגע לפני פאנל סיום אחרון בהחלט שיתקיים תחת הכותרת 'עיצוב ביתי – איך יראו בתי העתיד?' שגם בו הוא ישתתף. "חשוב מאוד שהרבה אנשים יגיעו להרצאה כדי להתוודע קצת אל אדריכלות העתיד ולהיחשף למצגת מרתקת שבה הכנתי לא פחות מארבע מאות דימויים מרתקים" הוא משחק אותה איש איש שיווק לרגע.

למעשה, זו לא הפעם הראשונה שלאנג יגיע לארץ. בעבר, היה נשוי לחצי ישראלית ונהג לבוא כאן לעיתים די תכופות לביקורים משפחתיים בקריית טבעון ובתל אביב. בהמשך ובמקביל, היה מעורב בתכנון משרדי ההנהלה החדשים של ענקית התרופות דאז 'טבע' עד הרגע שבו "הזמנים השתנו עבורם" על פי ניסוחו. מתחם 'טבע', שאמור היה להתפרס על פני שטח של ארבעים וחמישה דונם ברעננה, היה אמור להיות פרויקט הבכורה של משרד האדריכלות BIG בארץ. הקונספט, על פי הפרסומים, היה יצירה של 'הר ירוק' שיתרומם מהקרקע ויכיל כשלושת אלפים עובדים. אבל כל זה, כאמור, לא יצא אל הפועל.

כשאני שואלת אותו מתי היה בישראל בפעם האחרונה, מודה לאנג שלא היה כאן כבר כמה שנים, אבל שעבורו תל אביב היא בלי שום ספק אחת משלוש הערים האהובות עליו לצד קופנהגן וניו יורק. העובדה הזו די מפתיעה בהתייחס לפרויקטים העצומים עליהם אמון המשרד בו הוא עובד ופזורים בעשרים וחמש מדינות ברחבי העולם. "מבחינתי, תל אביב היא אחת הערים הטובות בעולם בהתייחס לתכנון האורבני, קנה המידה, הקומפוזיציה שלה, הרחובות שטופי השמש וכמובן שגם הסצנה והאווירה של עיר שלעולם לא הולכת לישון".

נעים מאוד – BIG

כדי לעשות קצת סדר בדברים, נבהיר רק שג'ייקוב לאנג הוא אחד משבעה עשר שותפים משרד האדריכלות הדני BIG הנחשב, ללא ספק, לאחד הבולטים, החשובים והמסוקרים בעולם. בראש המשרד עומד האדריכל הדני הצעיר ביארקה אינגלס (Byarke Ingels), היום במחצית העשור החמישי לחייו. אינגלס הוא גם מי שהקים את המשרד בשנת 2006. מאז ועד היום, ידוע המשרד ככוכב זוהר בשמי הסצנה וככזה המאתגר מוסכמות מסורתיות של תכנון ומרחב, משלב רעיונות של פיתוח בר קיימא ומושגים סוציולוגיים ומקפיד לאזן בין חדשנות, נועזות ופרקטיות. היום, יש למשרד סניפים בקופנהגן, בניו יורק ובלונדון והוא עובד על פרויקטים חובקי עולם שבהם מבני מגורים ומשרדים, בתי חולים, מוזיאונים, פארקים, ביתני תערוכות ושדות תעופה ועוד.

בין הפרויקטים הבולטים של מייסד BIG, אינגלס, ושבחלקם מעורב גם לאנג, ראוי לציין את VM Houses, מבנה מגורים בצורת האותיות V ו-M שהוקם בקופנהגן, את 'מגורי ההר' Mountain Dwellings, הסמוך ואת בית החולים הפסיכיאטרי של אלסינור שתוכנן בצורת פתית שלג – פרויקטים אלו תוכננו ב PLOT, המשרד הראשון שהקים אינגלס ושגם בו עבד לאנג. בהמשך, ולאחר ש BIG כבר הוקם, התפרסם המשרד בשל פרויקטים פורצי דרך כמו House 8, פרויקט המגורים השלישי בגודלו בסקנדינביה, המוזיאון הימי באלסינור, בניין המגוריםVIA 57 West בניו יורק המשלב בין פירמידה, בניין וחצר, ביתן הקיץ הפיסולי מודולרי של גלריה סרפרטיין בלונדון, בית הלגו שתוכנן בהשראת קוביות הלגו בדנמרק ועוד ועוד.

