אמביציה, העצמה נשית והיי טק: אדריכלית ורד גינדי דוהרת קדימה

עוד לפני שאני נפגשת עם האדריכלית והמעצבת ורד גינדי פנים אל פנים, אני מזהה מבעד לקיר הזכוכית בחדר הישיבות במשרדה את שפת גופה התזזיתית, את הפעלתנות, את הדיבור השוטף ובעיקר את החיוך שלא יורד משפתותיה. "לכל בן אדם יש מקורות השראה שנותנים לו אנרגיות ושממנו הוא ניזון ומונע. אצלי זה הקריירה והעבודה. אני שואבת מזה המון כוחות ונהנית מכל רגע" אומרת ורד גינדי, בעלת 'גינדי סטודיו' כשאני שואלת אותה איך עושים את זה? איך אישה צעירה, בשנות הארבעים לחייה, נשואה ואם לשלוש בנות, בעלת תואר ראשון ושני בפילוסופיה ותואר ראשון ושני באדריכלות, מחזיקה משרד מצליח שבו חמישה עשר עובדים ושבו בכל זמן נתון מונחים עשרים פרויקטים על שולחנם.

"אני קמה בכל בקר להרפתקאות חדשות. תמיד אהבתי את מה שאני עושה. אין ספק שזו מחלה להיות מאוהבת בעבודה. זה דוחף ומכניס לי המון אדרנלין במשך שמונה עשרה השעות שאני עובדת ביום" אומרת ורד גינדי שמשרדה מתמחה ואף נחשב בין המובילים בתכנון ועיצוב משרדים בכלל ומשרדי היי טק בפרט ושבין לקוחותיה הרבים ניתן למנות את ג'נרל מוטורס, גוגל, מרצדס, בי-אול, עמידר, אורקל ורבים נוספים.

את הפריצה המקצועית הגדולה שלה בתחום משרדי ההיי טק מייחסת גינדי למשרדי חברת התוכנה, המחשבים ומוצרי האלקטרוניקה האמריקאית 'מיקרוסופט' שעל תכנונם ועיצובם היא אמונה יחד עם אדריכל עמי שמלצמן למשרד גוטסמן שמלצמן. "כשבחרו בנו, הרגשתי שכל חוויות חיי וכל מה שעברתי עד לאותו רגע, התכנסו לנקודה שהכינה אותי לקבל פרויקט בסדר גודל של 40,000 מ"ר. המשרדים, שעל המעטפת שלהם אחראי אדריכל אבנר ישר, יושלמו בשנת 2020 ואנחנו ממש נלהבים לייצר את החוויה המיקרוסופיט בישראל".

עם כל ההתרגשות, ההתגלגלות אל עולם ההיי טק בכל זאת לקחה מעט זמן. "המשיכה שלי לתכנון ועיצוב משרדים נובעת מהעובדה שהסיפוק מעיצובם מיידי ומהיר" אומרת גינדי "מן הסתם, לא צריך לחכות להיתרים וביורוקרטיה מסוגים שונים. במשרדים, הדברים כל הזמן שונים ומשתנים ואף מתחדשים לעיתים קרובות. בינתיים, קרה כבר לא פעם שהיו לנו לקוחות שעיצבנו להם משרד לפני מספר שנים וביקשו לחדש ולעדכן אותו כך שיתאים לעת הנוכחית. כך שכל זה גם מאוד דינמי".

כשאני שואלת את גינדי מה היא חולמת לתכנן עוד היא מציינת שהייתה רוצה מאוד להיכנס לתחום בתי מלון בוטיק קטנים ומסעדות. "כל מה שנושק לעולם עיצוב הפנים אך אינו בנייה רוויה ומגדלים עשוי לעניין אותי. כרגע, אנחנו ללא ספק מתמקדים בתחום נישתי של עיצוב היי אנד של משרדים ואנחנו כל כך עמוסים שאין לי זמן לפתח מקורות חדשים. עם זאת, אנחנו מאוד עסוקים בלהמציא את עצמינו בכל פעם מחדש וכך למשל לקחנו ממש לאחרונה תכנון ועיצוב מעונות סטודנטים. למעשה, כשהמיומנויות והיכולות קיימות, אפשר להשליך אותן על לא מעט סוגי אדריכלות".

הלכה למעשה

למרות שבמשרדה של גינדי עובדים כרגע שני גברים, הוא מנוהל ומתופעל ברובו על ידי נשים. "אני מאוד בעד נשים" אומרת גינדי "יש במשרד שלי ארבע ראשי צוותים נשים שמאחורי כל אחת מהן יש חמש עשרה שנות ניסיון. הן מאוד מיומנות בעבודה מול הלקוחות ועושות את זה על בסיס יומיומי כך שאני סומכת עליהן בעיניים עצומות. אני אהיה זו שתעביר את הפרזנטציה מול הלקוח ושתוביל את עניין העיצוב אבל לאחר מכן כל התיאומים והתכניות יעשו ישירות מולן".

