הביתן הישראלי בביאנלה לאדריכלות יעסוק בנפיצות הסטטוס קוו

בשבת הקרובה, 26 במאי, תפתח זו הפעם השש-עשרה בוונציה, הביאנלה הבינלאומית לאדריכלות הנחשבת לתערוכה החשובה והיוקרתית בתחום. הביאנלה, שתתקיים השנה תחת הכותרת 'חלל חופשי', מתקיימת בגני קסטלו וברחבי העיר האיטלקית. משתתפות בה כשישים מדינות מרחבי העולם כשהשנה נוספו גם מדינות חדשות ומרתקות למדי שבהן לבנון, פקיסטן, ערב הסעודית, גואטמלה, אנטיגואה וברבודה והוותיקן.

בביתן הישראלי, שתוכנן בשנת 1952 על ידי האדריכל זאב רכטר, יוצג הפעם הפרויקט הזוכה 'אדריכלות של משא ומתן IN STATUS QUO' שהינו פרי מחקר של צוות הכולל את אדריכלית דבורה פינטו, אדריכלית יפעת פינקלמן, אדריכל אורן שגיב, טניה כהן עוזיאלי ופרופ' דורון בר.

"האדריכלים המוכשרים שנבחרו להציג בבינאלה, מוכיחים חזון ויכולת ביצוע בלתי רגילים" אמרה ח"כ מירי רגב, שרת התרבות והספורט "אין ספק שהם יוכיחו בזירה הבינלאומית של הבינאלה מהי איכות ועושר תרבותי שכן גם בתחום האדריכלות הישראלית יש לנו בהחלט במה להתגאות" מסרה רגב.

קו מנחה או מקור כל הבעיות כולן

התערוכה הישראלית תעסוק השנה במרחבים קדושים ובמנגנון ה'סטטוס קוו' המאפשר מחד את קיומם היומיומי, ומאידך משנה ללא הרף את הכוריאוגרפיה במרחב הפיזי והתפקודי שלהם לאור אירועי השעה. את כל המצב הנפיץ הזה מדגימה התערוכה דרך חמישה אתרים מונומנטליים בחשיבותם.

"בחרנו באחד הנושאים המגיעים לדיון ציבורי ולמדיה רק מנקודת מבט גאו-פוליטית בשל הנפיצות שלהם. כאוצרים ואדריכלים, ולא כאנשי דת או פוליטיקה, רצינו לנתח ולהציג נתונים שאינם קשורים רק לנפיצות של העניין" אמרה טניה כהן עוזיאלי, אוצרת משותפת של הביתן הישראלי בביאנלה בוונציה "למעשה, חקרנו איך היחסים בין הכוחות באים לידי ביטוי בשימוש במרחב ובחלל. מתוך נקודת המבט של אנשים חילוניים המסתכלים על התופעות הללו מבחוץ ובזרות מסוימת, ניסינו להבין את אותם מקומות הנחשבים כמקור כל הבעיות כולם שאליהם היינו מעדיפים אולי להפנות את העורף".

הצוות הישראלי בחר בגישה לפיה הגיעה העת לפתוח את הדברים לכלל הציבור ולנסות להבין מהו אותו קונפליקט על טריטוריה והשימוש במרחב. "חקרנו איך אנשים מתנהגים במרחבים הללו והגענו למסקנות די מפתיעות" מסבירה כהן עוזיאלי "מסתבר, שהאינטרס והחובה של הריבון הם לתת למקומות הללו לתפקד כסטטוס קוו שנמשך כבר מאות שנים מהתקופה העותומנית ועד היום. לעיתים זה נפתר בדו קיום ולעיתים בקיום אקסקלוסיבי של קבוצה מסוימת המחייבת את הוצאתם של השותפים האחרים החוצה. באמצעות התערוכה, יכול הקהל הרחב להבין את האיזון העדין במקומות האלה ולמה הם סיבה לכל כך הרבה בעיות".

ההסבר של כהן עוזיאלי מראה שהבחירה בנושא התערוכה כפי שנעשתה על ידי חבר שופטים שהתמנה מטעמו של משרד התרבות והספורט, היא לא בלתי אמיצה. "תהליך בחירת צוות השופטים הוא מאוד מקצועי וכך גם השופטים עצמם והקריטריונים לשיפוט. במחקר הרחב המוצג בתערוכה, אנחנו מסתכלים על הדברים במבט מאוד ביקורתי אבל גם מאוד אנליטי ולא פרובוקטיבי. במהלך המחקר, היה בהחלט מרתק להגיע אל המקומות ולהתוודע לעובדה שהקונפליקט הוא לא רק ישראלי פלסטיני, כפי שרובינו נוהגים לחשוב, אלא שיש עוד המון קונפליקטים אחרים לא פחות נפיצים כמו בין כנסיות, בין יהודים לבין עצמם וכדומה. אנחנו לא יהירים ולא מתיימרים להביא פתרון אלא רק רוצים להציף את הבעיה ולהראות איך הנושא עשוי להיות השוואתי. האתגר הגדול היה לבחור בחמישה מקומות בלבד ואז לזקק אותם כך שניתן יהיה להציג אותם בצורה מזוקקת בתערוכה" מסכמת כהן עוזיאלי.

פוטנציאל ישראלי ואדריכלי

קול קורא להגשת מועמדות לתחרות דו שלבית להצגה בביתן הישראלי בוונציה יצא מטעם משרד התרבות והספורט בדצמבר 2016 כשביולי 2017 הוכרזו שמות הזוכים. בשופטים נמנו אדריכל עמרי איתן, אדריכלית רבקה גוטמן, פרופ' אדריכל יאשה גרובמן, אדריכל יואב מאירי, אדריכלית הלי רחמימוב כשלצדם המשקיפים אבנר בר חמא, יו"ר המדור לאמנות פלסטית ועו"ד שירית קייסן, מנהלת המחלקת המדור לאמנות פלסטית כנציגת משרד התרבות והספורט ומרכזת וועדת השיפוט.

"התערוכה המוצעת היא פיתוח מעמיק ומקורי של רעיונות וכלים אדריכליים באתגר המורכב של מדיום תערוכת-אדריכלות המייצגת את ישראל בשדה הבינלאומי החשוב בעולם בתחום האדריכלות, בו משתתפים ומציגים עלית האדריכלים ומתארחים מאות אלפי מבקרים מרחבי העולם. ההצעה מרשימה ובעלת פוטנציאל ניכר להצגת יופי ועושר חזותיים עם ניתוח אנליטי מקורי, עמוק וסיסטמטי" נימקו השופטים.

"התערוכה המוצעת, מתבססת על סופרפוזיציה ייחודית של שני מישורים: הפוטנציאל הישראלי והפוטנציאל האדריכלי. ההצעה חוקרת ומציגה מרחבים מורכבים ומעלה שאלות אדריכליות מלאות השראה על היחסים שבין הייחודי לטיפוסי, בין האישי לקולקטיבי ובין הרוח לחומר, מפתחת כלים אדריכליים רהוטים ובהירים להצגת ממדים של מרחב, זמן ואדם – ומאתגרת את הדרכים בהן ניתן לחשוב על מושגים קונבנציונליים כגון פרוגרמה ואתר" הוסיפו השופטים.