ממעמקים: תחנת המחקר התת ימית שתכנן המעצב הגולש

איב בהר (Yves Behar) הוא מעצב, יזם ואיש חינוך. כבר לא מעט זמן, הוא נחשב למעצב תעשייתי מצליח שיודע בדיוק איך לחבר בעיצוביו טכנולוגיה, דאגה לסביבה ועיצוב חברתי. למרות שהוא נולד בשוויץ, הוא גר בסן פרנסיסקו ומקפיד לחבור ולעצב עבור החברות הגדולות בעולם כמו הרמן מילר, פומה, פראדה וסודה סטרים הישראלית.

עדיין לא מנויים לניוזלטר של LEGIT? זה בדיוק הזמן להקליק

ללמוד את הים

ממש לאחרונה, הציג בהר הצעת תכנון לתחנת עגינה תת ימית, כזאת שעוד טרם נראו כמותה. "כתושב קליפורניה וכמי שגולש כבר שנים רבות, תמיד היה לי קשר הדוק לים, לכוח ולמסתורין שבו" כתב איב בהר במניפסט שמסביר את הפרויקט "הים, הופך לכוח מרכזי מאוד, ככל שכדור הארץ נחשף ליותר ויותר משברים הקשורים בסביבה.

"מכיוון שאנחנו מחפשים פתרונות עיצוביים שיגנו עלינו ועל העולם שלנו בפני תנאי מזג אוויר קיצוניים, זה ממש הכרחי ומחויב המציאות שנעצב קודם כל דרכים חדשות כדי ללמוד את הים והתנהגותו".

קריטי לקיום

יחד עם הצוות בחברת עיצוב הפנים והפיתוח שלו fuseproject, החליט בהר לחבור לארגון המקשר בין מומחים טכנולוגיים מתחומים שונים, שמניעים מחקרים בנושאים בעלי חשיבות גלובלית. כך, הוא פגש את פביאן קוסטו, נכדו של האקולוג וחוקר הים ג'ק קוסטו, מי שנחשב לאבי הצלילה המודרנית והצילום התת ימי. "שנינו מתעניינים ומחויבים מאוד לבריאות האוקיינוסים, ומאמינים שמדע וחקר הימים הוא קריטי לבריאותו וקיומו של כדור הארץ" כתב בהר.

הקשר בין השניים, הוביל לשיתוף פעולה עם 'המרכז ללימוד הים של פביאן קוסטו', שבמסגרתו תכנננו בהר ואנשי הצוות שלו את Proteus – החזון של פביאן לפיתוח תחנת מחקר תת ימית שתקדם מחקר מדעי על ידי כך שתאפשר למדענים תנאי מחייה ומגורים מתחת למים לאורך תקופה ארוכה.

קונספט של ספירלה

השטח של פרוטאוס, המתוכנן להיות 370 מ"ר, הופך אותה לתחנה הגדולה פי שלוש או ארבע מכל סוגי המגורים שנבנו עד עכשיו לשהייה מתחת למים. ככזו, היא תוכל להכיל עד 12 אנשים בו זמנית. היא תעוגן לקרקעית הים באמצעות רגליים שיתוכננו כך שיוכלו להתחבר לתנאי קרקע מסוגים שונים.

העיצוב של התחנה, נשען על קונספט של ספיראלה כשסדרה של תאים מודולאריים מתחברים לגוף המרכזי ומשמשים למשל כמעבדות, אזורי שינה וחדרי רחצה, אחסון ומערכות שונות. התא הגדול ביותר, מכיל בריכה המאפשרת חנייה לרכב תת ימי.

שתי הקומות של התחנה, מחוברות באמצעות רמפה ספיראלית שמטרתה לעודד את השוהים בה לעסוק בתנועה ובפעילות גופנית. הרמפה, מחברת בין החללים המרכזיים שמעוצבים באפן נוח ומזמין – גישת תכנון חדשה שלא אופיינית למעבדות מסוג זה. החללים הציבוריים, כוללים סלון, מטבח, חדר אוכל ואזורי עבודה.

פרוטאוס יהיה גם המקום הראשון מתחת למים שתהיה בו חממה שבה יוכלו הדיירים לגדל מזון טרי ובכך להיענות לאתגר שלא ניתן לבשל בתוכה עם להבה גלויה.

צעד ראשון בדרך ארוכה

עוד שני אתגרים של שהייה ממושכת מתחת למים הם הניתוק החברתי והיעדר אור טבעי. החלל המרכזי של פרוטאוס יספק נוחות פיזית שתאפשר חיבורים חברתיים ומקצועיים בין השוהים. בנוסף, התחנה תעוצב ככה שתקלוט את מירב האור מהחלונות, מהתקרה ומדפנות המבנה. "התקווה שלי, היא שאותה תשוקה שיש לנו לחקר החלל ולתחנות חלל, תופנה גם לתחנות המחקר התת ימיות. עם הצעד הראשון הזה, תוכל האנושות לתקשר ולהבין טוב יותר את החיים וההתרחשויות מתחת למים".