החומר הנעדר: האמן האיטלקי שנותן חיים חדשים למבנים קדומים

הכירו את אדוארדו טרסולדי (Edoardo Tresoldi), אמן איטלקי הפועל מרומא ובונה מבנים מרהיבים כל כולם מרשת תיל. דרך עבודותיו, בוחן טרסולדי את הקשר שבין האדם לנוף. הוא עושה זאת באמצעות פסלים סביבתיים שיוצרים משחק מהפנט בשקיפויות ומעלימים את הגבולות  הפיזיים של העבודות.

עם ניסיון בפיסול, עיצוב במה וקולנוע, הוא מציע חוויה חדשה לצופים, במיצבים בהם העבר וההווה מתמזגים יחד. עמודים, חלונות מקושתים, כיפות ופרטים נוספים מהאדריכלות הקלאסית מעטרים את עבודותיו, מציתים את הזיכרון ומתערבבים בקונטרסט מקסים על רקע הנוף העכשווי.  

האובייקטים הגדולים שהוא מתכנן, נראים כמו שרטוטי אדריכלות תלת ממדיים. בלילה, הם מתהדרים באור שנותן להם מראה שונה וזוהר. העבודות של טרסולדי מתקשרות עם השטח, מייצרות דיאלוג עם הסביבות בהן מתקיימות ונושאות איתן את ההיסטוריה והתרבות המקומית. מבנים קדומים או דמיוניים שנבנים במציאות חדשה, מציאות סוריאליסטית שיוצרת עניין ומפיחה בהם חיים.

אחד מן הפרויקטים האחרונים עוצב במסגרת תערוכה שעוסקת סביב המשורר והפילוסוף האיטלקי הנודע דנטה. העבודה, מוצגת בימים אלו במוזיאון האומנות ברוונה שבאיטליה במבנה שהיה למנזר עתיק מהמאה ה-16 וצפויה לעמוד שם עד לתחילת שנה הבאה. בפרויקט זה, האמן נקרא על ידי אוצרת התערוכה לייצג את נושא הנשמה ולתת פרשנות חדשה ל'טירת הנשמות הגדולות' של דנטה. הטירה, כפי שהמשורר מתאר בכתביו, היא מקום משכנן של הנשמות שהשאירו אחריהן כבוד ותהילה. הנשמות הגדולות של העת העתיקה, ביניהן פילוסופים, משוררים, מדענים וסופרים. בהשראתו, יצר טרסולדי עבודה אינטראקטיבית, טירה שנראית כמו תחומה בתוך החומר המודרני ומזמינה את הצופים להיכנס אליה.

עבודה נוספת שלו ‘Etherea’, הוקמה במסגרת אחד מפסטיבלי האמנות והמוזיקה מן הגדולים בקליפורניה. הפרויקט, הורכב משלוש עבודות בהשראת הנאו-קלסיקה והאדריכלות בסגנון הבארוק. מדובר בשלושה מיצבים בעלי צורה זהה המתוכננים בממדים משתנים. הטריו ממוקם על אותו הציר ויוצר אשליה אופטית, תעתוע בין המרחק, הפנים והחוץ. ככל שאתה מתקדם והמבנה גדל, אתה מרגיש קטן יותר וההפך. מעוצבים כמקום להתבוננות, לעצור ולהרהר על החוויה המתרחשת סביב.  

פרויקט אחר, שזיכה אותו בפרסים והעלה אותו למודעות הציבורית, הוא הבזיליקה של סיפונטו, בפארק הארכיאלוגי בסיפונטו שבאיטליה. עבודה שמחייה בזיליקה נוצרית עתיקה, שממוקמת בסמוך לכנסייה רומנסקית שהוקמה 600 שנים מאוחר יותר. המבנה המפוסל והוותיק, מציג עצמו במלאו תפאורתו ונטמע בסביבה החדשה. המיצב חוצה את גבולות הזמן ומאפשר לצופים להתחקות אחר ההיסטוריה של המקום. עבודה שמציעה דרך חדשה להסתכל על הליך שימור היסטורי והמורשת הארכיאולוגית.

בפרויקט אחר בשם 'אופרה', עיצב טרסולדי מונומנט קבוע ונגיש לציבור הרחב, דרכו חקר פואטיקה חזותית חדשה לאדריכלות הקלאסית. 46 עמודים, שבשיאם מתנשאים לגובה של שמונה מטרים, מוצבים בשביל בפארק צמוד לחוף ברג'יו בקלבריה באיטליה. העבודה יוצרת ניגודיות מקסימה לשטח הפתוח של סביבתה, מעין מרחב דמיוני להתבוננות שבוחן את תפקיד האמנות הציבורית בחיינו.

עבודותיו של טרסולדי מספרות סיפור על הקשר שבין האדם למרחב ובין האדריכלות לנוף הקיים. הן מנגישות פיסות היסטוריה בצורה אינטראקטיבית שמכניסה את הצופה פנימה. יוצרות תעתועים, היש מאין, אובייקטים מטושטשים וחלומיים, עולם שלם בחומר, שכמעט ונעדר.

יש לכם רעיון? מחשבה? סיפור שתרצו לספר לנו? ~> כתבו לנו