פיתחת לגבי זה פילוסופיה שלמה

"אני מאוד אוהבת לעבוד איתן והכי נהנית לראות העצמה נשית. כל אחת מהן היא אישה חזקה שעוזבת בית ומשפחה ומשקיעה המון שעות לטובת ניהול פרויקטים בשווי של הרבה מאוד כסף. עם השנים, רואים התפתחות המובילה לשוויון אמיתי ועם זאת, חד משמעית יש אפליה. אישית, אני מרגישה מאוד חזקה כך שאני נכנסת לחדר ולא נותנת לאף אחד להוציא הגה אבל הייתי רוצה להיכנס לחדר, חזקה ודברנית כמו שאני, ושלא יהיה דיון על זה בכלל. המקום שלי הוא שלי אבל אני עדיין נלחמת על מה שמגיע לי כאישה וכאדם שוויוני. רב המתחרים שלי הם גברים כי בתחום הזה צריך עור של פיל".

איך את מנהלת את העבודה מול הלקוח?

"אני מאוד מעורבת בשלב הקונספט, בהגדרת ואפיון הצרכים ובפיתוח העיצוב. חשוב לי גם לתרגם את הסגנון הנבחר לחומריות הנכונה. בנוסף, אני מרגישה שלתוך זה אני יכולה לצקת ערך מוסף של חשיבה, יצירה ועיצוב חוויה. אני מאוד נהנית מהדיאלוג המפרה עם המזמין ומאוד מעורבת רגשית בפרויקטים. לרב, אני באה במגע עם אנשים אינטליגנטיים ומביני עניין הנותנים לי יד חופשית ככל שהם יכולים".

איך את מתרגמת את עולמות התכן השונים כל כך של הלקוחות שלך לפרויקטים מקוריים ומעניינים?

"אדריכלים צריכים להבין שהמטרה שלהם היא לא לייצר אייקונים אלא שיש לקוח שבא עם אג'נדה ועולם מושגים מפותל ושתפקידנו הוא לקחת את תמהיל הזהות, הצרכים ומה שהוא מעוניין לשדר ולתוך זה לצקת את עולם התכן העשיר שלנו כמעצבים. העניין והאתגר האמיתי הוא בשילוב בין השניים ובאינטראקציה, בהקשבה ובלימוד ה DNA של הלקוח. למעשה, אני נותנת שרות לאנשים תוך פיתוח דיאלוג ועמידה איתנה מול המון חזיתות הכוללות אחריות, קשרים ויחסי אנוש. זו אחריות מאוד גדולה לייצר משהו עבור מאות או אלפי אנשים שנמצאים בפרויקטים שלי יומיום כך שממש אסור לי לפשל".

ואיך נוצר רעיון?

"אני מאוד אוהבת את הניצוץ הרעיוני הקונטקסטואלי ואת ההתפלספות על דברים קונספטואליים. מה הקיר עושה שם, מה תפקידו, מה המסר שהוא מעביר והאם הוא משרת את הקונספט. הרעיון עצמו נוצר לאחר שפגשתי את הלקוח, חקרתי אותו ואת צרכיו והבנתי מה מתאים לו. התהליך עשוי לקחת כמה ימים אבל הרעיון או הניצוץ המבריק שאותם קשה לפצח לרב מגיעים פתאום בשלושים שניות. מכיוון שאני מאוד אוהבת להסתכל על פרויקטים ולהתרגש מהם, אני מחפשת את מה שעשוי לרגש בחלל. תמיד הכל מתחיל מרעיון מאוד גדול ומתכנס אליו חזרה".

חשובה לך הקידמה אבל את לא זונחת גם את הפרקטיקה הישנה

"אני מאוד טכנולוגית ומאוד בעד טכנולוגיות חדשות. במשרד אנחנו משתמשים בתכנות המתקדמות הקיימות כולל תוכנת תלת ממד. למעשה, אני חובבת טכנולוגיה אבל בו בזמן אני גם ריאלית וגם הומנית. לצד זה, אני מאוד פוחדת מהטכנולוגיה כי לפעמים, התוכנות או הרובוט לצורך העניין, משפיעים על הרוח החופשית והסגנון העיצובי. יש מצבים בהם אני מחזירה את העובדים שלי לאומנות וממליצה להם לעבוד עם לוחות השראה וקולז'ים ידניים ולו כדי שיוכלו לחוש ולבוא במגע עם החומר".