לאנג, העובד במשרד מאז שנוסד בקופנהגן, הוא אחד משבעה עשר שותפים בכירים וקצת למעלה מחמש מאות עובדים. "נולדתי באודנסה שבדנמרק וכשהייתי בן חמש עברנו לקופנהגן. כשבגרתי, בחרתי בלימודי אדריכלות באקדמיה המלכותית לאמנויות ועיצוב בעיר ותוך כדי כך כבר התחלתי לעבוד ב PLOT של אינגלס עוד בימים שקדמו להקמת BIG. במהלך הלימודים, נפרדנו לחצי שנה כשנסעתי לחילופי סטודנטים באוסטרליה אבל במהלכה עדיין תחזקתי את האתר של החברה.

כשחזרתי העירה, השתלבתי שוב בטבעיות בחברה כך שלמעשה יצא, שמאז לימודיי ועד היום עבדתי רק במקום אחד".

במונחים של לאנג, החברה הראשונה של אינגלס, PLOT, שכללה שלושים עובדים, נחשבה לחברה קטנה. היום, הם כאמור כמה מאות עם אינגלס אחד שנוסע כל הזמן ממקום למקום. "למרות שיש חברות הרבה יותר גדולות משלנו, אנחנו ללא ספק בולטים בשורה הראשונה של החברות המשפיעות בתחום" אומר לאנג.

ברוכים הבאים לעתיד

אחד הדברים שמייחדים את BIG זה ללא ספק המבט קדימה. כשאני שואלת את לאנג מה הגישה של המשרד לאדריכלות, הוא טוען שבמקום להסתכל על מבנים כתרגיל אסתטי שעוסק בפרופורציה, נראות וחומרים, אצלם במשרד מתמקדים יותר ברעיון ובאפן שבניין מגיב לסביבה. "אם חסרים חללים ציבוריים בבניין נתון, צריך לייצר אותם על הגג למשל" טוען לאנג "וככלל, אנחנו תמיד רוצים לעסוק בפרויקטים בעלי סיבה ומשמעות ולדעת לתת מענה על שאלות כמו: למה הבניין נראה כמו שהוא נראה או מדוע הוא מתפקד כמו שהוא מתפקד".

כשואלי שאלות, אתם יודעים איך האדריכלות והתכנון העירוני ישתנו בעתיד?
"תתפלאי, אבל די קשה לחזות. בעתיד, ככל הנראה נעבוד הרבה יותר עם טכנולוגיות פסיביות המושתתת למשל על שילוב בין מיקום המבנה, תנאי מזג האוויר, כיוון השמש, מיקומם של חלונות ואלמנטים לקליטת אנרגיית השמש ותאורה טבעית – כל זה במטרה לשמור על נוחות תרמית תמידית בפנים המבנה.

"בנוסף, יכול להיות מצב לפיו נחזור לאדריכלות ורנקולרית שהיא בנייה עממית ללא אדריכלים המשתמשת בחומרים מקומיים וטכנולוגיות מסורתיות. כך למשל, במזרח התיכון יש רחובות צרים שיוצרים צל וחוסמים את השמש. בשווקים המסורתיים, לעומת זה, הכל הרבה יותר רחב ופתוח ווילונות משמשים להגנה בפני השמש ובו בזמן מאפשרים זרימה של אוויר ורוח. בעתיד, צריך יהיה ללמוד את הדברים האלה ואיך לעשות שימוש במבנים שיצרו חללים שונים ביניהם".

לפי השקפתכם, העתיד כבר לגמרי כאן
"לגמרי. אנחנו מאוד מתעניינים באופנים שונים שבאמצעותם נוכל לעזור לעצב את העתיד. חשוב מאוד להיות אקטיביים בעניין הזה ולכן אנחנו מנסים לעשות את הטוב ביותר שאנחנו יכולים כדי לתכנן את מה שהיינו רוצים לגור בו. בשנה הבאה, כל מי שיגיע לבקר בקופנהגן, יוכל לעשות סקי ממש במרכז העיר, מה שנחשב לרעיון חדש שלא היה קיים קודם לכן בשום מקום בעולם".