ממש פיתחת שיטת עבודה

"אנחנו מאוד מגוונים בסגנונות שאנחנו מסוגלים להציע ללקוח. יש לי ארגז כלים שבעזרתו אני יכולה לבנות כל מיני מכונות אבל הוא ארגז שמעיד מאוד על האישיות שלי ושל הצוות שלי. זה כמו באמנות, אי אפשר להפריד ציור מאמן. לרב, אני בונה לי בנק שמתלבש על לקוח. אני מצלמת המון ויודעת לשלוף את הדברים הנכונים ברגע הנכון. זו מיומנות נרכשת. השפה שלנו מורכבת מחומר, מרקם, צבע, גרפיקה, אביזרים ומיתוג. את כל אלו אנחנו בונים בשכבות כמו שמלה או חליפה מורכבת כשתמיד יש קו שמקשר בין השכבות הללו שכוללות גם מיני סודות שמתגלים ככל שמסתכלים על הדברים יותר".

באפן אישי

לורד גינדי יש, כאמור, ארבעה תארים אקדמיים, שלוש בנות ובעל שהוא ד"ר פסיכולוג קליני "שבכללי עובד יותר מהבית ונוכח יותר בחייהן". וכן, יש לה קשר משפחתי רחוק עם גינדי החזקות, דרך משפחת בעלה, ו"כן, תמיד מתבלבלים" היא אומרת. "יום אחד בשבוע אני מגיעה מוקדם ובשאר הימים מתישהו בשעות הערב. בסופי שבוע אני נוכחת וגם מצרפת את הבנות לפגישות מקצועיות בחו"ל ומספקת להן חוויות שילדות בנות גילן ככל הנראה לא יחוו לעולם.

"כדי לקיים אורח חיים כזה צריך להאמין מאוד, להתעקש על הדרך ולהיות סיסטמתי. מגיל צעיר ידעתי מה אני רוצה. התחתנתי מהר מאוד, ילדתי מהר מאוד ובגיל עשרים ותשע כבר היו לי שלושה תארים והתחלתי תוך כדי גם לעבוד. אני עובדת כבר עשרים שנה ומעולם לא סטיתי מהדרך. זה מאוד עוזר לדעת מה רוצים אבל צריך גם להאמין בדרך, להשקיע, להתפתח ולא להתפשר גם אם השכר זעום בהתחלה".

מה היית מציעה לצעירים בתחילת דרכם?

"התחרות קשה אבל יש המון כשרון בארץ בכל תחומי העיצוב. בגלל שעיצוב הוא עניין תרבותי, אני מאמינה שצריך לחנך לזה ולעודד את זה. אני נהנית לראות איך לאנשים חשובה הסביבה האסתטית שלהם ואיך הם נכנסים היום לגור בדירות ושוכרים שירותים של מעצבי פנים. אני מאוד נהנית לשמוע מה אומרים צעירים ומצפה לשמוע מה יגידו בני דור ה Z. במשרד למשל, אני אוהבת לשלב בין הרעיונות החדשים של הצעירים לבין הניסיון הניהולי של הבוגרים יותר".

וההשראה מאיפה?

"אני לא רואה טלוויזיה כמעט בכלל. זה מאפשר לי לבזבז שעות פנאי שאין לי כדי לשבת בכורסא בסלון לקרוא מגזינים ולשוטט באינטרנט. אני מטיילת המון בעולם וכל הזמן מקיפה את עצמי בגירויים ויזואליים. הרבה השראה אני שואבת מאמנות, שירה ומסעדות ואני צרכנית גדולה של תרבות, הצגות, תפאורות ומה לא".

איפה תהיי עוד עשר שנים?

"פספוס חיי הוא שלא למדתי רפואה. בטח הייתי עושה את זה אחרת וחושבת מחוץ לקופסה. אני לא שגרתית ומשתעממת מהר ולכן צריכה לאתגר את עצמי ולהקיף את עצמי באנשים מעוררי השראה. יש לי הרבה מה להגיד ולהשמיע אבל אני לא צריכה אגו בשביל זה. אני באה ממקום צנוע. נחוץ לי מאוד הדיאלוג עם אנשים מהם אני יכולה לקחת וללמוד דברים. ככל שאני מתבגרת אני מבינה שאני לא יודעת כלום. בעוד עשר שנים, אני מאחלת לעצמי להיות בריאה ולהמשיך באותו קצב. אני אשמח לעבוד על פרויקטים מעניינים בארץ ובחו"ל וכך להשפיע על חייהם של הרבה אנשים. כשאשבע מזה, אלך לפוליטיקה ואצטרף אל הצד הטוב של המפה" היא מסכמת בחיוך.