לאנג מתייחס לתחנת הכוח הענקית שנבנתה בקופנהגן שהגג שלה ישמש כאתר סקי ששטחו כחמישה מגרשי כדורגל שנמצא כעת בשלבי השלמה. "מדובר בטכנולוגיה נקייה שאפשר להציב על גג המבנה. כל זה כבר עבר פאזה מרעיון משוגע למציאות של ממש כך שזה כבר לגמרי אפשרי. זה לא העתיד וזה יגיע הרבה יותר מהר ממה שכולנו חושבים.

"כך למשל, אנשים שיגיעו להקים את הבסיס הראשון במאדים, יצטרכו לגור איפשהו ואת כל זה צריך לתכנן כבר מעכשיו ולחשוב איך הם יגורו שם, מה יהיו הצרכים שלהם, מה יהיה היחס לאור הטבעי שם, לנופים, לטבע – דברים שחשוב לכלול בעיצוב מושבה שכזאת. בינתיים, יצרנו מדריך אדריכלות לגלקסיה שמכיל מידע לאדריכלים שיתכננו בעתיד על מאדים, במערכת השמש ובחלל בכלל".

עוד פרויקט שעובדים עליו בBIG הוא ההייפרלופ – מערכת הסעת המונים על קולית העובדת במהירות האור ומדמה טיסה אך מהירה ממנה בהרבה ומתבצעת בתוך מנהרה נטולת אוויר על פני מערכת מגנטית. "זה פשוט יהפוך את העולם להרבה יותר קטן" אומר לאנג.

הכל מכל וכל

בנוסף לכל הפרויקטים בהם מעורב לאנג, הוא גם עומד בראש מחלקת BIG IDEA המתמחה באתגרים טכניים כמו אלו שהוזכרו כאן אבל גם כוללת אנשים שיכולים לייצר תנאים כמו אור יום, אנרגיה וסאונד וכך לדמות איך יתפקדו מבנים בעתיד. "עד כמה שידוע לי, רק אנחנו יכולים להבין ולהגיב לתנאים המדומים הללו ולשפר את המבנים של העתיד" אומר לאנג "אבל בנוסף, אנחנו גם מעצבים במחלקה הכל מכל וכל, החל בידיות לדלתות, כיסאות ומיני רהיטים".

אז מהו בעצם עיצוב מונחה מידע אותו אתה מוביל במחלקה?
"עיצוב מבחינתנו הוא לא רק יפה בדומה לפסל, אלא מיוצר כך שהוא מנצל את המידע שמתקבל כתוצאה מהבנת התנאים באתר מסוים. רק כך אנחנו יכולים לתכנן מבנים משופרים. כשאנחנו יכולים ליצור מידע בתוך המשרד ולעשות בו שימוש מידי, אנחנו יכולים לענות על שאלות הרבה יותר מהר ולזרז רעיונות ותהליכי עבודה. יש לנו גם כמובן אנשי מקצוע מסורתיים כמו מהנדסים מסוגים שונים כך שלמעשה, אנחנו יכולים לעשות הכל בתוך הבית עם צוותים פנימיים שלנו".

למה חשוב לבזבז זמן כביכול על פרויקטים שסביר להניח שלא יצאו אל הפועל בעתיד הקרוב?
"החזון שלנו לגבי המושבה על המאדים הוא אולי האקסטרימי ביותר ויתאים, אני מניח, לטווח הרחוק יותר. אבל אנחנו בהחלט מאמינים שהוא ימומש, רק במסגרת זמנים ארוכה יותר".

אז בעצם הכל אפשרי והכל בר מימוש?
"כן. ממש ככה. בעתיד נשלב בין טכנולוגיות מסורתיות ומודרניות לבין מציאות וירטואלית. בנוסף, תכנס לתמונה גם הפילוסופייה Yes is More שתחבק את כל האתגרים יחד ותאמץ את כולם אל תוך הפרויקטים. הכוונה היא לדוגמה שמבחינת התפיסה שלנו, בניין יכול להיות בו בזמן גבוה ונמוך אם אלו דרישות הלקוח. מבחינתנו, אין דבר שאי אפשר לפתור. הכל פתוח ופתיר ואין צורך לוותר על שום דבר".

כשאני שואלת אל לאנג איזה חלק מהעבודה שלו אהוב עליו במיוחד, הוא טוען שהמשחק עם קנה המידה הוא המאתגר ביותר משום שהוא דורש ידע רב ומיומנויות מגוונות. בינתיים, הוא ממשיך לחלום על מימוש הפרויקט על מאדים.